ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
באחת הקהילות, ניטש מאבק כזה בין רב אחד מגדולי הדור, לבין משכיל 'חכם' אחד, שהיה חוקר גדול של חכמת ישראל, והיו לו מחקרים חשובים בהיסטוריה של התלמוד ומפרשיו וכדומה.
פעם שאלו את הרב – בבקשה תסביר לנו, למה עדיף לבחור בך ולא באותו משכיל?
ענה הרב תשובה חריפה וקצרה – 'אם את רוצים לדעת מה רש"י אמר – תבחרו בי. אך אם אתם רוצים לדעת מה רש"י אכל או לבש – תבחרו בשני'.
ובאמת, תשובה זו עדיין מהדהדת עד ימינו. גם היום, ניטש לעיתים ויכוח, מה עניינה של התורה הקדושה. ויכוח בין שלומי אמוני ישראל המבינים שכל מהות התורה הוא התחברות לדבר ה' נותן התורה, ומתוך כך קיום מצוותיה והליכה באורחות חייה, לבין אנשים שמנסים להפוך אותה לתרבות חיצונית, חכמה, אבל יבשה ללא לחלוחית של חיים.
ובאמת, פשוט הדבר שמי שהופך את התורה לתרבות חיצונית, הרי דומה הוא למי ששתל עץ גדול ללא שורשים, שכיוון שהעץ לא מחובר למקור החיים, סופו להתיייבש במהרה. לעומת זאת, כל מי שמתחבר לתורה כדרך חיים, ומקבל מחכמי ישראל המחוברים מדור לדור למקור יניקתה מסיני, הרי הוא מלא חיים, ועתיד לפרוח ולשגשג.
ובאמת, הדרך שבה התורה תמשיך לחיות ולפרוח בכל הדורות, מופיעה בפרשתנו. "כי יפלא ממך דבר... וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'... ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם... ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא...".
עניין זה של המשך הוראת חכמי התורה בכל הדורות הוא קריטי לקיומה של התורה כתורת חיים, המחוברת לכל הדורות. כפי שפוסק הרמב"ם (ממרים א, א) "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן".
עניין זה הוא יסוד כה גדול בתורה, מפני שבלי החכמים שבכל הדורות, שמוצאים את התשובות ההלכתיות בתוך התורה, ומלמדים כיצד מיישמים בפועל את התורה, הרי התורה הייתה הופכת ל'מיושנת' ללא מענה למציאות המתחדשת.
ובאמת, התורה שבכתב בעצמה מלמדת אותנו שיהיו שאלות הלכתיות, שיקבלו תשובה רק בהמשך הדורות. (שמעתי מאבי מורי שליט"א). הרי התורה עצמה לא כותבת שירושלים היא המקום הנבחר להקמת המקדש, היא רק אומרת 'המקום אשר יבחר ה'', ללמדך שהבחירה תהיה בהמשך ביד עבדיו הנביאים.
וכאן כדאי לשים לב לנקודה נוספת. הציווי בתורה הוא לעלות למקום אשר יבחר ה', בית הדין הגדול הממוקם דווקא בירושלים. הטעם לכך, כי כדי שהתורה תמשיך לחיות וללבלב ולעשות פירות, עלינו להתחבר למקור החיות, המצוי במקום השראת שכינה בארץ, בית המקדש. (ראשית החיות בעולם, שהרי בקודש הקודשים מצוייה אבן השתיה, שממנה הושתת והתחיל לחיות העולם).
ובאמת, כשחרב המקדש, והסנהדרין גלתה, משהו בחיותה של התורה נפגע, והתרבו המחלוקות בישראל, וגם אין יכולת לדון דיני נפשות. ובכל זאת, דרשו חז"ל בספרי "ובאת – לרבות בית דין שביבנה". ואמנם אין חיוב מיתה על מי שמפר את הוראת בי"ד הגדול ביבנה, אך וודאי שחיות התורה ממשיכה.
ובאמת בדור שאחר החורבן, הדברים לא היו ברורים כל כך, אלא שבא רבן יוחנן בן זכאי וחיזק את מעמד בתי הדין כזכר למקדש. וכך מצאנו (ר"ה כט:) שבזמן המקדש, הרי כשראש השנה חל בשבת, היו תוקעים רק במקדש. אולם, לאחר החורבן, התווכח רבן יוחנן בן זכאי עם בני בתירה, והצליח לתקן שיהיו תוקעים בשבת בכל מקום שיש בית דין.
ובאמת, אמר הגר"א (הקדמה לספרא דצניעותא) שאחר שישראל גלה מארצו, הרי בזמן הגאונים, לפחות הותיר ה' לישראל עמוד לסמוך עליו, אלו ישיבות בבל הגדולות שהיוו עמוד שבית ישראל סמך עליו. ואולי, יש בכך אמירה, שגם כיום שאין לנו לצערנו מקדש וסנהדרין, הרי בישיבות ובתי המדרש, שהם מקום קבוע ללימוד והתגדלות בתורה, הרי הם מקום שממנו יוצאת תורה וממשיכה חיותם של ישראל.
ויהי רצון שנשוב למקור חיותנו, תקום הסנהדרין בלשכת הגזית במהרה, ונתמלא חיות כימי קדם ולמעלה מכך!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











