ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ד. 7+ עד ד: 2-)
חלק א – המשך – מת אב החתן או אם הכלה יומיים לפני החתונה
ראינו לעיל שכיון שאח"כ לא יוכלו לסדר לבד את החתונה, מקדימים החתונה לאותו הלילה ודוחים את השבעה.
א. אמוראים + ברייתא – אם יכול למכור את הבשר ימכור וידחו את החתונה
בכפר – אכן יקדימו את החתונה, אחרת יפסידו את האוכל.
בעיר גדולה – יכולים למכור את הבשר, וידחו החתונה לאחרי השבעה,
בעיר בינונית (כמו מתא מחסיא) – אם עוד לא נתן מים על הבשר יכולים למכור, אם נתן – אז יקדימו החתונה.
(ד. 9-)
ב. התנהגותם בזמן שבעת ימי המשתה – ישנים בנפרד
A. בברייתות - הוא ישן בין האנשים והיא בין הנשים
1. הסבר לגבי אבלות - כרי"ח – שאבלות שבצנעא נוהגת גם במועד (ולכן גם בשבעת ימי המשתה),
2. הברייתא – "וכן לגבי כלה נידה".
3. אם כבר בעל –
לגבי אבל רגיל (בברייתא) – עדיין אסור,
לגבי נידה – רבא מתיר.
יוצא לכאורה: אבלות > נידה (אבלות חמורה מנידה).
(ד: 4+)
קשה – לגבי מזיגת הכוס והצעת המיטה – נידה > אבלות!
תשובה –
- במקרה שלנו נעמיד באבלות שלו – והחמירו,
(ויוצא שישנים בנפרד רק במת אביו ולא במתה אימה).
במזיגת הכוס זה אבלות שלה – הקלו (היא תסרב לו).
קשה:
ברייתא שמדברת על אבילות שלו ושלה, ולגבי שניהם אומרת שכופין את המיטה אך לגבי שניהם לא מוזכר שצריכים לא להתייחד, ומשמע שבשניהם הם כן זה עם זה (נוהג עמו/עמה באבילות).
תשובה – יש הבדל, והברייתא לא התכוונה להשוות ביניהם לגבי הכל,
ומה שכתוב שם שהיא "עמו" באבילותו, הכוונה רק שהיא נוהגת באבילות רק כשהיא בפניו.
(ד: 12-)
- רב אשי – אין הבדל בין האיש לאישה,
ומותרים בשינה בייחוד באבילות בשניהם, וגם בנידה (אם בעל),
אלא שבמקרה שלנו יש חשש מיוחד – כיון שמקלים על חתן שמת אביו לדחות את האבלות, אולי יזלזל באיסור, לכן מחמירים.
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
