ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הלכות שבועות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש להדליק ביום שישי נר נשמה גדול, על מנת שיוכלו להעביר ממנו אש במוצ"ש לצורך הדלקת אש ביום טוב, ובמיוחד לצורך הדלקת נרות בליל יום טוב שיחול השנה במוצאי שבת, כי אסור להדליק אש חדשה ביו"ט.
מי שמדליק נר לעילוי נשמה, לכתחילה ידליק נר גדול ביום שישי כדי שידלק עד מוצאי יום טוב, ובדיעבד יכול להדליק גם בליל יום טוב, ובתנאי שיניחנו ליד המקום שאוכל, כדי שייהנה ממנו גם לתוספת אורה.
לא חובה, אבל מומלץ להכין את ארוחת ליל החג לפני השבת, כי אין הרבה זמן ופנאי לזה בצאת השבת.
מי שרוצה לאפות ביום טוב, צריך להכין שעון שבת מיום שישי שידליק את התנור. כמו כן, אפשר ביום טוב עצמו לכוון שעון שבת שכבר מחובר לחשמל ולתנור / פלטה וכו', אך רק אם מכוונים אותו כך שיידלק בשעה מאוחרת יותר, ולא באותו הרגע שמכוונים אותו, וכן להיזהר שלא לגרום לכך שיכבה באותו הרגע.
אין לשטוח עשבים או ענפי אילן ביום שבת לצורך החג, ומי שרגיל להניחם, יעשה כן ביום שישי.
הדלקת נרות
מלבד הכנת נרות שבת ביום שישי, יש לשים לב להכנה של הדלקת נרות יום טוב במוצ"ש, לפיכך יש נוהגים להכין ביום שישי שני זוגות פמוטים, אחד לערב שבת ואחד לליל יום טוב. בכל מקרה מי שמדליק נרות שמודבקים ע"י חימום השעווה, יש להכינם כבר ביום שישי, כי אסור להדביקם ביום טוב למקומם.
אסור לחתוך את שולי הנר ביום טוב, כדי שיוכל להיכנס לפמוט, אבל מותר לתחוב את הנר ולתקוע אותו בתוך הפמוט לצורך הדלקת נרות יום טוב.
אסור לטלטל את השאריות של נרות השבת, כגון הצלוחיות של הנרות החד-פעמיים, פתילות שרופות וטבעות ממתכת שנשארות אחרי שהנירונים מתכלים. לכן יש לתכנן את אופן ההדלקה בליל יום טוב עוד לפני שבת.
אם נותרה שעווה מנר שבת בתוך הפמוט, מותר להסיר אותה על ידי סכין, כדי לתחוב לפמוט את הנר החדש לכבוד יום טוב. וכן מותר לנוהגים להדליק נירונים בתוך כוסיות זכוכית, להסיר עם סכין את לוחית המתכת שנדבקה לתחתית הכוסית, כדי להניח במקומה נר חדש.
הנשים ידליקו את נרות החג רק בצאת השבת (השנה תשפ"ב 20:23 בירושלים), ורק לאחר שתאמרנה בתפילת ערבית "ותודיענו" או שתאמרנה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" בלי שם ומלכות. יש נשים שממתינות מלהדליק את נרות החג עד שישובו המתפללים מביהכנ"ס, אך בכל מקרה את הנרות יש להדליק לפני הקידוש.
את נרות החג מדליקים מנר שהדלקנו לפני שבת, ומברכים "להדליק נר של יום טוב". מי שנוהגת לברך "שהחיינו" על הנרות בכל יום טוב תברך גם ביום זה. אם הדליקה נרות אחרי הקידוש אינה יכולה לברך "שהחיינו" [כתב המג"א שביו"ט הדלקת הנר נעשית (גם לבנות אשכנז) רק לאחר הברכה (ולנוהגות לברך שהחיינו אף אחר ברכה זו), אך הרבה אחרונים חלקו עליו ולא חילקו בין שבת ליו"ט].
לא לשכוח שאת הנר או הגפרור המשמש להעברת האש אסור לכבות כיוון שאסור לכבות אש ביו"ט, על כן יש להניחו במקום בטוח בו יכבה מאליו.
הפשרת אוכל במוצ"ש
כאשר צריכים לבשל או לחמם בליל יום טוב אוכל שמונח במקפיא, מותר להוציא אותו מהמקפיא בשבת, כדי שיספיק להפשיר עד שיגיע הלילה, מפני שזו טרחה מעטה לצורך גדול. וכן מותר ביום חם להכניס בשבת בקבוקים למקרר לצורך סעודת ליל יום טוב. אך עצה טובה לכתחילה היא להעביר את מאכלי החג הקפואים כבר לפני שבת למקרר, על מנת שיפשירו באופן איטי עד לצאת השבת.
שינה בשבת
מותר להרבות בשנת הצהריים בשבת, כדי שיהיה כוח ללמוד כל הלילה, מפני שיש בשינה זו גם עונג שבת, ואם כן היא איננה רק הכנה ליום טוב. אך לא יאמר: 'אני ישן כדי שיהיה לי כוח ללמוד בלילה', (הרב אליהו זצ"ל, בשם המשנב"ר). ויש מקילים לומר זאת במפורש, הואיל ואין בזה הכנה לדבר שאסור בשבת, וכן הואיל שעיקר האיסור הוא לדבר בשבת על דבר שאסור לעשותו בשבת, ובלימוד אין מעשה שאסור בשבת. וגם אין בדיבור זה כל כך פגיעה בכבוד השבת, הואיל והוא לצורך מצווה שאין בה מלאכה (אור לציון, אז נדברו).
תפילת מנחה וסעודה שלישית בשבת
ביום שבת ישתדל לכתחילה להתפלל מנחה מוקדם ולאכול סעודה שלישית בשעה מוקדמת חצי שעה קודם זמן מנחה קטנה (דהיינו תחילת שעה עשירית. השנה תשפ"ב להתחיל לאכול לפני 16:15). וכל זה בכדי שיאכל את סעודת ליל החג בתיאבון. אם עבר הזמן הזה ולא הספיק לאכול, יאכל סעודה שלישית, אך לא יאכל בה יותר מ"כביצה" לחם (פרוסה לאשכנזים ושתיים לספרדים). כמו כן, אפשר לפצל את הסעודה השניה בשבת לשתי סעודות על ידי תפילת מנחה גדולה, ולאחריה ליטול ידיים ולאכול את הסעודה השלישית.
רחיצה
כיוון ששבת ויום טוב צמודים, ואנשים רבים רגילים להתרחץ בכל יום, מי שמרגיש צורך להתרחץ בשבת אחר הצהריים או בליל חג השבועות, רשאי להתרחץ במים פושרים (או מים שחוממו בדוד שמש למקילים בזה בכל שבת), ובלבד שלא יסתרק, משום שהסירוק משיר שיער והדבר אסור מהתורה.
הכנה לסעודה במוצ"ש
אסור להכין בשבת שום דבר לצורך יום טוב (כולל את נרות החג). וכל הטורח בשבת להכין דבר ליום טוב, הרי זה מזלזל בכבוד השבת. וכן הכנה שנעשתה בהיתר בשבת (כגון לחולה) אין להתיר ליהנות ממנה ביום טוב. ואפילו פעולות שמצד עצמן היו מותרות בשבת, אסור לעשותן בשבת מצד הכנה ליום טוב בשבת.
רק בצאת השבת, מותר לעשות מלאכה המותרת ביום טוב ולהתחיל בהכנות לסעודה, וזאת אחרי אמירת "ותודיענו" בתפילת ערבית, או אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" בלי שם ומלכות.
לפיכך, אין לשטוף את הכלים מסעודת השבת, ליום טוב, ואין לערוך את השולחן בשבת לצורך החג, אבל מותר לנקות את השולחן ולסדר דברים המועילים גם לשבת עצמה, למרות שתצמח מזה תועלת לחג.
אין לחמם בשבת אוכל ליום טוב, ואין לחתוך סלט או להכין שאר מאכלים בשבת לצורך החג. וכן אין היתר להכין בשבת כמות מוגדלת לסעודה שלישית על מנת שתישאר לסעודת החג.
חימום האוכל במוצ"ש
בשל השעה המאוחרת והצורך לחמם את האוכל במהירות מיד לאחר צאת השבת, יש כמה אפשרויות לחימום:
א. הנחה ישירה על גבי פלטה של שבת וכיסוי התבשילים.
ב. הדלקת גז על ידי העברת אש ואז הגז יישאר לדלוק במשך כל החג (אא"כ קיים שעון "חגז" שחובר לפני שבת).
ג. בתנור אפיה אפשר לכוון שעון שבת לפני שבת, כך שהתנור יידלק עם צאת השבת.
ד. אפשר גם להשתמש בכיריים חשמליות ולחברן לשעון שבת לפני שבת.
סדר התפילה במוצ"ש
ההולך לבית הכנסת מבעוד יום, רשאי לקחת מחזור לחג, ויעיין בו מעט בשבת, ובכך לקיחתו תיעשה גם עבור שבת.
הנוהגים להקל בקבלת חג מוקדמת לא יקלו במקרה כזה, כי לא נכון לקבל יום טוב בתוך השבת. ובשעת הדחק כגון לצורך זקן או חולה ניתן להקל.
במוצ"ש (ליל יו"ט) מוסיפים בתפילת ערבית "ותודיענו" (במקום 'אתה חוננתנו'), וא"א "ויהי נועם" ו"ואתה קדוש".
אם שכח לומר "ותודיענו" במקומו ונזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים" ואפילו לפני "ברוך אתה", יאמר "ותודיענו" ואחר כך יאמר "והשיאנו". ואם הזכיר שם ה', אינו חוזר, מפני שהוא עתיד להבדיל על כוס הקידוש. ואם ירצה לעשות לפני הקידוש מלאכה לצורך אוכל נפש, יאמר תחילה: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" בלי שם ומלכות. והוא הדין לגבי נשים שאינן מתפללות ורוצות לעשות מלאכה לפני שמיעת ההבדלה על הכוס, אבל לענין טעימת אוכל, אסור אפילו אם אמר "ותודיענו" בתפילה עד שיקדש כדין.
קידוש והבדלה במוצ"ש
בליל יום טוב עורכים את הקידוש של יום טוב הנכנס ואת ההבדלה של שבת שיצאה על אותה כוס יין.
סדר הקידוש של ליל יום טוב במוצ"ש מכיל חמש ברכות שסימנן יקנה"ז, כלומר: בתחילה אומרים מספר פסוקים בעניין החג, אח"כ מברכים ברכת הגפן, ברכת הקידוש, ברכת מאורי האש על הנרות שהדלקנו לכבוד יום טוב [רק מסתכלים בהם], ברכת המבדיל בין קודש לקודש [בין שבת ליום טוב], וברכה אחרונה חביבה - ברכת שהחיינו. רק לאחר כל הברכות הללו יושבים ושותים מכוס הקידוש.
אין מברכים על הבשמים, משום שהבשמים נועדו להפיג את הצער על צאת השבת, וכאשר בצאת השבת נכנס החג – אין צער, ואין צורך בבשמים כדי להפיגו.
אם שכח וקידש קידוש רגיל ללא הבדלה - יעשה הבדלה בשעה שנזכר. וכיצד יעשה הבדלה זו? אם נזכר בתוך הסעודה ורגיל לשתות יין בסעודתו, ייקח כוס בידו ויברך "מאורי האש" ו"המבדיל". ואם אינו רגיל או שנזכר אחרי האוכל - ייקח כוס יין בידו ויברך שלש ברכות: "הגפן" "מאורי האש" ו"המבדיל".
מוצאי יו"ט
במוצאי יום טוב (ביום ראשון בערב) עושים הבדלה ובה מברכים שתי ברכות בלבד: "הגפן" ו"המבדיל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
