ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
החכם מזכיר שם שמים ואומר 'אשר צוה ה' אלוקינו'. הרשע אינו מזכיר שם שמים. אבל בכל זאת צריך להבין מדוע החכם שואל בלשון שמוציא את עצמו, מדוע אומר 'אתכם' ולא אומר 'מה העדות וכו' אשר צוה ה' אלוקינו אותנו'?
הגר"א מסביר שלפי התשובה אפשר להבין את השאלה. החכם רואה שהחבורה שלו אוכלת קרבן פסח, והחבורה השניה אוכלת גם קרבן שלמי חגיגה והוא שואל את החבורה השניה 'מדוע אתם עושים אחרת מאתנו?' ולכן אומר 'אתכם'. והם משיבים שהפסח צריך להאכל על השובע ואין לאכול אחריו דבר, 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, אתם חבורה קטנה ומספיק לכם קרבן פסח אנחנו חבורה גדולה ויש הרבה אוכלים וכדי שקרבן פסח יאכל על השובע אנחנו אוכלים קודם קרבן חגיגה'.
כשאנו מתבוננים בשאלת החכם בתורה בפרשת ואתחנן, "והיה כי ישאלך בנך מה העדות וכו' " התשובה היא "ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ד' ממצרים ביד חזקה וגו' ". ומאי נפקא מינה לדינא? החכם אוהב להעמיק ולחדש ולפלפל, והתורה אומרת: ראשית צריך לזכור את היסוד שהוא האמונה. עבדים היינו לפרעה במצרים והקדוש ברוך הוא הוציא אותנו משם ובחר בנו לעם ונתן לנו את המצוות. ומתוך עומק של אמונה צריך להתחיל ועל יסוד זה להרחיק לעיין ולפלפל בכל פרטי המצוות. ולזכור ולא לשכוח ברוב העיון בפרטים את היסוד הראשוני שהוא האמונה שיסודה ביציאת מצרים.
לחכם משיבים על שאלותיו בצורה עניינית ומלמדים אותו כל ההלכות עד ההלכה האחרונה: "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". אך לרשע יש יחס אחר.
הרשע אינו שואל, הרשע אומר, מתריס, "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם". הרשע מוציא עצמו מן הכלל, העבודה אינה הנוגעת לו. וצריך להתנהג אתו בהתאם להתנהגותו. אין פונים אליו להשיב לו אלא מדברים אל הבנים האחרים ובזה מקהים את שיניו. וכך משמע בתורה בפרשת בא: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם. ואמרתם זבח פסח הוא לד' ". לא נאמר "ואמרתם אליהם" אלא "ואמרתם" סתם. אצל החכם נאמר "ואמרת לבנך", אצל התם- "ואמרת אליו", אצל שאינו יודע לשאול- "והגדת לבנך", אבל אצל הרשע- "ואמרתם זבח פסח".
כלומר, אל תשיבו לרשע אלא תדברו לשאר הבנים ולהם תשיבו מה העבודה הזאת, "זבח פסח הוא לד' ", ובזה שלא תתיחסו לרשע ותאמרו לאחרים אתם גם מקהים את שיניו. ותמשיכו ותאמרו לאחרים שלא שאלו את התשובה של מי שאינו יודע לשאול: "בעבור זה עשה ד' לי- לי ולא לו", אל תאמרו לרשע 'לי ולא לך' אל תתיחסו אליו אלא תאמרו לאחרים 'לי ולא לו'.
לפעמים דוקא התעלמות מדבריו היא שגורמת לרשע להתעורר לשוב. אילו היו משיבים לו תשובה ישירה היה מקשה שוב ומנסה להוכיח שהוא צודק. מוטב לא לענות לו ולא לגרום שהוא יוסיף חטא על פשע. ואדרבא ההתעלמות תעורר אותו לחפש תשומת לב, להתקרב ולתקן את עצמו.
כך פירש הגר"א וגם פירש רבי יעקב מליסא בפירושו 'מעשה ניסים' על ההגדה.
"תם מה הוא אומר? מה זאת. ואמרתם אליו בחוזק יד הוציאנו ד' ממצרים". במבט של ימינו אפשר לפרש את שאלת התם באופו זה: הוא תמה מדוע עשה ד' ככה למצרים, מדוע הכה את מצרים מכות גדולות וקשות עד שהרס את כל מצרים, וכי לא היה אפשר לתת בליבו של פרעה שיסכים לתת לעם ישראל לצאת ממצרים. היה יכול לעשות שיהיה הסכם שלום ובדרכי שלום יצאו ישראל ממצרים.
אני מוכרח לומר שאכן נשאלתי מדוע אנחנו מתפללים בליל הסדר "שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך", מדוע לא נתפלל שהם ישובו בתשובה. ואני השבתי, וכי רק על הפסוק הזה בספר תהילים יש להקשות הלא כל ספר תהילים מלא בבקשות שהקב"ה יעניש בכל החומרה את הרשעים שהרעו לישראל.
זו שאלת התם מההגדה של פסח, והתשובה: אדרבה על זה התודה לקב"ה, על שהוציא אותנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה. ועל כל מכה שהקב"ה נתן למצרים אנחנו מודים באופן מיוחד כי בכל מכה הראה הקב"ה שהוא בחר בנו מכל העמים להיות לו לעם. בכל מכה נודע יותר ויותר עד כמה הקב"ה מקרב אותנו אליו. ועל ידי כך נודע שעם ישראל הוא עם ד' ומה שקורה לעם ישראל קשור לשם ד'. וכשישראל מתעלים שם שמים מתעלה, וח"ו כשישראל בצרה כביכול כבוד שמים מתחלל. וזה גורם שרבונו של עולם למען שמו שומר על ישראל בכל הדורות, וזה מה שאמר משה לרבונו של עולם כשישראל חטאו בחטא העגל שאם הקב"ה יכלה את ישראל יאמרו מצרים שהקב"ה אינו יכול לשמור עליהם. וכן אמר משה בחטא המרגלים, שהמצרים יאמרו שאין להקב"ה יכולת להביאם לארץ ישראל.
ומנין יודעים מצרים והעולם כולו שישראל עם ד', רק מהמכות הגדולות שהיו במצרים. ולכן על כל מכה במצרים אנו אומרים "כי לעולם חסדו", המכה היא לא רק עזרה לאותו זמן אלא לעולם. ואלו הם דברי הרב יעקב מליסא בעל מעשה ניסים בפרוש על ההגדה על "עבדים היינו לפרעה במצרים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













