ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְאַחַר כָּךְ אָמַר: חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. כְּבָר אָמַרְנוּ לְךָ כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים בָּנִים, 1 בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם עֲלוּלִים מֵאֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם 2 הַחִבּוּר וְהַדְּבֵקוּת לְגַמְרֵי, וּלְכָךְ אָמַר: חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם וכו'. כִּי מַה שֶּׁהֵם עֲלוּלִים מִמֶּנּוּ הוּא הַסִּבָּה שֶׁבָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל, 3 וְדָבָר זֶה נוֹדַע לָהֶם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם.
התנא הזכיר ג' הסיבות של בחירת ישראל
וְהִנֵּה לְךָ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, אֲשֶׁר הֵם הַסִּבָּה מַה שֶּׁבָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וְקֵרְבָם אֵלָיו. וּזְכָרָם הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי בְּדַעַת וּבְחָכְמָה: הָרִאשׁוֹן, כִּי מִצַּד שֶׁהָאָדָם נִבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹקִים, וּבִשְׁבִיל כָּךְ הוּא הַבְּרִיאָה הַשְּׁלֵמָה בְּיוֹתֵר, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה דְּבֵקוּת הָאָדָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד שְׁלֵמוּת בְּרִיאָתוֹ, שֶׁהֲרֵי נִבְרָא בִּדְמוּתוֹ, וְהַדּוֹמֶה אוֹהֵב וּמְצֹרָף לַדּוֹמֶה לוֹ. וְהַשֵּׁנִי, מִצַּד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא 4 סֵדֶר הָעוֹלָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם זוּלָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר הַתִּפְאֶרֶת. וְאֵין לַתּוֹרָה מְקַבֵּל זוּלַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְהַשְּׁלִישִׁי, מִצַּד אֲשֶׁר הֵם מְצֹרָפִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִצַּד שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עִלָּה לָהֶם, וְהֵם עֲלוּלִים מֵאֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. הֲרֵי לְךָ ג' דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וּלְקָחָם אֵלָיו. וְאֵלּוּ הַסִּבּוֹת אֵין בִּטּוּל לָהֶם בְּשׁוּם צַד. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מַשְׂכִּיל וּמֵבִין, יִמְצָא כִּי כָּל אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הֵם עִנְיָן אֶחָד, וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ יוֹתֵר מִזֶּה.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
86 - פרק י"א חלק כ"ד
87 - פרק י"א חלק כ"ה
88 - פרק כ"ז חלק א'
טען עוד
נמצאנו למדים שאת שלושת הסיבות לבחירת ישראל ולקרבתם אל השם יתברך שהזכרנו, אמרם התנא האלוקי בדעת ובחכמה. הסיבה הראשונה, מפני שהאדם נברא בצלם אלוקים, אם כן הוא הבריאה השלימה מבין כל הנבראים, ולכן ראוי הוא להיות דבק בקב"ה, שהרי מכיוון שנברא בצלם אלוקים יש לו דמיון אל הבורא, והדומה אוהב את הדומה לו ומתחבר אליו. הסיבה השניה, מפני התורה, 4 שעל פיה נברא העולם, ואין קיום לעולם בלעדיה, כמו שבארנו בתפארת ישראל, ואין בבריאה מי שיכול לקבל את התורה חוץ מישראל, כמו שבארנו למעלה. הסיבה השלישית, כי ישראל מחוברים אל הקב"ה, כי הקב"ה הוא סיבת מציאותם, והם נבראו מאמיתת מציאותו. הרי לפניך שלושת הסיבות לבחירת ישראל, ולהעשותם עמו וחבל נחלתו. לסיבות אלו אין ביטול בשום אופן. האדם המשכיל שיבין דברים אלו ידע, ששלושתם הם למעשה עניין אחד, ואי אפשר לפרש יותר.
ביאורים
המעלה השלישית והחותמת את ביאור מעלת ישראל היא הגדרת ישראל כבנים לה'. הבן נשאר לעולם תלוי באביו מולידו. זהו קשר בל-ינתק, בין אם ירצה בכך ובין אם לאו. זוהי משמעות הדבקות של ישראל בה', שאיננה פוסקת לעולם ועד. המהר"ל כדרכו במקומות רבים, חותם את העיון בדברי חז"ל בניסיון להצביע על ההיגיון הפנימי העומד מאחורי הצדדים השונים שהתבארו בדבריהם. במקרה זה, מצביע המהר"ל על שלושה כיוונים שעליהם עמד רבי עקיבא בדבריו בציינו את מעלתם של ישראל: האחד – מצד בריאתם ויצירתם. זוהי מדרגת הצלם האלוהי המתגלה בייחוד בישראל. במעלה זו, כפי שהסברנו קיימת התאמה בין הבורא לנברא. המדרגה השנייה היא מצד התורה. התורה, שהיא הרצון האלוהי המוחלט, מאפשרת להוביל את העולם לקראת תיקונו, לקראת הסדר הפנימי שיש להחזיר את העולם אליו. בזכות התאמתם של ישראל אל התורה רק הם מסוגלים לקבלה ובכך נודעת מעלה שנייה על גבי מעלתם העצמית מצד בריאתם. המדרגה השלישית והעליונה מכולן היא העובדה שעם ישראל הם בנים לה', מה שמלמד על כך שאין בהם דבר שלא ניתן להם מה'. כל חייהם באו לגלות את שמו של ה' בעולם. השאלה היא רק מה יהיה טיב הקשר, אך לא ניתן להתנתק מן הקשר הזה. שלושת הצדדים מאירים את מעלת ישראל משלושה צדדים – האחד, מצד עצמם, השני, מצד התורה והשלישי, מצד ה' יתברך. ישראל, אורייתא וקוב"ה. שלושת הצדדים הללו מתקשרים ומבטאים מהות מאוחדת אחת.
הרחבות
* עץ חיים היא למחזיקים בה
וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מַשְׂכִּיל וּמֵבִין, יִמְצָא כִּי כָּל אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הֵם עִנְיָן אֶחָד. המהר"ל רומז בדבריו כאן לדברי הזוהר הקדוש : "שלש מדרגות הן, המתקשרות זו בזו, שהן הקב"ה תורה וישראל" [אחרי מות עג. תרגום הסולם].
רבי חיים מוולוזי'ן למד מדברי הזוהר הקדוש עיקרון מהותי: "ולזאת עיקר חיותם ואורם וקיומם של העולמות כולם על נכון, הוא רק כשאנחנו עוסקים בה (בתורה) כראוי, כי קב"ה (הקב"ה) ואורייתא (תורה) וישראל כולא חד (עניין אחד), שכל אחד מישראל שרש נשמתו העליונה מדובק ונאחז באות אחת מהתורה והיו לאחדים ממש... בא משה והורידה לארץ – כל חיותם וקיומם של כל העולמות הוא רק על ידי הבל פינו והגיונינו (מחשבתנו) בה. והאמת, בלתי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו, מקצה עד קצהו, פנוי, חס ושלום, אף רגע אחת ממש מהעסק והתבוננות שלנו בתורה – כרגע היו נחרבים כל העולמות, עליונים ותחתונים, והיו לאפס ותהו, חס ושלום! וכן שפעת אורם או מיעוטו חס ושלום, הכל רק כפי עניין ורוב עסקנו בה. לכן אנו מברכים עליה "וחיי עולם נטע בתוכנו", כענין הנטיעה, שנטיעתה כדי לעשות פרי להרבות טובה – כן אם אנו מחזיקים בתורה הקדושה בכל כחנו כראוי – אנו מנחילין חיי עד, וממשיכים... תוספות קדושה וברכה ואור גדול בכל העולמות" [נפש החיים ד, יא].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
