ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. איסור אכילת דם נשנה בתורה ארבע פעמים. יש דם שאסור בכרת, יש דם שאסור בלאו ויש שאיסורו רק מדרבנן.
ב. על מנת להכשיר כבד יש לעשות כמה הכנות: חיתוך או ניקוב, הדחה במים (לאשכנזים), מליחה מועטת.
איסור אכילת דם
בשעה טובה אנו חוזרים לעסוק בהלכות כשרות המאכלים.
איסור אכילת דם נשנה בתורה ארבע פעמים. באיסור כמה דרגות, יש דם שאיסורו בכרת ויש שאיסורו בלאו ויש דם שאסור רק מדרבנן 1 .
כמה טעמים נאמרו באיסור זה:
- מאחר והוא קרב על המזבח, הרי הוא חלקו של ה' ולא ניתן לבני אדם.
- כשיאכל האדם את דם הבהמה יתמזג דמה בדמו וטבע האדם יהיה גם כטבע הבהמה.
- כשיאכל האדם דם תכנס באדם נפש פחותה מנפשו.
- הדם הוא מקור התאוות ועלול להגיע ממנו קלקול לנפש.
- דרכם של המצרים היה לאכול דם והקב"ה ציווה עלינו להבדל מהם 2 .
ההכנות להכשרת כבד
מאחר ויש איסור לאכול דם, חובה למלוח את הבשר המיועד לאכילה על מנת להוציא את דמו ממנו.
לכבד, בניגוד לאברים אחרים, לא מועילה מליחה, מאחר ויש בו דם רב. הדרך היחידה להכשירו היא לצלותו.
באופן הצלייה וההכשרה יש חילוק בין כבד עוף לכבד בהמה.
כבד עוף - לפני ההכשרה יש להסיר ממנו את המרה, הספרדים צריכים גם לחותכו.
כבד בהמה שלם - יש לחותכו שתי וערב או לנקבו בסכין מספר נקבים.
לאחר מכן: למנהג האשכנזים יש להדיח את הכבד היטב במים, הספרדים אינם חייבים להדיח (אלא אם כן מתכוונים לבשלו אחרי הצלייה). בשלב הבא יש למלוח מעט את הכבד ורק אחר כך לצלותו 3 .
ראוי לא לצלות כבד רק על סמך הלימוד, אלא להתנסות בזה עם אדם שמכיר גם את הצד המעשי ולא רק את הצד התאורטי.
בשבוע הבא נלמד איך לצלות את הכבד ועד כמה יש לצלותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
