ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
כאשר האמונה ממלאה את הלב ואור ד' מחיה את הנשמה, מתוך כך ניתן לפנות אל התרבות הכללית, אל היצירה החופשית ואל המדע והם יסייעו להופעת אורה של תורה. הם יהיו רקחות וטבחות וכך הם יגיעו למרום גובהם. העושר הרוחני שבתרבות הכללית לא רק שאינו סותר את אורה של תורה, אלא הוא דרוש ונצרך להופעתה הרחבה של תורה. כמו שאמרו חכמים: "דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם", כך עולם רוחני, תרבותי, מוסרי, ערכי, עדינות נפשית וכלים תרבותיים מרחיבים דעתו של אדם ודעת התורה מופיעה בכלים נאים ובהרחבה.
התרבות הכללית היא הגוף, והתורה היא הנשמה. הגוף אין לו משמעות וקיום ללא הנשמה, והנשמה זקוקה לגוף כדי להתגלות על ידו.
אין התורה והתרבות הכללית שתי עגלות שהולכות זו לצד זו. התרבות הכללית היא עגלה שמגמתה להיות נושאת את התוכן האלוקי, את אורה של תורה. היא אמורה להיות מרכבה לשכינה, "השמיים כסאי והארץ הדום רגלי". השמיים והארץ הם מגלים את הופעת ד' בעולם. וכך גם החוכמה האנושית, התרבות והמדע והאמנויות השונות – על ידי כולם מתגלה כבוד ד' בעולם. כל מה שברא הקב"ה ברא לכבודו.
זאת התפיסה האמונית האחדותית, אשר עומדת בניגוד גמור לגישה שאומרת שיש שני עולמות: עולם אמוני תורני ועולם תרבותי אנושי, שתי מפות דרכים, והיהודי המודרני מנווט בין שתי מפות הדרכים, בין עולמו האמוני ובין התרבות העולמית. על זה אמר אליהו הנביא: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ד' האלוקים לכו אחריו" וכו'.
אנו צורכים תרבות כשם שאנו צורכים מזון. המזון - לצורך קיום הגוף, והתרבות - לצורך הרחבת הנפש. אך כשם שאנו מברכים על המזון לפניו ואחריו מפני שלד' הארץ ומלואה, כי הוא זן ומפרנס לכול, כך אנו ניגשים לתרבות כי לד' הארץ ומלואה, כולל גם העושר הרוחני, התרבותי והאנושי.
אך עם תרבות שמתכחשת לאמונה יש לנו מלחמה. יכולים אנו לפעול יחד עם אנשים שמתכחשים לאמונה למען קיומו של עם ישראל, גם בצבא, גם בכלכלה, גם בתיקונים מוסריים אנושיים וגם בתרבות ובאמנות. כל זה מתוך הכרה כי כל תיקון בישראל, כל שכלול בישראל, הוא גילוי כבוד שמיים, הוא סיפור כבודו יתברך. גם אם השותפים לתיקון עדיין לא מכירים בזה. אך אין אנו יכולים לצעוד יחד בשבילי התנ"ך, זה ליד זה, אנשי האמונה עם אלו שמתכחשים לאמונה. כאן אנו במצב מלחמה זה נגד זה. מלחמה שהיא לא בחיל ולא בכוח פיזי, כי אם ברוח.
מתוך העיתון .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











