ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
א. נחלקו הפוסקים בדינו של מדיח כלים, האם צריך מדיח נפרד לחלבי ונפרד לבשרי.
ב. אין לערות מים רותחים על כיור אחד שבו כלים חלביים ובשריים.
ג. יש מתירים לרחוץ כלים בשריים וחלביים באותו כיור אחד אחרי השני, ויש אוסרים.
א. שימוש במדיח כלים לבשר וחלב
אחת השאלות המעשיות ביותר בימינו בדיני 'נ"ט בר נ"ט' היא האם מותר להשתמש במדיח כלים לניקוי כלים בשריים וחלביים בו זמנית, האם מותר רק אחד אחר השני, או שאסור להשתמש באותו מדיח לבשרי ולחלבי1.
השאלות ההלכתיות התלויות בשימוש במדיח הן:
א. האם הטעם הבלוע בכלים ויוצא למי השטיפה נחשב נ"ט בר נ"ט ומותר בדיעבד, או שמאחר ובבת אחת המים מקבלים טעם בשר וטעם חלב הם אסורים2?
ב. האם חומרי הניקוי פוגמים את הטעם הבלוע? האם אפשר לומר שחומרי הניקוי פוגמים גם את שארי המזון3?
ג. האם יש איסור בישול בשר בחלב בשאריות המזון שמצטברות על הרשת במדיח4?
שאלות אלו נתונות במחלוקת- לכן ההכרעה למעשה בשאלה זו נתונה גם היא במחלוקת:
ישנם פוסקים שמתירים5 לכתחילה להדיח במדיח כלים ובשרים ביחד, ובתנאי שינקה את השאריות הגדולות לפני ההדחה.
לעומתם, יש פוסקים שסוברים6 שצריך מדיח נפרד לבשרי ומדיח נפרד לחלבי, ואם אין אפשרות כזו, ניתן להשתמש לחלבי ובשרי על ידי ניקיון המדיח והפעלתו 'על ריק' בין הדחת בשרי לחלבי.
ב. שני כיורים לבשרי וחלבי
כיום, ברוב הבתים ישנם שני כיורים - אחד לבשרי ואחד לחלבי.
במקרה בו יש רק כיור אחד, נחלקו הפוסקים:
דעת ה'מנחת יצחק'- להתיר רק בתנאי שלא ידיח את הכלים בכיור אלא בקערה נפרדת, שינקה היטב את הכיור בין הדחה להדחה ושהנקב בתחתית הכיור יהיה פתוח על מנת שלא יישארו שם שאריות7.
דעת ה'ילקוט יוסף'- מותר להדיח בשרי וחלבי אחד אחרי השני, מאחר ובדרך כלל לא שוטפים במים רותחים, ועוד, שהמים פגומים מחמת הסבון שמערבים בהם8.
אך עדיין יש לשאול מה הדין בכיורים כפול (כאשר משתמשים באופן קבוע באחד הצדדים לחלבי ובאחד לבשרי), האם אין חשש להעברת טעמי הבשר והחלב דרך הדופן המשותפת?
למעשה יש לחלק בין כיורי נירוסטה לכיור חרסינה.
בכיור חרסינה אין חשש ומותר לכתחילה.
לעומת זאת, בכיור נירוסטה יש צד להחמיר מכיוון שבכלי מתכות אנו אומרים 'חם מקצתו חם כולו', ואם יתחמם הצד הבשרי עד חום שהיד סולדת בו הרי יעבור הטעם לצד החלבי ואם יהיו שם כלים יאסרו.
אולם, למעשה יש להקל בזה, לפי שבדרך כלל לא ממלאים את הכיור במים רותחים כל כך שיחממו את דופן הכיור.
בכל מקרה, צריך להיזהר בכיור חלבי - מנירוסטה או מחרסינה - שלא יפלו שאריות חלביות לכיור הבשרי או להיפך, מחשש שישפוך על הכלים מים רותחים ויבשל את השאריות9.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
