ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מבואות ללימוד התורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אם נשווה את מעמד הר סיני ליציאת מצרים, ניווכח שהתורה חוזרת פעמים רבות על יציאת מצרים בהקשרים שונים. יש מצוות שכל תכליתם זכרון יציאת מצרים. ויש מצוות שהתורה מנמקת את המחויבות שלנו בהם כתוצאה שיצאנו ממצרים. לעומת זאת, במעמד הר סיני אין כל כך דגש בתורה, וגם ברמה ההלכתית לא מוסכם שיש מצוה לזכור את מעמד הר סיני. רק אחד מבין הראשונים מונה את זכירת מעמד הר סיני כמצות עשה. התורה מרחיבה בפרשת ואתחנן על מעמד הר סיני, אולם נראה שהמוקד בפרשה אינו הזכרון החיובי של מעמד הר סיני אלא האזהרה שמעמד הר סיני לא יגרום לנו לעבוד עבודה זרה מתוך מחשבה שראינו פנים בפנים את ה' ומילא נגיע להגשמה 2 .
מעמד חד פעמי שמכוחו יונקים כח לכל השנה
ניתן להתבונן על הענין בשני אופנים, המשלימים זה את זה.
א. מעמד הר סיני היה מעמד כל כך מיוחד וחד פעמי, כל כך לא ניתן לתפישה, אין לנו בו כל יכולת אחיזה. כל העולם השתתק, ציפור לא צייצה וכו'. העולם הזה אינו שייך באמת למעמד הר סיני, הוא איזו הברקה, אור שהעולם אינו יכול לעמוד בו, בדומה לאור של הצדיקים לעתיד לבוא. אין לנו מדרגות נבואה כמו זו שהיתה במעמד הר סיני, ולכן אין יכולת בנביאים שלאחר משה יכולים לבטל דבר ממה שניתן במעמד הר סיני. לעומת זאת, מדרגת יציאת מצרים היא מדרגה שמובנת לנו, ולכן יש לנו יותר שייכות אליה. משמעות יציאת מצרים היא התגלות ה' דרך עם ישראל, ואילו מעמד הר סיני הינו התגלות של ה', אין בו שותפות של בני אנוש. עם ישראל זוכה לראות לעמוד מרחוק, אולם לא להיות שותף מלא במעמד. כששאלו המפרשים את השאלה מדוע לא הוזכר מתן תורה כבסיס לחג השבועות הם כתבו שחג שבועות הוא בחינת 'שער החמישים', שאפילו משה רבנו לא זכה להשיגו. כל כולו של שער החמישים נסתר, ולא נמצא ביכולת הקליטה האנושית. קדושת חג השבועות שבאה מכח קדושתם של ישראל המקדשים את הזמנים 3 לא נובעת ממתן תורה, שכל כולו אינו מכח ישראל, אלא מכח התגלות שמימית העליונה מההופעה האנושית.
ב. ניתן לבאר את הענין במבט שונה. אפשר לומר שהנגיעה שלנו במתן תורה אינה נגיעה חד פעמית שקיימת רק בחג השבועות, אלא היא נגיעה תמידית, יש לנו פגישה יום-יומית עם התורה, וכל זאת כהמשך ישיר למעמד הר סיני. מעמד הר סיני הוא התחלה שיש לה המשכיות ללא הפסקה. בכל יום ויום יש מעמד הר סיני - בהתעסקותנו בתורה יום יום אנו נקשרים למתן תורה. יציאת מצרים היתה ארוע רגשי חד פעמי, שצריכים לקחת ממנו משהו לעתיד, לשם כך אנו ישובים בליל הסדר, משחזרים ארוע שהתרחש בעבר ורוצים לינוק ממנו בהווה ובעתיד. כדי להפגש עם יציאת מצרים אנו נדרשים להרבה מצוות ו'טכסים', אולם השייכות שלנו למעמד הר סיני אינה תובעת מאיתנו לצאת מן השגרה. זהו הלחם אותו אנו אוכלים ואלו המים אותם אנו שותים דבר יום ביומו. אם יום אחד נפסיק את הקשר עם מעמד הר סיני - לא נוכל להתקיים.
לימוד התורה כהמשך למעמד הר סיני
בכמה מקומות אנו רואים את ההמשכיות של מעמד הר סיני בלימוד התורה שבכל הדורות. כשהגמרא שבאה להגדיר מהו תלמיד חכם, היא משתמשת בשני ביטויים: 'סיני ועוקר הרים' 4 . שתי ההגדרות לתלמיד חכם קשורות להר. בהלכות אבלות אנו רואים שאם תלמיד חכם נפטר צריכים ללוותו ששים ריבוא: 'כנתינתה כך נטילתה'. בכך באה לידי ביטוי ראייתם של חז"ל, שהופעה של תלמיד חכם היא הופעה של תורה קבועה שיש לנו בעולם. גם כאשר חז"ל מדריכים אותנו כיצד יש ללמוד תורה הם אומרים, שבכל עת שאנו ניגשים ללמוד אנו עומדים כביכול במעמד הר סיני. וכך מובא בגמרא 5 : "תניא: והודעתם לבניך ולבני בניך, וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב, מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע". יש כאן הלכה קבועה כיצד ללמוד תורה - כל המשך לימוד תורה הוא המשך מעמד הר סיני.
הטור 6 כותב שאנו מקיימים את מצוות זכירת מעמד הר סיני בכל יום, כאשר אנו מברכים את ברכת התורה "אשר בחר בנו מכל העמים" - זה מעמד הר סיני. בכל פעם שלומדים, צריך להרגיש כאילו הקב"ה בא אלינו ומדבר איתנו. כך ניתן לראות גם ממאמר חז"ל שכל מי שלומד תורה, הקב"ה לומד כנגדו, וכאשר אדם מחדש בדברי תורה הקב"ה אומר 'פלוני זה כך הוא אומר, פלוני זה כך הוא אומר'. יש בלימוד תורה גילוי של המשך נתינת תורה לעולם.
מה אפשר לקחת מחג השבועות ללימוד שבכל השנה?
מה אנו יכולים לקחת לנפש ולמידות בהקשר של לימוד התורה בחג השבועות? המשנה בפרק קנין תורה 7 אומרת: "בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ומכרזת ואומרת: 'אוי להם לבריות מעלבונה של תורה' וכו' ומנחליאל במות". הרבה פרשנים מנסים למצוא מהו העניין המתחדש כאן. האם כוונת המשנה לומר שהתורה היא נשמת העולם, וכל מי שלא שייך אליה לא שייך לנשמת העולם? לא נראה כך, יש משניות רבות שאומרות זאת ללא קשר להר חורב והר סיני. אנו צריכים למצוא כיצד הזכרון של מעמד הר סיני צריך לתת לנו הארה מיוחדת להבנת הדבקות שיש לנו בתורה.
נביא מדברי המהר"ל, ומדברי הרב חרל"פ שמפתח את פירושו.
ישנם שני עניינים בשייכות שלנו אל התורה:
א. התורה נותנת חיים לעולם, ולכן אנו צריכים להיות עסוקים בדברי תורה. אם לא נעסוק בתורה, לא יהיה לעולם קיום. המשנה משתמשת בביטוי של הר חורב במשמעות של המדרש, שהתורה הביאה חורבן לעולם 8 , מפני שקודם נתינת תורה מסיני העולם ניזון עשרים ושש דורות בחסד, וכעת אנו מחויבים ללמוד תורה, ואם לא נלמד יהיה חורבן.
ב. ידיעות התורה - יש גם תוצאות ללימוד התורה. נבנות בנו התבוננויות, אנו יודעים מה לעשות למעשה וכו'. התורה בונה ומרוממת את כל הצד האנושי הנתפס הקרוב אלינו.
צריך לדעת , שהמדרגה שהתורה היא קיום העולם, יש בה צד אלוקי מופשט שאינו מוגבל בכשרון ההופעה האנושית. התורה היא הרבה יותר בסיסית ומהותית מהתועלות הנגלות שיש מכח לימוד שהינו גדול ומביא לכלל מעשה. דבר זה באה המשנה ללמדנו. יש כאלה הלומדים 'רק' בגלל שהתורה מחכימה, אבל צריך ללמוד בהרגשה שעצם הלימוד מחיה את העולם, ומי שאינו לומד כך, אינו מודע לחשיבות של לימוד התורה. על כך המשנה 9 מביאה משל 'נזם זהב באף חזיר', כי הלומד רק מצד התועלות האנושיות שיש לתורה הריהו מסתכל על הצד החיצוני של התורה, ובכך הוא דומה לחזיר שכל סימני הטהרה שלו הם רק בחוץ, אבל את הסימן הפנימי, מעלה גרה, אין לחזיר. הוא תופס רק את הצד החיצוני שבעולם.
פעמים רבות ניתן לראות מתח קבוע בין לימוד התורה ליראת שמים. ישנו מתח בין תפילה לתורה, אדם שלומד תורה מרגיש שזכה באיזו מדרגה מרוממת, וכבר זחה דעתו וחושב שכיון שזכה לתורה אינו נצרך למעלות אחרות שיש בעבודת הקודש. כך הוא מאבד דברים אחרים תוך כדי לימוד התורה.
מצוות ההגבלה
וכאן נגיע למצות ההגבלה. ראינו שניתן להתבונן על מעמד הר סיני בשתי התבוננויות. או כמעמד שהאור שנתגלה בו היה אור אין סוף אור, שאין עין אדם יכולה לקלוט, או כמעמד שנמצא איתנו דבר יום ביומו. מצות ההגבלה מבטאת את היחס הראשון שלנו למעמד הר סיני, יש חיץ ומרחק בינינו לבין ההופעה השמימית; ואילו שמיעת הדברות מבטאת את השיכות שלנו למעמד, עד כדי כך שהופעת הקב"ה היא דרך מה שקורה לעם ישראל "אנוכי ה' אלוקיך". מצות ההגבלה באה לבנות בתוכנו יחס נכון למעמד הר סיני. וכאמור, בכל לימוד תורה יש בחינה של מעמד הר סיני. משום כך, לכל לימוד תורה יש להקדים את מצות ההגבלה. לפני שאדם לומד תורה, שאז הוא עלול להיתפס רק לצד ה'תועלתי' של התורה, תבוא מצות ההגבלה ותאמר לאדם שהתורה היא הקיום הפנימי שיש לאדם, נקודת החיים העמוקה ביותר שיש לאדם. רק אחרי ההגבלה, אפשר לקבל את עשרת הדברות.
התורה אומרת שמעמד הר סיני בא ללמד אותנו יראת שמיים: "וכל העם רואים את הקולות... וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק... בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" 10 . אם כך, מדוע יש צורך במצות ההגבלה, לפני המעמד של יראת שמים? הסבר הדבר הוא שיש כאן יסוד נפשי. אם האדם אינו מכין את עצמו לכך שיש דברים שהם מעבר לגבולות שלו, ויש דברים שאין לו בהם השגה, שהם מעבר לידיעת התורה שהוא מקבל, ישנה סכנה שאחרי שהוא יזכה למעמד הר סיני, הוא יחשוב שהוא במדרגת התורה, ויתרגל לכך. דברי התורה יראו לו כדבר אנושי, ולא תהיה לו את העוצמה לראות את גדולת התורה.
סגולה יש בלימוד תורה, שלא תהיה התישנות כזאת, שלא יהפכו למכתב ישן. אולם לשם כך צריך להקדים ללמוד את ימי ההגבלה. הגמרא בסוף מסכת ברכות 11 אומרת:
"עוד פתח רבי יהודה בכבוד תורה ודרש: הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם. וכי אותו היום נתנה תורה לישראל? והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה! אלא ללמדך שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני. אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: תדע, שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית וערבית, וערב אחד אינו קורא, דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם".
קריאת שמע מאפיינת את הגישה שלנו אל התורה, וכשם שבכל פעם שאדם שקורא קריאת שמע הוא מרגיש איזו קריאה מחודשת, ומחדיר בליבו את העומק והחביבות של הפרשה הזאת, כך בכל לימוד התורה שלנו צריך להיות קשר של חידוש, ואם רגע אחד לא נהיה קשורים לתורה לא נהיה קשורים לחיים. במיוחד כשאדם רוצה להתגדל בתורה - עלול להיווצר מצב שבו כל הקשר שלו לתורה נמדד בהספק ובהתפתחות התורנית, והרבה פעמים הדבר גורם לכך שכאשר לא כל כך מצליחים בלימוד אין חשק לקום בבוקר ולהמשיך ללמוד. תופעה זו נובעת מגישה אנושית כלפי התורה, אולם בחג השבועות צריכים לזכור שעצם הלימוד מקשר אותנו קישור פנימי אל התורה, יש לו ערך אינסופי, גם אם לא צברנו ידיעות. הקב"ה ציוה אותנו שאת הלימוד נעשה על ידי ידיעת התורה, אולם הידיעות אינן הכל.
הבנת ערכה של התורה מחבבת עלינו את התורה עד כדי כך, שהגמרא אומרת שגם מי שאינו מושלם מבחינת המידות שלו צריך ללמוד תורה: "תניא, רבי יהודה בן בתירא היה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם למעלה מרבי יהודה בן בתירא. אמר ליה: בני, פתח פיך ויאירו דבריך; שאין דברי תורה מקבלין טומאה, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" 12 . מסביר הרב קוק ב'עין אי"ה', שכיוון שהתורה היא אלוקית, הלימוד אינו מושפע מהנפש של לומד התורה. הידיעות יכולות להיות מושפעות, אבל עסק התורה הוא הרבה למעלה מידיעות בלבד. יהי רצון שנזכה שיהיה בנו אהבת התורה ויראת שמים.
^ 1 שבת פח ע"ב.
^ 2 בענין זה נוגע גם ריה"ל בספר הכוזרי, והוא מזכיר שבמעמד הר סיני ישנה לכאורה מצרנות לעבודה זרה.
^ 3 כפי שנאמר במסכת ברכות, מט ע"א.
^ 4 ברכות סד ע"א, יומא יד ע"א.
^ 5 ברכות כב ע"א.
^ 6 סימן מז.
^ 7 אבות, פרק ששי.
^ 8 שבת פט ע"ב: "דאמר רבי אבהו: הר סיני שמו, ולמה נקרא הר חורב - שירדה חורבה לאומות העולם עליו".
^ 9 אבות פרק ו, משנה ב.
^ 10 שמות כ, יד-טז.
^ 11 סג ע"ב.
^ 12 ברכות כב ע"א.
^ 2 בענין זה נוגע גם ריה"ל בספר הכוזרי, והוא מזכיר שבמעמד הר סיני ישנה לכאורה מצרנות לעבודה זרה.
^ 3 כפי שנאמר במסכת ברכות, מט ע"א.
^ 4 ברכות סד ע"א, יומא יד ע"א.
^ 5 ברכות כב ע"א.
^ 6 סימן מז.
^ 7 אבות, פרק ששי.
^ 8 שבת פט ע"ב: "דאמר רבי אבהו: הר סיני שמו, ולמה נקרא הר חורב - שירדה חורבה לאומות העולם עליו".
^ 9 אבות פרק ו, משנה ב.
^ 10 שמות כ, יד-טז.
^ 11 סג ע"ב.
^ 12 ברכות כב ע"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
