ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
באחת הקהילות, ניטש מאבק כזה בין רב אחד מגדולי הדור, לבין משכיל 'חכם' אחד, שהיה חוקר גדול של חכמת ישראל, והיו לו מחקרים חשובים בהיסטוריה של התלמוד ומפרשיו וכדומה.
פעם שאלו את הרב – בבקשה תסביר לנו, למה עדיף לבחור בך ולא באותו משכיל?
ענה הרב תשובה חריפה וקצרה – 'אם את רוצים לדעת מה רש"י אמר – תבחרו בי. אך אם אתם רוצים לדעת מה רש"י אכל או לבש – תבחרו בשני'.
ובאמת, תשובה זו עדיין מהדהדת עד ימינו. גם היום, ניטש לעיתים ויכוח, מה עניינה של התורה הקדושה. ויכוח בין שלומי אמוני ישראל המבינים שכל מהות התורה הוא התחברות לדבר ה' נותן התורה, ומתוך כך קיום מצוותיה והליכה באורחות חייה, לבין אנשים שמנסים להפוך אותה לתרבות חיצונית, חכמה, אבל יבשה ללא לחלוחית של חיים.
ובאמת, פשוט הדבר שמי שהופך את התורה לתרבות חיצונית, הרי דומה הוא למי ששתל עץ גדול ללא שורשים, שכיוון שהעץ לא מחובר למקור החיים, סופו להתיייבש במהרה. לעומת זאת, כל מי שמתחבר לתורה כדרך חיים, ומקבל מחכמי ישראל המחוברים מדור לדור למקור יניקתה מסיני, הרי הוא מלא חיים, ועתיד לפרוח ולשגשג.
ובאמת, הדרך שבה התורה תמשיך לחיות ולפרוח בכל הדורות, מופיעה בפרשתנו. "כי יפלא ממך דבר... וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'... ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם... ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא...".
עניין זה של המשך הוראת חכמי התורה בכל הדורות הוא קריטי לקיומה של התורה כתורת חיים, המחוברת לכל הדורות. כפי שפוסק הרמב"ם (ממרים א, א) "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן".
עניין זה הוא יסוד כה גדול בתורה, מפני שבלי החכמים שבכל הדורות, שמוצאים את התשובות ההלכתיות בתוך התורה, ומלמדים כיצד מיישמים בפועל את התורה, הרי התורה הייתה הופכת ל'מיושנת' ללא מענה למציאות המתחדשת.
ובאמת, התורה שבכתב בעצמה מלמדת אותנו שיהיו שאלות הלכתיות, שיקבלו תשובה רק בהמשך הדורות. (שמעתי מאבי מורי שליט"א). הרי התורה עצמה לא כותבת שירושלים היא המקום הנבחר להקמת המקדש, היא רק אומרת 'המקום אשר יבחר ה'', ללמדך שהבחירה תהיה בהמשך ביד עבדיו הנביאים.
וכאן כדאי לשים לב לנקודה נוספת. הציווי בתורה הוא לעלות למקום אשר יבחר ה', בית הדין הגדול הממוקם דווקא בירושלים. הטעם לכך, כי כדי שהתורה תמשיך לחיות וללבלב ולעשות פירות, עלינו להתחבר למקור החיות, המצוי במקום השראת שכינה בארץ, בית המקדש. (ראשית החיות בעולם, שהרי בקודש הקודשים מצוייה אבן השתיה, שממנה הושתת והתחיל לחיות העולם).
ובאמת, כשחרב המקדש, והסנהדרין גלתה, משהו בחיותה של התורה נפגע, והתרבו המחלוקות בישראל, וגם אין יכולת לדון דיני נפשות. ובכל זאת, דרשו חז"ל בספרי "ובאת – לרבות בית דין שביבנה". ואמנם אין חיוב מיתה על מי שמפר את הוראת בי"ד הגדול ביבנה, אך וודאי שחיות התורה ממשיכה.
ובאמת בדור שאחר החורבן, הדברים לא היו ברורים כל כך, אלא שבא רבן יוחנן בן זכאי וחיזק את מעמד בתי הדין כזכר למקדש. וכך מצאנו (ר"ה כט:) שבזמן המקדש, הרי כשראש השנה חל בשבת, היו תוקעים רק במקדש. אולם, לאחר החורבן, התווכח רבן יוחנן בן זכאי עם בני בתירה, והצליח לתקן שיהיו תוקעים בשבת בכל מקום שיש בית דין.
ובאמת, אמר הגר"א (הקדמה לספרא דצניעותא) שאחר שישראל גלה מארצו, הרי בזמן הגאונים, לפחות הותיר ה' לישראל עמוד לסמוך עליו, אלו ישיבות בבל הגדולות שהיוו עמוד שבית ישראל סמך עליו. ואולי, יש בכך אמירה, שגם כיום שאין לנו לצערנו מקדש וסנהדרין, הרי בישיבות ובתי המדרש, שהם מקום קבוע ללימוד והתגדלות בתורה, הרי הם מקום שממנו יוצאת תורה וממשיכה חיותם של ישראל.
ויהי רצון שנשוב למקור חיותנו, תקום הסנהדרין בלשכת הגזית במהרה, ונתמלא חיות כימי קדם ולמעלה מכך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
