ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת.
מדוע התורה מזכירה כאן את מות נדב ואביהוא? ומדוע כבר בפסוקי הפתיחה היא מזכירה את המוות הצפוי לאהרן אם יבוא שלא כדין? רש"י על אתר מסביר שהזכרת מות בני אהרן נועדה לחדד ולחזק את האיום בעונש מיתה על מי שייכנס אל הקודש שלא כדין. רש"י ממשיל את התורה לרופא שאזהרותיו נשמעות טוב יותר כאשר הוא מזכיר לחולה את גורלם העגום של אלו שלא שמעו בקולו.
מדברי רש"י נראה שהמוות הוא עונש האורב רק לאלו העוברים על דיני התורה. אך העובדה שהתורה נותנת מקום מרכזי למוות כבר בפתיחת הפרשה עשויה ללמד על כך שלמוות יש תפקיד מרכזי יותר בעבודת יום הכיפורים. ואכן, במשנה (יומא נב:) נאמר שהכהן הגדול שנכנס אל הקודש "לא היה מאריך בתפלתו, שלא להבעית את ישראל". כלומר, בכל שנה, כשהיה הכהן הגדול נכנס אל הקודש, היה העם חושש שמא ימות. ובירושלמי מסופר על שמעון הצדיק שהאריך בתפילתו וחשבו אחיו הכהנים שמת. כלומר, חשש המיתה לא היה דווקא בכהן רשע שעובר על ההלכה, אלא אפשרות סבירה שקיימת גם אצל כהן צדיק.
אך המוות לא מופיעה רק כסכנה שחוששים מפניה, אלא גם כחלק מובנה מעבודת היום. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הבגדים שאותם היה הכהן לובש, כפי שנאמר בתחילת הפרשה:
כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף.
אהרן איננו לובש ביום הכיפורים את מדי הזהב הרגילים שלו, אלא מסתפק בארבעה בגדי לבן. יש הזדמנות נוספת שבה לבש אהרן הכהן בגדי לבן: לפני מותו בהר ההר. בתורה נאמר (במדבר כ, כח) שמשה הפשיט את אהרן מבגדיו המיוחדים, וכך תיאר זאת הספורנו (שם, כו):
ובכן נשאר אהרן בד' בגדי כהן הדיוט לבוש הבדים, כמו שהיה ענינו בהכנס לפני ולפנים וכענין הראות מלאכי אלהים לעבדיו.
כלומר, הבגדים שלובש אהרן בכניסתו אל הקודש הם אותם בגדים שלובש לפני מותו. כך הסביר גם האברבנאל (ויקרא טז) את הצורך בכך שבגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים יהיו לבנים:
ולכן היה לובש בגדי לבן כמו האיש המת ונפטר לבית עולמו.
ראינו אם כן שבגדי הכהן הגדול דומים לתכריכים. אך מה קורה להם במהלך העבודה? לאחר כניסת הכהן אל הקודם נאמר (ויקרא טז, כג):
וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם.
כלומר, בדומה לתכריכים שנקברים באדמה ולא יוצאים ממנה, כך גם בגדי הכהן הגדול נשארים בקדש. וכך כתב בעל העקידת יצחק (שער סג):
לו חכמו ישכילו בענינו של כהן גדול, ושמושו בבגדים ההם וגניזתם, ידעו כי האיש השלם לא ירע בעיניו לשלח גופו חפשי מעמו.
הבגדים מייצגים את העולם הגשמי והחומרי של הכהן, שאותו הוא משלח מעמו ומשאיר בקדש הקדשים. מדברי בעל העקידה אפשר ללמוד כי למעשה כניסתו של אהרן אל הקודש איננה שונה מהותית מכניסתם של נדב ואביהוא: בשני המקרים הכניסה מובילה למוות.
מדוע זה כך? נראה כי כניסה עמוקה אל הקודש איננה סובלת את הלבושים החומריים של האדם. 'קדושה' משמעה פרישה והבדלה. אין אדם יכול לקחת את עולמו הגשמי יחד אתו כשהוא מבקשת להתחבר אל הקדושה. משום כך גם אנו ביום הכיפורים מתנתקים מכל מרחב החיים החומריים העוטף אותנו בחיי היומיום, ולובשים בגדי לבן שהם בגדי מתים, או בגדי מלאכי השרת.
מהו אם כן ההבדל שבין עבודת יום הכיפורים למעשי נדב ואביהוא? נדמה כי הסוד הוא בטבילה ובהחלפת הבגדים. חמש פעמים במהלך עבודת היום טובל הכהן ומחליף את בגדיו: מבגדי חול לבגדי זהב, מבגדי זהב לבגדי לבן, מבגדי לבן לבגדי זהב וכן הלאה. עבודתם של נדב ואביהוא הייתה בקו ישר, ליניארי: הם התקדמו מן החול אל קדש הקדשים ושם נשרפו. אך עבודת יום הכיפורים היא עבודה מחזורית: הכהן נכנס אל קדש הקדשים, פושט את בגדיו, טובל, וכאילו נולד מחדש ועובד בבגדי זהב בחוץ. בניגוד לחנוכת המשכן, שהייתה אירוע חד-פעמי שבו מתו נדב ואביהוא, עבודת יום הכיפורים כולה מהווה חלק ממעגל השנה: בכל השנה אנחנו חיים את חיי המעשה, ביום הכיפורים אנחנו מתנתקים מן העולם החומרי ונדמים למתים, ולאחר מכן אנו שבים ביתר עוז ושמחה אל חיי המעשה.
כלומר, המפתח לעבודת יום הכיפורים הוא בהבנה שהאדם הוא יצור משתנה ודינאמי. הוא מסוגל להתנתק מן העולם לחלוטין ולהגיע לדביקות עליונה ב-ה', ולאחר מכן לשוב אל חיי החומר והחברה כשהוא שלם יותר. על פי חז"ל, אחת הסיבות למות נדב ואביהוא היא שלא היו נשואים. לעומתם, הכהן הגדול חייב להיות נשוי ביום הכיפורים. נדב ואביהוא סברו כנראה שדביקות גמורה בקב"ה לא יכולה להתקיים אצל אדם נשוי שריחיים של עול פרנסה ומשפחה על צווארו. אך הדביקות שאותה מבקשת התורה היא דווקא כזו של אדם נשוי, שהולך בבקר אל בית המקדש, נכנס אל קודש הקדשים, חוזר לביתו בערב ו"ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקדש".
הכותב הוא מחבר הספר 'מבית לפרוכת – פשט עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
