ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
א. הצורך בבשר. על מנת להתבונן בנקודה זו עלינו ללכת קצת אחורה ולשאול מדוע הותרה אכילת הבשר מלכתחילה לנח ולבניו, לאחר שנאסרה לאדם הראשון בגן עדן. הרב קוק עצמו כתב במקומות רבים את התשובה הבאה: "לא התירה תורה כי אם מפני דוחק חולשת הגוף". בכך צועד הרב קוק בעקבות גישת הרמב"ם וראשונים נוספים, שאותה ניסח יפה רבי יוחנן לוריא: "הדורות שלפני המבול היו בריאים וחזקים, ודי להם בפת וקטנית. אכן אחר המבול, שתש כוחם מפחד גדולה ואנחה על איבוד קרוביהם וחבריהם... אז צריכין חיזוק באכילת בשר ודגים ועופות".
מתוך גישה זו מסיק הרב קוק את המסקנה המתבקשת: "כשלא יהיה כל צורך בכך, ממילא גם תלמידי חכמים לא יזדקקו לאכילת בשר". יכול להיות שתקווה זו מתייחסת לעולם שבו בריאותו הגופנית של האדם תחזור לאיתנה, כפי שהייתה קודם המבול, אולם אפשר שהשינוי המבוקש יכול להיות גם שינוי חיצוני בהיצע המזון הקיים. ממילא יש מקום לתהות האם כיום - כאשר תחליפי בשר ממלאים את החנויות במחירים שקרובים להיות שווים לכל נפש, ותזונה צמחונית נחשבת לא פעם לבריאה יותר מאשר תזונה לא צמחונית - לא הגיע כבר (או עשוי להגיע בקרוב) תאריך התפוגה של ההיתר.
ב. מחירי התעשייה. משקלה של תרנגולת ממוצעת בשנת 1957 היה 905 גרם, ואילו בשנת 2005 היא כבר הגיעה למשקל של 4,202 גרם, והמשקל ממשיך לעלות כל הזמן, בעקבות התערבויות גנטיות של מגדלי העופות. זהו רק נתון אחד, "צמחוני" יחסית, שעשוי להמחיש קצת מן השינוי הדרמטי שעברה תעשיית הבשר מאז כתב הרב קוק את חזונו. ממציאות שבה בעלי החיים גדלו בתנאים פחות או יותר סבירים, לכזו שבה הם דחוסים בכלובי רשת צפופים בלי לראות אור יום או למתוח את איבריהם. יש מקום לדון אם צורת התנהלות זו מותרת כל עיקר, או שמא יש בה "אכזריות מופרזת" שאותה נטו הפוסקים לאסור אפילו לצורך האדם. אך על כל פנים ודאי הוא שההימנעות מצריכת בשר המיוצר באופן זה הולמת את רוח ההלכה ואיננה חסידות יתרה שלא ראוי לאחוז בה קודם אחרית הימים.
על המחיר הפרטני שמשלמים בעלי החיים יש להוסיף את המחיר הסביבתי של תעשיית המזון מן החי. "התרומה של גידול בעלי החיים לבעיות הסביבתיות היא בהיקף עצום, והפוטנציאל של התרומה שלה לפתרונן גדול באותה מידה. ההשפעה משמעותית עד כדי כך שהיא צריכה להיות מטופלת בדחיפות". זוהי השורה התחתונה של מסקנות הדו"ח שחיבר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) בשנת 2006. בין השאר מזהיר הדו"ח מפני פליטת גזי חממה, זיהום האוויר והמים והיווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וזאת מלבד הכחדה של מיני בעלי חיים רבים בשל הפקעת מרחבי מחיה עצומים לטובת התעשייה. בהקשר זה ראוי לציין כי רב סעדיה גאון הסביר את איסור אכילת הבשר שחל על אדם הראשון בכך שבעת בריאת העולם היה חשש שמא אכילת בעלי החיים תגרום להכחדת חלק מן המינים. יש מקום להסיק מכך שהתורה תולה את היתר האכילה בהתאמה שלו לתנאים האקולוגיים, וממילא לא ברור כי נכון להשתמש בו בזמננו.
ג. התעלות העולם. סוגיה זו דורשת עיון נרחב, בוודאי אם מבקשים לקבוע מתוכה הלכה, אולם קשה להתעלם מכך שהעולם המודרני הפך רגיש יותר לסוגים רבים מאוד של מי שנחשבו בעבר ל"אחרים" - בין אם מדובר בשינויים במעמד האישה, ביחסים בין גזעים, ביחס לאויב במלחמה, ואפילו במשקל הרגשי והתרבותי הניתן למותם של עוברים ברחם אמם. ככל שנראה ברגישות זו תופעה נכונה ומבורכת, תיקון של קללת "והוא ימשול בך" שנאמרה לאדם וחוה אחרי החטא - כך מסתבר שנשאף לתקן גם את ה"איבה" שהושתה בין האדם ובין הנחש, ואת חומת ההפרדה הרגשית שנבנתה לאחר המבול בין האדם לבעלי החיים.
בד בבד, נקודת מבט זו מדליקה גם נורת אזהרה מפני מגמות רדיקליות המבקשות להסיר כל הבחנה שהיא בין מינים, לאומים וצורות חיים; או תפיסות של תועלתנות נהנתנית המניחות את שאלת העונג והסבל כפריזמה היחידה שדרכה יש לבחון סוגיות ערכיות. משום כך יש לקדם ולעודד צמחונות הנובעת מתוך לקיחת אחריות על עולמו של הקדוש ברוך הוא, שרחמיו על כל מעשיו, ומבקשת לרומם את מדרגת האדם שנברא בצלם, ולא כזו החותרת לטשטש אותה.
בהקשר זה חשוב להדגיש שכאשר הרב קוק מדבר על שינויים שיתרחשו לעתיד לבוא הוא לא מדבר על בת קול שיוצאת מן השמיים, אלא על חוויה אנושית שצומחת מלמטה. בני האדם הם שיגיעו, בשלב זה או אחר, למצב שבו המחשבה על אכילת בעלי חיים קשה עליהם. ואם מאה ועשרים שנה אחרי שהרב קוק התווה את חזונו החזון מתחיל להתממש, אפשר שלא צריך להתנגד לו.
צמחונות, קרניבוריות, פלקסטריאניזם
ההבחנה הדיכוטומית בין "צמחוני" ל"קרניבור" (אוכל בשר) עושה עוול לסוגיה המורכבת של אכילת בעלי חיים, והיא שגויה במיוחד כשמבקשים להבין ולנתח את עמדת היהדות בעניין. כאשר התירה התורה את אכילת הבשר היא צירפה לכך אין־ספור הסתייגויות ומגבלות. חלקן הלכתיות, והן כלולות בדיני כשרות, וחלקן ערכיות: "לא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון"; "עם הארץ אסור לאכול בשר". רבים מגדולי הדורות, ובהם האר"י הקדוש ורבי יוסף קארו, הורו להימנע מאכילת בשר מלבד בשבתות ובחגים. גם הרב קוק עצמו, לפי עדויות רבות, נמנע מאכילת בשר בימות החול, וכך העיד על עצמו גם בנו, הרב צבי יהודה. למעשה, זו הייתה המציאות הטבעית שאליה התייחסה התורה בעת העתיקה, כאשר מעטים מאוד היו יכולים להרשות לעצמם אכילת בשר יותר מפעם בשבוע. היקף צריכת הבשר בחברה המודרנית, אשר הוכפל ואף שולש לאורך המאה ה־19 וה־20, היא תופעה חדשה שהתורה לא הכירה וממילא לא התייחסה אליה.
הצמצום הכמותי באכילת בשר ("פלקסטריאניזם") מבטא ומייצר גם שינוי מהותי. ראשית, לאור השיקולים שנזכרו לעיל: צריכה מועטת של בשר נחשבת גם היום להתנהלות בריאה, או למצער לא מזיקה, בניגוד לצריכת בשר בכמויות גדולות; וצמצום הביקוש העולמי לבשר יחזיר את התעשייה להיקפים שיאפשרו תנאי גידול סבירים יותר לבעלי החיים ויפחיתו את הפגיעה הסביבתית. אך מלבד זאת, יש בכך כדי להזכיר שאכילת בעלי חיים אינה דבר טריוויאלי. להדגיש ש"אכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח", כלשונו של רבי יוסף אלבו. בעבר הרחוק, כאשר חלק ניכר מבני האדם היו מעורבים במו ידיהם בתהליך השחיטה וההכשרה של הבשר, המפגש עם המחיר הכרוך באכילה היה טבעי. אך כיום אנו זקוקים לפעולות יזומות של צמצום על מנת לשמר את המודעות, ומתוך כך להכשיר את הלבבות למדרגות רוחניות גבוהות יותר.
הרב אברהם סתיו הוא מחבר הספר 'צמחונות יהודית' שיצא לאור זה עתה בהוצאת ידיעות אחרונות
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
