ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
באחת הקהילות, ניטש מאבק כזה בין רב אחד מגדולי הדור, לבין משכיל 'חכם' אחד, שהיה חוקר גדול של חכמת ישראל, והיו לו מחקרים חשובים בהיסטוריה של התלמוד ומפרשיו וכדומה.
פעם שאלו את הרב – בבקשה תסביר לנו, למה עדיף לבחור בך ולא באותו משכיל?
ענה הרב תשובה חריפה וקצרה – 'אם את רוצים לדעת מה רש"י אמר – תבחרו בי. אך אם אתם רוצים לדעת מה רש"י אכל או לבש – תבחרו בשני'.
ובאמת, תשובה זו עדיין מהדהדת עד ימינו. גם היום, ניטש לעיתים ויכוח, מה עניינה של התורה הקדושה. ויכוח בין שלומי אמוני ישראל המבינים שכל מהות התורה הוא התחברות לדבר ה' נותן התורה, ומתוך כך קיום מצוותיה והליכה באורחות חייה, לבין אנשים שמנסים להפוך אותה לתרבות חיצונית, חכמה, אבל יבשה ללא לחלוחית של חיים.
ובאמת, פשוט הדבר שמי שהופך את התורה לתרבות חיצונית, הרי דומה הוא למי ששתל עץ גדול ללא שורשים, שכיוון שהעץ לא מחובר למקור החיים, סופו להתיייבש במהרה. לעומת זאת, כל מי שמתחבר לתורה כדרך חיים, ומקבל מחכמי ישראל המחוברים מדור לדור למקור יניקתה מסיני, הרי הוא מלא חיים, ועתיד לפרוח ולשגשג.
ובאמת, הדרך שבה התורה תמשיך לחיות ולפרוח בכל הדורות, מופיעה בפרשתנו. "כי יפלא ממך דבר... וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'... ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם... ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא...".
עניין זה של המשך הוראת חכמי התורה בכל הדורות הוא קריטי לקיומה של התורה כתורת חיים, המחוברת לכל הדורות. כפי שפוסק הרמב"ם (ממרים א, א) "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן".
עניין זה הוא יסוד כה גדול בתורה, מפני שבלי החכמים שבכל הדורות, שמוצאים את התשובות ההלכתיות בתוך התורה, ומלמדים כיצד מיישמים בפועל את התורה, הרי התורה הייתה הופכת ל'מיושנת' ללא מענה למציאות המתחדשת.
ובאמת, התורה שבכתב בעצמה מלמדת אותנו שיהיו שאלות הלכתיות, שיקבלו תשובה רק בהמשך הדורות. (שמעתי מאבי מורי שליט"א). הרי התורה עצמה לא כותבת שירושלים היא המקום הנבחר להקמת המקדש, היא רק אומרת 'המקום אשר יבחר ה'', ללמדך שהבחירה תהיה בהמשך ביד עבדיו הנביאים.
וכאן כדאי לשים לב לנקודה נוספת. הציווי בתורה הוא לעלות למקום אשר יבחר ה', בית הדין הגדול הממוקם דווקא בירושלים. הטעם לכך, כי כדי שהתורה תמשיך לחיות וללבלב ולעשות פירות, עלינו להתחבר למקור החיות, המצוי במקום השראת שכינה בארץ, בית המקדש. (ראשית החיות בעולם, שהרי בקודש הקודשים מצוייה אבן השתיה, שממנה הושתת והתחיל לחיות העולם).
ובאמת, כשחרב המקדש, והסנהדרין גלתה, משהו בחיותה של התורה נפגע, והתרבו המחלוקות בישראל, וגם אין יכולת לדון דיני נפשות. ובכל זאת, דרשו חז"ל בספרי "ובאת – לרבות בית דין שביבנה". ואמנם אין חיוב מיתה על מי שמפר את הוראת בי"ד הגדול ביבנה, אך וודאי שחיות התורה ממשיכה.
ובאמת בדור שאחר החורבן, הדברים לא היו ברורים כל כך, אלא שבא רבן יוחנן בן זכאי וחיזק את מעמד בתי הדין כזכר למקדש. וכך מצאנו (ר"ה כט:) שבזמן המקדש, הרי כשראש השנה חל בשבת, היו תוקעים רק במקדש. אולם, לאחר החורבן, התווכח רבן יוחנן בן זכאי עם בני בתירה, והצליח לתקן שיהיו תוקעים בשבת בכל מקום שיש בית דין.
ובאמת, אמר הגר"א (הקדמה לספרא דצניעותא) שאחר שישראל גלה מארצו, הרי בזמן הגאונים, לפחות הותיר ה' לישראל עמוד לסמוך עליו, אלו ישיבות בבל הגדולות שהיוו עמוד שבית ישראל סמך עליו. ואולי, יש בכך אמירה, שגם כיום שאין לנו לצערנו מקדש וסנהדרין, הרי בישיבות ובתי המדרש, שהם מקום קבוע ללימוד והתגדלות בתורה, הרי הם מקום שממנו יוצאת תורה וממשיכה חיותם של ישראל.
ויהי רצון שנשוב למקור חיותנו, תקום הסנהדרין בלשכת הגזית במהרה, ונתמלא חיות כימי קדם ולמעלה מכך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
