ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במקרים רבים, איננו מבינים את עומק טעמם של איסורי התורה, אך נראה שבימינו, נושא "בליעת הכלים" הוא נושא חריג בתדירותו היומיומית ובנפחו התורני, כשבעצם, הרלוונטיות שלו נתונה בספק. כמעט כל בר בי רב הלומד הלכות תערובות מעלה בדעתו את השאלה: האומנם יש בליעה בכלים של ימינו?! אך מעטים העלו תמיהה זו על הכתב וניסו לבררה עד תום.
להכרעה בשאלה זו השלכות על תחומים רבים במטבח הכשר: ייחוד כלים לבשר וחלב, ייחוד כלי פרווה, דיני מאכלים שהתבשלו בכלים חלביים/בשריים ועוד.
כפתיחה לדיון ההלכתי יש להבין, כי מוסכם על דעת כולם שהסיבה שאסרה התורה את השימוש בכלים שבלוע בהם מאכל אסור, היא בגלל הטעם הבלוע בדפנות הכלי. טעם זה עלול להיפלט לתוך המאכל המתבשל בו ולתת בו טעם אסור. כמו כן, אין מחלוקת על כך שאיכות חומרי הגלם המרכיבים את הכלים השתנתה מאז ימי קדם, ובהתאם לכך, השתנתה גם כמות הבליעה והפליטה מהכלים (שבעבר עלולה היתה להגיע ל15%-20% מהמאכל), ובוודאי שבכלים האיכותיים שלנו לא מורגש כלל טעם לוואי מן הטעם הבלוע בכלי.
הדיון ההלכתי נסוב סביב השאלה: האם אחר שאסרה התורה את הכלים, עדיין ניתן לבחון את מידת הבליעה ונתינת הטעם במאכל ביחס לכל כלי, או שמא התורה קבעה כללים אחידים שאינם ניתנים לשינוי הגורמים לאסור את כל הכלים. אם אכן קבעה התורה כללים ברורים, יש לברר מהם גבולות קביעה זו: למשל, האם יש לחשוש לאיסור רק במציאות של לכתחילה ביחס לשימוש בכלים, אבל מאכלים שכבר התבשלו בכלים אסורים לא ייאסרו כאשר אין בהם טעם אסור בפועל, או שבכל מקרה גם המאכלים שהתבשלו בכלים אלו ייאסרו.
ראיות המוכיחות לכאן או לכאן מובאות בכל הש"ס, אך סוגיית המפתח לשאלה זו נמצאת בדיון קדום בין הראשונים ביחס לכלי זכוכית. הדיון מתחיל במחלוקת הראשונים: דעת הראבי"ה היא שמכיון שאנו רואים שכלי זכוכית הם חזקים וחלקים, יש להתייחס אליהם כאילו אינם בולעים. לעומתו, לדעת רבינו יחיאל אין לנו להעלות סברות מעצמנו בעניין זה, ומאחר וכלי זכוכית נעשים מחול, בדומה לדרך עשיית כלי חרס העשויים מאדמה, עלינו להתייחס אליהם ככלי חרס שאסרה התורה והכריעה שאין אפשרות להכשירם.
ההכרעה ההלכתית בסוגיית כלי זכוכית ברורה. השולחן ערוך (או"ח סי' תנא) הכריע שיש להתייחס לכלים אלו ככלים שאינם בולעים, והרמ"א חלק עליו והכריע שיש להחשיבם ככלי חרס. ועדיין, ההשלכה של הכרעה זו לסוגיית הכלים בני ימינו אינה ברורה: יש שכתבו שגם לדעת האשכנזים הנוהגים כרמ"א, כלי ימינו יהיו מותרים מפני שהרמ"א לא החמיר באופן עקרוני אלא חשש לזיופים ולכלים באיכות ירודה שהיו מצויים באותו הדור (עיין שדי חמד, אסיפת דינים, מערכה ה אות כא). יש הסבורים שדברי הרמ"א מכוונים לפסח בלבד שבו מאכלים נאסרים גם כאשר לא מרגישים בהם טעם, אבל לגבי הלכות בשר וחלב גם הרמ"א יודה שכלי זכוכית אינם בולעים (עיין כנסת הגדולה יו"ד סי' קכא ס"ק כה ועוד). לעומת זאת, יש שכתבו שגם לפוסקים כשולחן ערוך יש לאסור כלים בני ימינו מפני שכבר נקבע בהם מנהג לאסור ומנהג זה מחייב. בנוסף לכך, פסק שכזה עלול להביא לקלות ראש ולטעויות גם בשאר דיני ההפרדה בין בשר וחלב.
למעשה: אחר בדיקות מדעיות שנעשו בכלי נירוסטה, חיווה הגר"ד ליאור את דעתו שיש להחשיב כלי נירוסטה כאילו אינם בולעים, וממילא בכלים העשויים מחומר זה אין צורך בכלים מיוחדים לבשר ולחלב. יש לציין שהגר"ד ליאור לא רצה לקחת את כל כובד המשקל של פסק זה על כתפיו, והתנה זאת בכך שפוסקים נוספים יצטרפו לפסק זה. בכל מקרה, אין כל ספק שדעתו ייחודית, ורוב הפוסקים נהגו לאסור כלים אלו. אמנם, במקרים שיש בהם ממחלוקות נוספות, רבים מהפוסקים (הגר"מ אליהו, הגרש"ז אויערבאך, הגר"א לבנון ועוד) צרפו גם את הנתון הנ"ל (שכלים בני ימינו אינם בולעים) לשקלול הנתונים ונטו להקל במקרים שכאלו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









