ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
כדי להתייחס לשאלה זו בצורה ראויה, יש לצאת לבירור הלכתי והיסטורי שיענה על השאלה הבסיסית – האם באמת מדובר בבעיה חדשה?
האם היה ידוע על נגיעות בעבר?
כל המעיין בדברי הפוסקים במהלך הדורות ימצא אזהרות ביחס לנגיעות בירקות ובפירות שונים. כך למשל הזהיר הפרי חדש, שעל גבי החסה והכרוב מצויים חרקים קטנים ורבים, והוא קובע שבחלק מעונות השנה אין כלל אפשרות לאוכלם. גם בשאר ירקות העלים היתה מוכרת בעיית הנגיעות הרבה: כך למשל העיד הבן איש חי על עצמו, שמעולם לא אכל נענע. אזהרות דומות מצאנו גם לגבי הקטניות: השל"ה הקדוש העיד שפעמים רבות הוא פסל לשיווק בעירו את כל האורז בגלל הנגיעות שהייתה בו. כך גם נמצא ביחס לזיתים, תמרים, גודגדניות, פטריות, פטל, עלי גפן וסלק (הבן איש חי כותב, שפעם אחת בשנה הוא מעלה עלי סלק על שולחנו - בראש השנה לצורך הסימנים, וגם אז הסלק הוא בבחינת 'לראותם בלבד'). ואפילו לגבי תותים מעיד המהרח"א שבארם צובה גזרו ואסרו את אכילתם בשל הקושי בבדיקתם, וכך אנו מוצאים גם בקהילות נוספות.
אם כן, אין זו סוגיה חדשה, אלא בעיה נושנה ומוכרת, המלווה אותנו מזה דורות.
האם אסרו גם חרקים קטנים כמו שאוסרים כיום?
בימיו של בעל החכמת אדם עלתה טענה שיש לאסור את השימוש בחומץ משום שכאשר נתבונן בזכוכית מגדלת נגלה שכל החומץ עשוי מתולעים. טענה זו נדחתה על ידיו בשתי ידים, שהרי "לא ניתנה התורה למלאכי השרת", ואם נעבוד בצורה כזו נצטרך לאסור את אכילת כל המאכלים שעליהם מצויים חיידקים. אולם למעשה, החכמת אדם אסר את השימוש בחומץ כמו שהוא – משום שבהתבוננות אל מול קרני השמש - גם בלא זכוכית מגדלת - ניתן לגלות תולעים קטנות ביותר, והבעיה שתולעים אלו היו קטנות כל כך, עד שיש שכתבו שאפילו סינון בבד עבה אינו מועיל כדי לנקות את החומץ.
בנוסף, במקרים רבים העידו על זיהוי תולעים קטנות ביותר רק אנשים בעלי חדות ראיה מיוחדת. כך מעיד השל"ה הקדוש, שרק כשהגיע לפראג נתוודע לנגיעות הקיימת באורז, מציאות שלא הייתה מוכרת וידועה בעירו הקודמת, משום שרק חדי ראיה מצליחים לזהות אותן. בארם צובה למשל, התעורר פולמוס נרחב כאשר לאחר שנים רבות שבהם נהגו לאכול עלי גפן, נמצאו על גביהם תולעים דקות מאוד. הפוסקים מעידים שבהתבוננות ובעיון רגיל קשה למצוא את החרקים על עלים אלו, ורק הבקיאים בכך הצליחו לזהותם, בשורה התחתונה, בית הדין של ארם צובה פסק לאסור את אכילתם של עלי הגפן מאותו זמן ואילך.
לאור כך כותב החתם סופר ובעקבותיו מכריע גם המשנה ברורה, שלמרות שבין מיני המרור השונים החסה הוא המין המובחר ביותר מבחינה הלכתית לאכילת מרור, כאשר אין בנמצא אנשים יראי שמים הרואים היטב ומכירים את דרך הבדיקה הטובה של עלי החסה, עדיף להקל ולאכול ירק אחר מרשימת סוגי המרור, ולא לאכול חסה שלא נבדקה בדיקה כנדרש מתולעים.
המסקנה העולה מהדברים היא, שזכוכית מגדלת אינה כלי עזר רלוונטי כדי לזהות תולעים, אך בהחלט יש מקום לבדיקה של אנשים היודעים איך וכיצד לחפש את התולעים הקטנטנות שאינן נראות במבט רגיל לרוב העולם.
על פי עיקרון זה פועלות מעבדות הכשרות בדורנו. הן אינן משתמשות לצורך הבדיקה בזכוכית מגדלת או בכל אמצעי עזר מגדיל אחר, אך הפירות והירקות נבדקים על ידי אנשים יראי שמים שהתמחו בזיהוי החרקים השונים ויודעים מה הם מחפשים ואיפה בדיוק. למען האמת, אין צורך במעבדה מיוחדת לבדיקות שכאלו. האמצעים לבדיקת מציאות חרקים בתוצרת חקלאית נמצאים בכל בית בישראל - הבעיה היא שכדי לזהותם יש צורך במומחיות ובלימוד יחד עם סבלנות המאפשרת לבחון כל פרי במתינות ובנחת.
האם במהלך הדורות בדקו לעומק או שמא אסרו רק מה שראו על גבי הפרי?
במקורות שהובאו לעיל אכן ניכרת הטרחה המרובה והמאמץ שנעשה בכדי לזהות את החרקים. אך לא רק השקעה של זמן היתה בכך - אנו מוצאים מקרים בהם זיהוי החרקים נעשה תוך שימוש בתאורה שונה או על גבי רקעים אחרים. כך מספר נכד דודו של המהר"ל בספרו דמשק אליעזר, שהחרקים שלא היה ניתן לזהותם על גבי העלים עצמם, זוהו כאשר ניערו את העלים על גבי בגד שחור שעליו צבעם היה בולט יותר. בספר בן אברהם מסופר שבאופן זה זיהו נגיעות שהיתה קיימת בפטריות. בנוסף, בפוסקים רבים הוזכר זיהוי של חרקים על ידי בדיקת עלה הירק כנגד השמש או כנגד הנר.
אם כן, לא רק מבט שטחי וכללי נצרך בשעת הבדיקה, אלא יש לחפש את השיטה והדרך היעילה והמתאימה ביותר לזהות את הנגיעות שבכל פרי וירק.
האם הפוסקים אסרו כאשר משתבשת בכך שיגרת החיים הנורמלית?
החרק שממנו הזהירו הפוסקים שוב ושוב בצורה הרחבה ביותר היה המילבי"ן. רבי יונה לנדסופר מעיד שחרק זה נמצא על גבי כל הכלים ובכל המקומות. גם הפרי חדש מעיד, שאם משאירים מאכל גלוי בחוץ הוא עלול להתמלא מתולעים אלו ולהאסר. בעל ספר יסוד ושורש העבודה מספר, שאנשי מעשה היו נוהגים להבעיר אש בתוך הכלים לפני שהיו משתמשים בהם כדי להימנע מתולעים הללו, ובצוואתו לבניו הוא מוסיף, שעם כל הזהירות והחששות הללו, הוא חיבר תפילה מיוחדת קודם אכילתו - שלא יכשל בחרקים.
במהלך הדורות גזרו על כמה וכמה מיני פירות שלא לאוכלם כלל (!) בגלל הקושי שבבדיקתם. אחד הדיונים המורכבים היה בענין התולעים שהיו בעבר במי השתיה. הפרי חדש הורה שכל המים בירושלים זקוקים לסינון, ובפאת השולחן מעיד שכך המצב בכל ארץ ישראל. פוסקים רבים עמדו על כך שישנן תולעים העוברות גם דרך סינון בבגד עבה, ובשל כך, רבים אסרו שתיית מים המוחזקים כנגועים ולא סמכו על הסינון. ניתן להעריך שפסק זה גרם לציבור טרחה ועוגמת נפש, הרבה יותר מהדרישה להוסיף כמה שקלים כדי לקנות ירקות מפוקחים או לנקות תותים עם מברשת שיניים.
סיכום
במהלך כל הדורות היו כאלו שהתמחו בנושא החרקים ומצאו ממצאים שלעיתים הקשו על הציבור שלא הכיר את הבעייתיות שבדברים. לעיתים מדובר היה מדובר במאכלים הנמצאים בשימוש יומיומי, והגילויים החדשים הובילו להפסקת השימוש בהם. גם כיום אנו עדיין נפגשים עם אותה בעיה עתיקת יומין של נגיעות ותולעים, וכפי שעשו בעבר, כך גם אנו נמשיך ונברר את המציאות והמצב בפירות ובירקות, בדיוק כפי שנהגו אבותינו במשך כל הדורות. ואותם הרוצים לומר שאין לאסור את התולעים הקטנות שנתחדשו בימינו, יצטרכו לענות על השאלה הבאה: האם כל הנגיעות שנאסרה בדורות הקודמים נעלמה ופרחה לה, וכיום נוצרו תולעים חדשות המותרות באכילה?
(מקורות: פרי חדש יו"ד פד, לד; בן איש חי ש"ב פרשת נשא; של"ה שער האותיות אות קו"ף קדושת האכילה קיג; פחד יצחק אות ת 'תולעים בירקות'; זבחי צדק יו"ד פד; כנסת הגדולה הגהות בית יוסף יו"ד פד; משנה ברורה תעג, מב; חכמת אדם שער איסור והיתר כלל לח; בן אברהם שער נ אות יח; דרכי תשובה יו"ד פד, טו וצג; שו"ת משאת משה יו"ד ד; דמשק אליעזר עמ' קפד; כנפי יונה סימן פד; יסוד ושורש העבודה שער שביעי; פאת השולחן הלכות ארץ ישראל ג, יט; שו"ת חתם סופר או"ח קלב. מקורות נוספים יובאו בעזרת ה' במאמר מסודר שיפורסם בעתיד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
