^ 1.ראה רמב"ן ו, ב.
^ 2.ויקרא ו, ז-טז.
^ 3.מנחות קי ע"א.
^ 4.ראה ויקרא ב, יא. ולפי הגמרא במנחות נה ע"ב הסיבה שהתורה חוזרת על איסור זה שנית היא כדי ללמד, שעל כל שלב בהכנה יש איסור נפרד משעה שהמנחה החמיצה. כלומר האופה את שיירי המנחה לאחר שהחמיצו יכול לעבור על ארבעה לאוים: על הלישה, על העריכה, על הקיטוף (החלקת פני העיסה במים לאחר עריכת צורתה) ועל האפיה.
^ 5.ויקרא ז, יב-טו. עם קרבן התודה מביאים גם ארבעים לחמים הנקראים 'לחמי תודה': עשר חלות לחם חמץ, ושלושים מצות משלושה מינים: עשר חלות מצות, עשרה רקיקי מצות ועשר חלות מורבכות (חלוטות ברותחים).
^ 6.ראה ויקרא כג, יז.
^ 7.ברכות מ ע"א.
^ 8.סנהדרין ע ע"ב.
^ 9.ילקוט שמעוני בראשית רמז כא.
^ 10.ירושלמי ברכות פ"ה, ה"ב.
^ 11.בראשית ג, ה.
^ 12.בראשית ד, א.
^ 13.ראה ליקוטי הלכות לרבי נתן, הלכות עירובי תחומין ב, ב, שכתב: "ועל כן התחומין הם משתנין לכל אחד ואחד מישראל בפני עצמו, כפי מה שקנה שביתה בערב שבת, כי כל אחד מישראל יש לו תחום אחר לפי מדרגתו והשגתו... כי הלחם הוא בחינת הדעת, בחינת מן, בחינת לחם מן השמים, שמשם אנו למדין תחומין, כמו שכתוב: 'שבו איש תחתיו' וכו'. ועל כן מאחר שזכה בחול להמשיך השפעת הלחם עד אותו המקום שהניח שם העירוב, דהיינו הלחם שהוא בחינת דעת, על כן קנה שביתה הנ"ל שם, ומשם מתחיל תחום הנ"ל כנ"ל. ועל כן העירוב הוא מזון ב' סעודות, כנגד המן שירד על ב' סעודות, ומשם אנו למדין תחומין כנ"ל".
^ 14.מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פתיחתא.
^ 15.חולין קלט ע"ב.
^ 16.ראה זוהר ח"ג קפח ע"ב.
^ 17.2.49 ליטר לפי הגר"ח נאה ו-4.3 ליטר לפי החזו"א.
^ 18.יש שלוש מנחות שבהן ישנה הקפדה על מספר הניפויים, והם: לחם הפנים, שתי הלחם ומנחת העומר. את הסולת ללחם הפנים מנפים באחת עשרה נפות, כל אחת דקה מחברתה, את הסולת לשתי הלחם בשתיים עשרה נפות, ואת הסולת למנחת העומר בשלוש עשרה נפות.
^ 19.לאחר ברירת הפסולת - המוץ, הסובין והמורסן - על ידי זריה, שיפה ובעיטה, נשארים גרעיני החיטה לבדם. גרעיני החיטה בעצמם מורכבים משני חלקים: חלק בריא וחזק הנקרא 'סולת', וחלק חלש יותר הנקרא 'קמח'. כדי להפריד בין הסולת לקמח טוחנים את הגרעינים ב'ריחיים של גרוסות'.
^ 20.קהלת ז, יב.
^ 21.ברכות לג ע"א.
^ 22.ראה סוכה מב ע"ב.
^ 23.דברים ח, ח.
^ 24.ראה עולת ראיה ח"א עמ' שעד.
^ 25.בראשית מט, כ.
^ 26.דברים לב, טו.
^ 27.לוג הוא כשביעית מעישרון. לפי הגר"ח נאה - 0.345 ליטר, ולפי החזו"א - 0.6 ליטר.
^ 28.ברכות מג ע"ב.
^ 29.קהלת ה, ט.
^ 30.שמות יב, יז.
^ 31.פסיקתא זוטרתא שמות יב, יז.
^ 32.ראה רש"י שמות יב, ו.
^ 33.ראה שער הכוונות למהרח"ו פג ע"ב. וראה מקראי קודש לרב משה הררי, הלכות ליל הסדר עמ' רי, הערה נב. ירושלים תשס"ב.
^ 34.פרי צדיק לספר ויקרא, לחג הפסח אות מב.
^ 35. רבי צדוק הכהן מלובלין (פולין), התקפ"ג-התר"ס - גאון מופלא, בקי בנגלה ובנסתר, במקרא, במדרשי חכמים, בראשונים ובאחרונים, וכן במדעים שונים. נחשב לאחד היוצרים המקוריים והפוריים ביותר מבין גדולי החסידות. בהגותו יש שילוב נדיר של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך בדרכו לחסידות איז'ביצה-ראדזין של רבי מרדכי יוסף ליינר, ולחסידות לובלין של רבי יהודה לייב איגר. נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי-יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תיארוך ואמיתיות הכתבים שבידם. בין ספריו: "צדקת הצדיק" - פסקאות קצרות בנושאים שונים בעבודת ה', "פרי צדיק" על התורה, "רסיסי לילה" עם קונטרס "דברי חלומות", "לבושי צדקה" על ספרי בעל הלבושים, "קדושת שבת" עם קונטרס "שביתת שבת", "משיב צדק", "מחשבות חרוץ", "דברי סופרים" עם "קונטרס זכרונות", "דובר צדק", "ישראל קדושים", "שיחות מלאכי השרת", "תקנת השבין" על מצוות התשובה ו"דברי חלומות".
^ 36.מלאכי ג, ד.
^ 37.ראה מאורות הראיה על הגדה של פסח עמ' רכה; עולת ראיה ח"א עמ' רצב.
^ 38.בראשית ג, ו.