ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
א. הצורך בבשר. על מנת להתבונן בנקודה זו עלינו ללכת קצת אחורה ולשאול מדוע הותרה אכילת הבשר מלכתחילה לנח ולבניו, לאחר שנאסרה לאדם הראשון בגן עדן. הרב קוק עצמו כתב במקומות רבים את התשובה הבאה: "לא התירה תורה כי אם מפני דוחק חולשת הגוף". בכך צועד הרב קוק בעקבות גישת הרמב"ם וראשונים נוספים, שאותה ניסח יפה רבי יוחנן לוריא: "הדורות שלפני המבול היו בריאים וחזקים, ודי להם בפת וקטנית. אכן אחר המבול, שתש כוחם מפחד גדולה ואנחה על איבוד קרוביהם וחבריהם... אז צריכין חיזוק באכילת בשר ודגים ועופות".
מתוך גישה זו מסיק הרב קוק את המסקנה המתבקשת: "כשלא יהיה כל צורך בכך, ממילא גם תלמידי חכמים לא יזדקקו לאכילת בשר". יכול להיות שתקווה זו מתייחסת לעולם שבו בריאותו הגופנית של האדם תחזור לאיתנה, כפי שהייתה קודם המבול, אולם אפשר שהשינוי המבוקש יכול להיות גם שינוי חיצוני בהיצע המזון הקיים. ממילא יש מקום לתהות האם כיום - כאשר תחליפי בשר ממלאים את החנויות במחירים שקרובים להיות שווים לכל נפש, ותזונה צמחונית נחשבת לא פעם לבריאה יותר מאשר תזונה לא צמחונית - לא הגיע כבר (או עשוי להגיע בקרוב) תאריך התפוגה של ההיתר.
ב. מחירי התעשייה. משקלה של תרנגולת ממוצעת בשנת 1957 היה 905 גרם, ואילו בשנת 2005 היא כבר הגיעה למשקל של 4,202 גרם, והמשקל ממשיך לעלות כל הזמן, בעקבות התערבויות גנטיות של מגדלי העופות. זהו רק נתון אחד, "צמחוני" יחסית, שעשוי להמחיש קצת מן השינוי הדרמטי שעברה תעשיית הבשר מאז כתב הרב קוק את חזונו. ממציאות שבה בעלי החיים גדלו בתנאים פחות או יותר סבירים, לכזו שבה הם דחוסים בכלובי רשת צפופים בלי לראות אור יום או למתוח את איבריהם. יש מקום לדון אם צורת התנהלות זו מותרת כל עיקר, או שמא יש בה "אכזריות מופרזת" שאותה נטו הפוסקים לאסור אפילו לצורך האדם. אך על כל פנים ודאי הוא שההימנעות מצריכת בשר המיוצר באופן זה הולמת את רוח ההלכה ואיננה חסידות יתרה שלא ראוי לאחוז בה קודם אחרית הימים.
על המחיר הפרטני שמשלמים בעלי החיים יש להוסיף את המחיר הסביבתי של תעשיית המזון מן החי. "התרומה של גידול בעלי החיים לבעיות הסביבתיות היא בהיקף עצום, והפוטנציאל של התרומה שלה לפתרונן גדול באותה מידה. ההשפעה משמעותית עד כדי כך שהיא צריכה להיות מטופלת בדחיפות". זוהי השורה התחתונה של מסקנות הדו"ח שחיבר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) בשנת 2006. בין השאר מזהיר הדו"ח מפני פליטת גזי חממה, זיהום האוויר והמים והיווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וזאת מלבד הכחדה של מיני בעלי חיים רבים בשל הפקעת מרחבי מחיה עצומים לטובת התעשייה. בהקשר זה ראוי לציין כי רב סעדיה גאון הסביר את איסור אכילת הבשר שחל על אדם הראשון בכך שבעת בריאת העולם היה חשש שמא אכילת בעלי החיים תגרום להכחדת חלק מן המינים. יש מקום להסיק מכך שהתורה תולה את היתר האכילה בהתאמה שלו לתנאים האקולוגיים, וממילא לא ברור כי נכון להשתמש בו בזמננו.
ג. התעלות העולם. סוגיה זו דורשת עיון נרחב, בוודאי אם מבקשים לקבוע מתוכה הלכה, אולם קשה להתעלם מכך שהעולם המודרני הפך רגיש יותר לסוגים רבים מאוד של מי שנחשבו בעבר ל"אחרים" - בין אם מדובר בשינויים במעמד האישה, ביחסים בין גזעים, ביחס לאויב במלחמה, ואפילו במשקל הרגשי והתרבותי הניתן למותם של עוברים ברחם אמם. ככל שנראה ברגישות זו תופעה נכונה ומבורכת, תיקון של קללת "והוא ימשול בך" שנאמרה לאדם וחוה אחרי החטא - כך מסתבר שנשאף לתקן גם את ה"איבה" שהושתה בין האדם ובין הנחש, ואת חומת ההפרדה הרגשית שנבנתה לאחר המבול בין האדם לבעלי החיים.
בד בבד, נקודת מבט זו מדליקה גם נורת אזהרה מפני מגמות רדיקליות המבקשות להסיר כל הבחנה שהיא בין מינים, לאומים וצורות חיים; או תפיסות של תועלתנות נהנתנית המניחות את שאלת העונג והסבל כפריזמה היחידה שדרכה יש לבחון סוגיות ערכיות. משום כך יש לקדם ולעודד צמחונות הנובעת מתוך לקיחת אחריות על עולמו של הקדוש ברוך הוא, שרחמיו על כל מעשיו, ומבקשת לרומם את מדרגת האדם שנברא בצלם, ולא כזו החותרת לטשטש אותה.
בהקשר זה חשוב להדגיש שכאשר הרב קוק מדבר על שינויים שיתרחשו לעתיד לבוא הוא לא מדבר על בת קול שיוצאת מן השמיים, אלא על חוויה אנושית שצומחת מלמטה. בני האדם הם שיגיעו, בשלב זה או אחר, למצב שבו המחשבה על אכילת בעלי חיים קשה עליהם. ואם מאה ועשרים שנה אחרי שהרב קוק התווה את חזונו החזון מתחיל להתממש, אפשר שלא צריך להתנגד לו.
צמחונות, קרניבוריות, פלקסטריאניזם
ההבחנה הדיכוטומית בין "צמחוני" ל"קרניבור" (אוכל בשר) עושה עוול לסוגיה המורכבת של אכילת בעלי חיים, והיא שגויה במיוחד כשמבקשים להבין ולנתח את עמדת היהדות בעניין. כאשר התירה התורה את אכילת הבשר היא צירפה לכך אין־ספור הסתייגויות ומגבלות. חלקן הלכתיות, והן כלולות בדיני כשרות, וחלקן ערכיות: "לא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון"; "עם הארץ אסור לאכול בשר". רבים מגדולי הדורות, ובהם האר"י הקדוש ורבי יוסף קארו, הורו להימנע מאכילת בשר מלבד בשבתות ובחגים. גם הרב קוק עצמו, לפי עדויות רבות, נמנע מאכילת בשר בימות החול, וכך העיד על עצמו גם בנו, הרב צבי יהודה. למעשה, זו הייתה המציאות הטבעית שאליה התייחסה התורה בעת העתיקה, כאשר מעטים מאוד היו יכולים להרשות לעצמם אכילת בשר יותר מפעם בשבוע. היקף צריכת הבשר בחברה המודרנית, אשר הוכפל ואף שולש לאורך המאה ה־19 וה־20, היא תופעה חדשה שהתורה לא הכירה וממילא לא התייחסה אליה.
הצמצום הכמותי באכילת בשר ("פלקסטריאניזם") מבטא ומייצר גם שינוי מהותי. ראשית, לאור השיקולים שנזכרו לעיל: צריכה מועטת של בשר נחשבת גם היום להתנהלות בריאה, או למצער לא מזיקה, בניגוד לצריכת בשר בכמויות גדולות; וצמצום הביקוש העולמי לבשר יחזיר את התעשייה להיקפים שיאפשרו תנאי גידול סבירים יותר לבעלי החיים ויפחיתו את הפגיעה הסביבתית. אך מלבד זאת, יש בכך כדי להזכיר שאכילת בעלי חיים אינה דבר טריוויאלי. להדגיש ש"אכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח", כלשונו של רבי יוסף אלבו. בעבר הרחוק, כאשר חלק ניכר מבני האדם היו מעורבים במו ידיהם בתהליך השחיטה וההכשרה של הבשר, המפגש עם המחיר הכרוך באכילה היה טבעי. אך כיום אנו זקוקים לפעולות יזומות של צמצום על מנת לשמר את המודעות, ומתוך כך להכשיר את הלבבות למדרגות רוחניות גבוהות יותר.
הרב אברהם סתיו הוא מחבר הספר 'צמחונות יהודית' שיצא לאור זה עתה בהוצאת ידיעות אחרונות
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
