ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
מדוע נבגוד?
נוודים חונים בתחתית הר כדי שהוא יגן עליהם משרב ורוחות. מתוך האוהל המוגן הם יכולים להתבונן אל הנוף הנפרש מולם, כשאחוריהם מופנים אל ההר, שבדרך כלל פחות מרתק לצפייה מהבקעה שתחתיו. כשבני ישראל הגיעו להר סיני, ההר המוכן לקבלת התורה, משאת נפשם, כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר". הם חנו כשפניהם אל ההר ואחוריהם אל העמק. לא היה דבר מרתק מבחינתם מאשר להתבונן בהר הדומם. צורת החנייה ביטאה את מגמתם הכללית, בני ישראל לא רצו להביט על העולם הזה, הם הפנו אליו עורף. העולם הפך להיות כל־כך משעמם ביחס לפגישה עם הקדוש ברוך הוא ותורתו.
ומה בין הפניית הפנים אל ההר ובין התלכדות "כאיש אחד"? הפירוד שיש בין בני האדם, נמשך מכך שאור ה' נסתר מהאדם, והאדם חושב שהוא "בעל הבית" בעולם. ממילא, אם דבר כלשהו לא נעשה כפי רצונו הוא כועס. אבל אם אדם יכיר את בוראו, כמו שאומר הנביא "הלוא אב אחד לכולנו, הלוא א־ל אחד בראנו" (מלאכי ב), ממילא תצמח השאלה בהמשך הפסוק "מדוע נבגוד איש באחיו"? כשאנחנו חשים כבנים של ה' יתברך, אין לאחד מעלה על חברו, וממילא אין לי את הזכות לכעוס אם דבר נעשה שלא כרצוני.
סיפור של טעם אישי
דברי הגמרא "שאין פרצופיהן דומים זה לזה ואין דעותיהם דומות זה לזה" (ברכות נח.), היינו, שאחד נפרד מדעת חברו, הוא בגלל שנסתר מהאדם אור ה' יתברך, עד כדי כך שאפילו בדברי תורה יש גם כן חלוקי דעות. לכל אחד יש הבנה מיוחדת בתורה, שזה נדמה לו שכך היא כוונת הדבר, ולחברו נדמה להיפך.
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
29 - שוברים את הכללים - שבועות עם חב"ד
30 - אור השורש - שבועות עם איז'ביצא
31 - אוהבים זה לזה - שבועות עם השפת אמת
טען עוד
ללא פירוד כלל
כשעם ישראל התייצבו אל מול הר סיני, תוך מגמה ברורה לעזוב את כל עניני עולם הזה, להפנות עורף לכל הגשמיות המסתירה בינם לבין בוראם. התחיל ה' יתברך להאיר מאורו אל עומק תפיסתם, וממילא כל דבר התגלה עד לשורשו, ולא נותר מקום לחילוקי דעות ולא לדברי העולם הזה. העם כולו עמד מול הרצון לקבלת התורה ולקרבת ה' טהורה, בלי עירוב שום חלק ממושגי העולם הזה. ואז "'ויחן שם ישראל נגד ההר' - כאיש אחד בלב אחד", ולא היה שייך שום פירוד אצלם. בזה הושלמה ההכנה לקבלת התורה.
לכן אנו אומרים בהגדה של פסח "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו". הקרבה להר, עוד לפני קבלת התורה, כשזרחה עליהם הארת ה' יתברך לקראת מתן תורה והכירו איך הבריאה כולה נבראת מה' יתברך ואיך כולם מאוחדים באמת ללא פירוד כלל, זוהי הטובה הגדולה ביותר והשלמות שזיכתה אותם־אותנו בתואר "עם סגולה". כשנראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו, זוהי הדרך לקבלת התורה.
(על פי מי השלוח, תפארת החנוכי, תפארת יוסף)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
