ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות קריאת שמע
פֶּרֶק רְבִיעִיהפטורים מקריאת שמע | |
הפטורים מקריאתה והחתן | |
א נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹת אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז בִּדְבַר מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. לְפִיכָךְ, חָתָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים. וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא בָּעַל - חַיָּב לִקְרוֹת מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּעַל. | א עֲבָדִים - עבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות, שהוא חייב במצוות כמו האישה, "ומצוַת עשה שאין הנשים חייבות בה אין העבדים חייבים בה" (חגיגה ב,א). קְטַנִּים - קטן לעניין חיוב מן התורה הוא מי שהוא פחות מבן 13 שנה או שעדיין לא צמחו לו שתי שערות במקום הערווה (אישות ב,י). בְּעוֹנָתָהּ - עד סוף שלוש שעות (לעיל א,יא). ואין מטריחין אותם לקרות אותה בזמנה. בִּדְבַר מִצְוָה - מפני "שהעוסק במצוה פטור מן המצוה" (אישות טו,ב; פה"מ ברכות ב,ה). שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה - לכוון בקריאת שמע. לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים - יתברר לו שאינה בתולה (ראה אישות יא,י יב). וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת - שלושה ימים, משום שנהגו לשאת את הבתולה בליל חמישי (אישות י,טו). וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ - התרגל אליה, וכבר אין לו טרדת הלב, "שכבר סרה ממנו חשקת הנישואין" (פה"מ ברכות ב,ה). |
האבל | |
ג מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִקְרוֹת. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וְאִם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים שְׁנַיִם - הָאֶחָד מְשַׁמֵּר, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁמָט לְמָקוֹם אַחֵר וְקוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמְשַׁמֵּר, וְנִשְׁמָט הָאַחֵר וְקוֹרֵא. וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לַמֵּת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. | ג שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - הקרובים: האב והאם, הבן והבת, האח והאחות מן האב, והאישה (אבל ב,א). מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת... פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע - המשמר את המת שלא יאכלוהו עכברים, משום שאסור לקרות לא ליד המת ולא בבית הקברות (לעיל ג,ב). שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ - אף על פי שאינו חייב לקבור אותו, ואף לא להתאבל עליו, עדיין הוא נחשב כעוסק במצוה. נִשְׁמָט - מסתלק. הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת - שהעוסק במצוה פטור מן המצוה (רש"י ברכות יד,ב). |
פטור הרוצה לקרותה | |
ז כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִלִּקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע - אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת, קוֹרֵא; וְהוּא שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה זֶה הַפָּטוּר מִלִּקְרוֹת מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. | ז מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - מחשבתו מבולבלת ודעתו אינו מיושבת. אֵינוֹ רַשַּׁאי - משום שאין ראוי לקבל מלכות שמים בלא יישוב הדעת. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן ( ( ( | |
פֶּרֶק רְבִיעִיהפטורים מקריאת שמע | |
הפטורים מקריאתה והחתן | |
א נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹת אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז בִּדְבַר מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. לְפִיכָךְ, חָתָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים. וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא בָּעַל - חַיָּב לִקְרוֹת מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּעַל. | א עֲבָדִים - עבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות, שהוא חייב במצוות כמו האישה, "ומצוַת עשה שאין הנשים חייבות בה אין העבדים חייבים בה" (חגיגה ב,א). קְטַנִּים - קטן לעניין חיוב מן התורה הוא מי שהוא פחות מבן 13 שנה או שעדיין לא צמחו לו שתי שערות במקום הערווה (אישות ב,י). בְּעוֹנָתָהּ - עד סוף שלוש שעות (לעיל א,יא). ואין מטריחין אותם לקרות אותה בזמנה. בִּדְבַר מִצְוָה - מפני "שהעוסק במצוה פטור מן המצוה" (אישות טו,ב; פה"מ ברכות ב,ה). שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה - לכוון בקריאת שמע. לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים - יתברר לו שאינה בתולה (ראה אישות יא,י יב). וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת - שלושה ימים, משום שנהגו לשאת את הבתולה בליל חמישי (אישות י,טו). וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ - התרגל אליה, וכבר אין לו טרדת הלב, "שכבר סרה ממנו חשקת הנישואין" (פה"מ ברכות ב,ה). |
האבל | |
ג מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִקְרוֹת. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וְאִם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים שְׁנַיִם - הָאֶחָד מְשַׁמֵּר, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁמָט לְמָקוֹם אַחֵר וְקוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמְשַׁמֵּר, וְנִשְׁמָט הָאַחֵר וְקוֹרֵא. וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לַמֵּת - פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. | ג שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו - הקרובים: האב והאם, הבן והבת, האח והאחות מן האב, והאישה (אבל ב,א). מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת... פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע - המשמר את המת שלא יאכלוהו עכברים, משום שאסור לקרות לא ליד המת ולא בבית הקברות (לעיל ג,ב). שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ - אף על פי שאינו חייב לקבור אותו, ואף לא להתאבל עליו, עדיין הוא נחשב כעוסק במצוה. נִשְׁמָט - מסתלק. הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת - שהעוסק במצוה פטור מן המצוה (רש"י ברכות יד,ב). |
פטור הרוצה לקרותה | |
ז כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִלִּקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע - אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת, קוֹרֵא; וְהוּא שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה זֶה הַפָּטוּר מִלִּקְרוֹת מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. | ז מְבֹהָל וְתָמֵהַּ - מחשבתו מבולבלת ודעתו אינו מיושבת. אֵינוֹ רַשַּׁאי - משום שאין ראוי לקבל מלכות שמים בלא יישוב הדעת. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן ( ( ( |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות קריאת שמע (17)
מפעל משנה תורה
3 - הלכות קריאת שמע ג'
4 - הלכות קריאת שמע ד'
5 - הלכות קריאת שמע א'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
