ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
כשרות הארוחות - תחום הכשרות בצימרים אינו מוסדר, ואין כמעט אפשרות להשיג צימר שיש עליו פיקוח כשרותי. אחת מהסיבות שאין השגחה על צימרים היא העובדה שנהלי הרבנות הראשית לא מאפשרים נתינת כשרות למטבח בבית פרטי (בעלי הצימר, במקרה שלנו). אם רוצים להנות מארוחת הבוקר המוגשת בצימר, יש לבקש שהכל יוגש בכלים חד-פעמיים והארוחה תכלול אך ורק מוצרים סגורים (לחם, חלב ומוצריו, ממרחים וכדומה) שניתן לראות את ציון הכשרות שלהם. אפשר להשתמש בירקות חיים, אך יש להפריש מהם תרומות ומעשרות (בלי ברכה, כשיש ספק אם הפרישו מהם). אין לאכול ממאכלים שמכינים בעלי הצימר בעצמם בלא שמכירים אותם באופן אישי, ויודעים האם הם מקפידים על נושא הכשרות והאם הם בקיאים בו.
כשרות כלי האוכל – ישנה בעיה בשימוש בכלים העומדים לרשות המתארחים בצימר, משום שהם שייכים ל"רשות הרבים", ואין שום אפשרות לעקוב אחר השימוש שנעשה בהם בעבר. יש להעדיף ככל הניתן שימוש בכלים חד פעמיים או כלים שהבאנו מהבית. במקום הצורך יש להגעיל את הכלים לפני השימוש: לשם כך יש להרתיח מים עם סבון בסיר גדול, ובשעה שהמים מבעבעים להטביל בתוכו את הכלים בהם אנו מעוניינים להשתמש (סכו"ם פשוט יותר להגעיל בקומקום רותח). אין חובה להכניס למים את כל הכלי יחד, אך יש להקפיד שבסוף התהליך כל חלקי הכלי יעברו בתוך המים. אם מעוניינים להכשיר סיר גדול שאין אפשרות להכניסו לתוך סיר אחר – יש למלא אותו במים, ובשעה שהם מבעבעים להוסיף לו סבון כדי שיגלוש על גדותיו.
חשוב להעיר – אין אפשרות להכשיר כלי חרסינה, ומשום כך בצלחות חרסינה ופורצלן לא ניתן לעשות שימוש. כמו כן יש לציין שכלי מתכת וזכוכית יש לטבול תחילה במקווה, ויש שהתירו למתארח להשתמש בלי הצימר גם בלא טבילה.
הכשרת המנגל – במנגל שמיועד לשימוש אורחי הצימר נעשה שימוש מגוון, ואין כל אפשרות לדעת מה צלו בו בעבר. השימוש בגוף המנגל אינו בעייתי משום שהמאכל אינו נוגע בו, אך כדי להשתמש ברשת המנגל נצטרך לדאוג להכשירה תחילה וכן לוודא שהיא הוטבלה במקווה. לכן לכתחילה טוב להערך מראש ולהביא מהבית רשת נפרדת, אותה יש להניח על המנגל ובה להשתמש. אם הרשת הנוספת לא יושבת על המנגל בצורה טובה, אפשר להניח אותה על גבי הרשת המקורית בהפרדה קלה על ידי אבנים קטנות וכדומה כך שהבשר לא יגע בטעות ברשת התחתונה.
אם ישנו צורך להשתמש ברשת המנגל הקיימת - יש להבעיר אש במנגל, ולכסות אותו (בכיסוי המנגל או בנייר כסף) וכך לחמם את הרשת כחצי שעה ולוודא שכל הלכלוך הדבוק בה יתפחם.
אם מדובר במנגל עם מכסה, גם כאשר אנו מביאים רשת מהבית, יש להפעיל את המנגל כשהמכסה סגור מספר דקות לפני השימוש.
תנור אפיה – אם יש בצימר תנור אפיה לשימוש האורחים – לכתחילה טוב להמנע מלהשתמש בו. במקום הצורך יש לחמם את האוכל בתבניות חד פעמיות מכוסות בנייר כסף בלבד, וכן יש לעטוף בנייר כסף את הרשת שעליה מניחים את התבנית.
מיקרוגל – גם במיקרוגל שבצימר אין לנו כל דרך לדעת האם נעשה בו בעבר שימוש שאינו כשר. לכתחילה יש לוודא שהמיקרוגל נקי, בפרט יש להקפיד על נקיון הצלחת התחתונה, ולאחר מכן לחמם בו שתי כוסות מים עם סבון כ10 דקות. אם ממהרים ואין לכך זמן אפשר לחמם במיקרוגל מאכלים כאשר הם עטופים בשתי שקיות מלמעלה ומלמטה.
כיריים – בשימוש בכירים גז / חשמליות אין כל בעיה, משום שהמאכלים שנשפכים על גביהם נשרפים ממילא. אולם אם בפועל רואים שהכיריים מלוכלכות ושומניות – יש להמנע מלהשתמש בהם, אלא אם מנקים אותם או שורפים את שאריות הלכלוך.
קומקום – מן הדין השימוש בקומקום מותר, משום שבדרך כלל לא עושים בו שימוש אסור. כדי להיות בטוחים בכך טוב למלא את הקומקום במים ולהרתיחו פעם אחת, לאחר מכן השימוש בו מותר.
מכונת קפה – בצימרים רבים מוצבות מכונות קפה לשימוש האורחים. למיטב ידיעתנו כיום, פולי קפה או קפסולות קפה ללא תוספת טעמים אינם טעונים הכשר. במכונות קפה בצימרים, שאיננו יודעים באילו קפסולות השתמשו קודם לכן, אנו חוששים שמא השתמשו בקפסולות המכילות חומרי טעם או אבקות חלב שאינם כשרים (החשש קיים בעיקר בקפסולות מייבוא אישי), ועלינו להכשיר את המכונה לפני השימוש: הכשרת המערכת תתבצע על ידי הוצאת כוס מים רותחים מן המערכת. במערכות חכמות שאינן מאפשרות את הפעלת המכונה כל עוד אין קפסולה בתוכה, יש לרוקן קפסולה משומשת מתוכנה ולהפעיל את המערכת כשהיא בתוכה. במכונות קפה שבצימרים ובבתי מלון בחו"ל, סביר להניח שהיה בעבר שימוש ב'חלב גוי', ולכן יש להכשיר את מערכת החלב לפני השימוש. זאת נבצע באמצעות הכנסת מים עם סבון לכד החלב והפעלת המערכת פעם אחת.
פלטת שבת – רוב הלכלוכים שעל הפלטה אינם ממשיים ונשרפים בעת השימוש, לכן יש להפעיל את הפלטה כשעה לפני השימוש בה. אם על הפלטה נותרו לכלוכים שומניים שאינם שרופים – יש לנקות אותם, או לכל הפחות לכסות את הפלטה בנייר כסף.
כיורים, משטחי עבודה, שולחן אוכל – מכיון שאיננו יודעים מהו השימוש הקודם בהם, יש להמנע משימוש חם על גביהם. כאשר מונחים כלים בכיור אין לשפוך לתוכו מים חמים. ואם מעוניינים להניח סיר חם על גבי המשטח או השולחן יש להניח תחתיו הפרדה כלשהי (חתיכה קרטון, לבנה וכדומה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
