ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ז: 2- עד ח: 1-)
המשך ברכת נישואין ("שבע ברכות")
(ז: 1-)
א. מספר ונוסח הברכות
A. הנוסח המלא
אצל רבי ברכו שבע - כמו שלנו:
יין (בחופה זה בהתחלה, בברכת המזון זה בסוף)
+
- בא"י... שהכל ברא לכבודו
- בא"י... יוצר האדם
- בא"י... אשר יצר את האדם... והתקין לו ממנו בניין עדי עד (האישה), בא"י יוצר האדם.
- שוש תשיש... בא"י משמח ציון בבניה.
- שמח תשמח רעים האהובים... בא"י משמח חתן וכלה.
- בא"י אשר ברא ששון ושמחה... בא"י משמח חתן עם הכלה.
- 1.פנים חדשות –
אצל רב אשי ברכו שש – כי לא ברך "יוצר האדם".
הסבר המחלוקת:
לרב אשי (6) - אדם וחווה נוצרו יחד (דו פרצופין).
לרבי (7) -
או – נוצרו זה אחר זה
או – נוצרו יחד, אך כיון שעלתה במחשבה לבראם בנפרד, מברכים שניים.
B. מצבים שבהם מברכים פחות ברכות / שהשמחה במעונו
[הקדמה – יש בימי השבע ברכות גם תוספת בזימון – "שהשמחה במעונו"].
(ז: 2-)רב יהודה - בשאר הימים מברכים רק אם יש פנים חדשות.
(ח. באמצע)אם אין – רב אשי - אומרים "שהשמחה במעונו" (בזימון) + הברכה האחרונה של ה7 ברכות.
- 2.לפני ואחרי ימי ה7 ברכות אומרים רק "שהשמחה במעונו":
אחרי –
עד 30 יום – תמיד,
עד שנה – רק אם אמרו בפירוש שזה לכבוד שמחת החתונה.
(ח. רבע תחתון)
לפני (בין האירוסין לחופה) -
העיקרון - משיהיה ברור שלא יבטלו את החתונה.
- משהתחילו לטרוח בסעודה, כמו שריית השעורים במים בשביל שכר.
(ורב פפא שברך כך כבר מהאירוסין, זה כי כבר התחיל להכין מאז). - רבינא ברך מאירוסי בנו, פשוט כי היה בטוח שלא יבטלו (אך בסוף ביטלו...).
- לגבי רב – רב תנא ופליג.
- לגבי רי"ח – הברייתא דיברה על צירוף לזימון בשלושה.
(ואגב, רב חביבא ברך שהשמחה במעונו בברית מילה, ואין הלכה כך כי השמחה אינה שלמה כי יש לתינוק צער).
(ח. 6-)
C. שינויים בנוסח הברכות
רב תחליפא האריך בשתי הברכות הראשונות (ולכן גם חתם בהם), ואין הלכה כמותו.
(ח. 4-)
ב. מניין
חתנים מן המניין.
לגבי אבלים –
רב ורי"ח – אבלים אינם מן המניין
לגבי מה צריך מניין? 1. הניחום בשורות אחרי הקבורה. 2. ברכת אבלים ("ברכת רחבה" שמברכים בדרך כלל בסעודת ההבראה ברחובה של עיר אחרי ההלוויה).
מיתיבי – אבלים כן מן המניין.
תשובה:
[רי"ח אמר זאת שלוש פעמים – 1. סתם, 2. ברכת אבלים, 3. ברכת אבלים כל שבעה.
והגמרא מסבירה שברכת אבלים גם נאמרת כל שבעה, אם יש פנים חדשות שלא היה בניחום ביום הראשון, מביא אוכל ומברך ברכת אבלים.
סיפור על זה (+ נוסח ברכת אבלים(:
ר"ל בא לנחם עם יהודה בן נחמני מתורגמנו את ר' חייא בר אבא ביום השני של השבעה, והמתורגמן ברך את ארבע הברכות של ברכת האבלים.
ואגב זה - דיון על כמה כוסות האבל שותה (10 או 14), ותקנת ר"ג לקבור בתכריכים פשוטים.
רבנים בבית המדרש
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
