ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה
"ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה", וכי ביום השביעי כלה מלאכתו, הלא ביום השביעי שבת מכל מלאכתו?
תירץ רש"י (בראשית ב,ב):
"ויכל אלוקים ביום השביעי - רבי שמעון אומר בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום".
לכאורה אינו מובן מדוע התורה צריכה לכתוב שהקב"ה כילה מלאכתו ביום השביעי לפי הנראה לבני אדם אם אין הדבר כן?
במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה י) הוסיפו משל להסביר זאת:
"רבי שאליה לרבי ישמעאל ב"ר יוסי א"ל שמעת מאביך, מהו ויכל אלוקים ביום השביעי, אתמהא, אלא כזה שהוא מכה בקורנוס על גבי הסדן, הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך, אר"ש בן יוחאי בשר ודם שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו, הוא מוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו, נכנס בו כחוט השערה".
המשל לקורנוס קשה עוד יותר, הרי ההכאה בו היא מלאכת מכה בפטיש, נמצא שהקב"ה באמת גמר מלאכתו בשבת עצמה, ואיך נאמר ששבת בשבת? נעיין תחילה בתרוצו השני של רש"י "דבר אחר מה היה העולם חסר, מנוחה, באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה".
גם פרוש שני טעון הסבר הרי המנוחה היא שלילת המלאכה ואיך יתורץ הלשון "מלאכתו אשר עשה"?
במדרש הוסיפו משל לבאר זאת, וז"ל (בראשית רבה (וילנא) פרשה י)
"גניבא ורבנן, גניבא אמר משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה, ומה היתה חסרה כלה שתכנס לתוכה, כך מה (כלה מלשון "ויכולו") היה העולם חסר שבת, רבנן אמרי משל למלך שעשו לו טבעת מה היתה חסירה חותם, כך מה היה העולם חסר שבת".
חז"ל ביארו לנו במשל זה שהמנוחה אינה דבר שלילי אלא ברייה חיובית, כחותמת של צורה לעולם, וככלה שבשבילה נבנה בית חתנות, כך השבת היא תוכן שלמענו נברא העולם.
ולפי זה מובן גם המשל של הכאה בקורנס, היינו שהשבת היא כעין ה"מכה בפטיש", של הבריאה כולה, כמו החותמת שמשלימה את הטבעת. ולא שייך להקשות איך הקב"ה עשה מלאכת "מכה בפטיש" בשבת, שכן מלאכה זו היא יצירת מנוחת השבת, והיא מהות השבת, ובודאי שמלאכה כעין זו מותרת היא בשבת אלא שלאדם אסור לעשות בשבת גם מלאכת מכה בפטיש משום שאדם לא יודע עתיו ורגעיו ויש חשש שגם מלאכה זו תחרוג מעבר לכך ותהיה לו מלאכה גמורה!
וכמה יפה תארו זאת חז"ל דוקא במשל זה של "מכה בפטיש", שהגדרתו מלאכה שבאה לאחר כל המלאכות, ולדעת הפני יהושע אי אפשר שמכה בפטיש יצורף לעוד מלאכה (עיין תחילת פרק הבונה, רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש, דאם חייב משום בונה אין בו משום מכה בפטיש), ועוד דימו חז"ל את יצירת השבת להורדת הקורנס, שהיא מלאכה שנעשית ממילא ובלא טרחה. ולפי זה מבואר להפליא המדרש ריש עקב "מנורה של פרקים".
מהי מהות המנוחה הזאת שהיא מצד אחד כעין מלאכה ואינה מלאכה אלא מנוחה?
מובא במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה כב ד"ה יג):
"ויצא קין מלפני ה', רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח, היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגו', פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדה"ר אדם הראשון מטפח על פניו, אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדה"ר ואמר (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת וגו'".
מדרש זה טעון הסבר. מדוע שר אדה"ר לכבודה של שבת ולא לכבודה של התשובה? וא"ת שתשובתו הייתה בשבת מנין לחז"ל זאת? ועוד איזה תוכן של שבת אנו מוצאים במזמור זה? נראה לומר שהתשובה היא ממהות השבת. ורמוזה באותיותיה תשב- שבת, הכיצד מפרש דוד המלך במזמור שיר ליום השבת בו הוא מראה איך הרשעים מצליחים בעוה"ז שבו שולט הסתר פנים אבל לעתיד צדיק כתמר יפרח ויתפרדו כל פועלי און, ובשבת מתגלת הארה מעין עולם הבא לראות זאת, ולכן בשבת טוב להודות לה'. נמצא ששבת הוא הזמן להכיר בחטא ולעוזבו בתשובה.
ואפשר לומר שהכרה זו היא שמביאה את המנוחה לעולם שכן העמל שאדם מרגיש בעבודתו נובע מחמת הדאגה שיש לו אם יצליח וחוסר בטחונו בה', אבל בשבת כאשר מתחזקת הכרתו בה' ופורש מכל מלאכה כדי להעיד שהקב"ה בורא שמים וארץ נחה דעתו מעמלו ומעצבון טרדת פרנסתו. אמרו חז"ל שצריך אדם לחשוב בשבת כאילו כל מלאכתו כבר עשויה, אע"פ שבדרך הטבע א"א למלאכת שבעה ימים להעשות בששה ימים וממילא מורגש החסרון, ואעפ"כ קובע בדעתו לנוח בשבת ולא לדאוג דאגת חולין בשבת, ועי"ז הוא נותן לכל מעשיו בימות השבוע משמעות של בטחון בה', ובזה הוא מדמה לקונו שעשה את יום השבת חותמת כעין "מכה בפטיש" לכל ימות השבוע, זו היא מנוחה חיובית שהיא מלאכת מנוחה שבה נוצרה השבת. ובזכות זה זוכה לכך שבאמת מלאכתו נעשת מושלמת מחוץ לדרך הטבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











