ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמֵאַחַר שֶׁיְּמֵי עוֹלָם שִׁית אַלְפֵי שָׁנָה, חִלֵּק אוֹתָם לְג' חֲלָקִים שֶׁהַזְּמַן 1 נֶחְלָק בָּרִאשׁוֹן אֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף. וְקָאָמַר: שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ, נֶגֶד הַתְחָלָה. שֶׁכֵּן הַהַתְחָלָה עֲדַיִן אֵין בּוֹ דָּבָר, וְזֶה מִסְּגֻלַּת הַהַתְחָלָה, שֶׁאֵין בּוֹ דָּבָר מַמָּשׁ. וְאָמַר: שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, כִּי הַזְּמַן הָאֶמְצָעִי מְיֻחָד לְתוֹרָה, וְדָבָר זֶה בֵּאַרְנוּ בְּסוֹף חִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ גֶּשֶׁם, כִּי כָּל גֶּשֶׁם יֵשׁ לוֹ 2 רְחָקִים, וְהָאֶמְצָעִי אֵין לוֹ רֹחַק, לְכָךְ מִתְיַחֵס הַזְּמַן הָאֶמְצָעִי, שֶׁאֵין לוֹ רֹחַק, אֶל בִּלְתִּי גַּשְׁמִי כְּמוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁאֵין שַׁיָּךְ בָּהּ גַּשְׁמוּת כְּלָל. וּשְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, פֵּרוּשׁ, הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא מְיֻחָד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא הַהַשְׁלָמָה, שֶׁכָּל אֲשֶׁר הוּא בָּאַחֲרוֹנָה הוּא הַשְׁלָמָה. וּלְכָךְ הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן מִתְיַחֵס אֶל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כִּי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה מַשְׁלִים אֶת כָּל הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אֶחָד, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים, בְּסוֹף הַזְּמַן, שֶׁאָז מְסֻגָּל אֶל הַשְּׁלֵמוּת בְּיוֹתֵר. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר, וְעוֹד יִתְבָּאֵר דָּבָר זֶה.
אלפיים תורה - הזמן המיוחד לקבלת תורה
וּמַה שֶּׁאָמַר: ב' אֲלָפִים תּוֹרָה, אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאַחַר ב' אֲלָפִים לֹא יִהְיֶה עוֹד תּוֹרָה, אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר, כָּל אֵלּוּ ב' אֲלָפִים הֵם 3 רְאוּיִים לַתּוֹרָה. וְאִלּוּ לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶפְשָׁר שֶׁתִּנָּתֵן בְּאֵלּוּ ב' אֲלָפִים שָׁנָה עַל יְדֵי אַחֵר. אֲבָל קֹדֶם זֶה אוֹ אַחַר זֶה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי אֵלּוּ ב' אֲלָפִים מְיֻחָדִים לַתּוֹרָה. וְכֵן אָמְרוּ (סנהדרין כא, ב): רָאוּי הָיָה עֶזְרָא שֶׁתִּנָּתֵן הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ, אֶלָּא שֶׁהִקְדִּימוֹ מֹשֶׁה. מִכָּל מָקוֹם אֵלּוּ ב' אֲלָפִים הֵם יְמֵי תוֹרָה.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
90 - פרק כ"ז חלק ג'
91 - פרק כ"ז חלק ד'
92 - לימוד שבועי באמונה כ' סיון - כ"ו סיון תשע"ה
טען עוד
כשאמרו אלפיים שנה תורה, אין כוונתם לומר שחס ושלום אחרי אלפיים שנה לא תהיה תורה, אלא כוונתם שאלפיים שנים אלו 3 ראויות לנתינת תורה. בשנים הללו, אף אם לא היתה ניתנת התורה על ידי משה, היא תינתן על ידי אדם אחר, אבל קודם אלפיים שנה אלה או לאחריהן, לא יכולה התורה להינתן אפילו על ידי משה. וכן אמרו חכמים, ראויה היתה תורה להינתן על ידי עזרא, אלא שהקדימו משה.
ביאורים
האמונה היהודית הקובעת שהקב"ה הוא שברא את העולם, משנה את כל המבט על העולם. בעוד שלצופה מן הצד נראה העולם כעולם שמתגלגל ומתנהל ללא תכלית או ללא תכנית מסודרת, הרי שהמבט האמוני מתבונן עליו כאל דבר קבוע ומתוכנן מראש. מבט שכזה בהתאם לגישת חז"ל המחנכת אותנו להביט 'מלמעלה' על העולם, מאפשרת לזהות טוב יותר את הדרך שאותה התווה לנו ריבונו של עולם.
המהר"ל מדגיש שיש לחלק את העולם לשלושה חלקים, המהווים שלוש קומות בבניין העולם. הקומה הראשונה היא קומת התוהו . אלפיים השנים הראשונות שייכים לתוהו, לרִיק. הדבר לכאורה קשה להבנה, שהרי בשנים אלו העולם התקדם והתפתח הן מבחינה מעשית והן מבחינה תרבותית, ודווקא אז הונחו היסודות להתפתחות זו, וכמו שראינו בחומש בראשית: "ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה : ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב : וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל " [בראשית ד, כ-כב].
התשובה היא ששנים אלו מיועדות לבניינו של העולם הגשמי כשלעצמו . הקב"ה החליט שהעולם צריך להבנות ולהתפתח כביכול מעצמו, כאילו הוא מנותק לחלוטין מהבורא. התפתחות זו, על אף היותה משמעותית ביותר, היא ריקה מתוכן וכולה 'תוהו', שהרי היא אינה זוכרת את תפקידה האמיתי ואת הקשר אל מי שברא אותה ומכוון את הכל.
התקופה השנייה היא תקופת התורה. תקופה זו היא דווקא באמצע. בנתינת התורה, בלימודה ובקיומה, מקבל העולם כולו את התוכן האמיתי השייך לו וחדֵל להיות עולם של תוהו. המהר"ל מסביר שמושג ה'אמצע' מבטא דבר שאינו מוגבל לעניין הגשמי, שהרי הוא אינו מקושר בהכרח לאחד מן הצדדים, ולכן דווקא הוא זה שמתאים לתורה השכלית.
התקופה השלישית היא ימות המשיח. תקופה בה הולכות שתי הקומות הראשונות ומתאחדות, והעולם מגיע להשלמת מטרתו. בתקופה זו זוכה העולם כולו להגיע אל ייעודו, ולכן זוהי התקופה המשלימה את תפקידו של העולם וחותמת אותו, מתוך החיבור האמיתי שבין העולם הגשמי לבין העולם הרוחני.
הרחבות
* שנות התורה
ב' אֲלָפִים תּוֹרָה. המהר"ל הסביר שאין הכוונה שהתורה אינה שייכת באלפיים השנים של ימות המשיח אלא שנתינת התורה שייכת לב' אלפים תורה. רש"י מביא פירוש שקיבל מרבו שהתורה לא תתבטל לעולם, אלא שאגב שהשתמש התנא בלשון 'ב' אלפים' ביחס לשנות התוהו השתמש בה גם ביחס לשנות התורה [סנהדרין צז. ד"ה ושני].
לעומת ביאורים אלו מבאר המהרש"א שכוונת הגמרא היא שתורה שייכת דווקא באלפיים שנים אלו והסביר ש"אחר שגלו ישראל גלות גמורה אין בהם תורה, כדכתיב "מלכה ושריה בגוים אין תורה" [איכה ב, ט]. וכי תשאל שבית המקדש נחרב מאה שבעים ושתיים שנים לפני האלף החמישי? משיב המהרש"א, שהשנים שאחר חורבן בית שני עדיין כונו שנות תורה "כי אז היו דור התנאים ועדיין לא נתדלדלו הישיבות עד אחר שמת רבי וגבר הגלות ורבו הצרות וכלו ימי תורה" [חידושי אגדות, שם].
על בסיס נקודה זו, שלאחר שגלו ישראל נפגעה יכולת השגת התורה, מסביר הגר"א את מה שאומרים אנו בסוף תפילת שמונה עשרה – "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך", מה הקשר בין בניין המקדש להשגת חלקנו בתורה? הסביר הגר"א שבאמת לאחר חורבן הבית נחסר אור התורה וקשה להשיג שלימות התורה ולכן כשיבנה בית המקדש במהרה נמצא שלימות חלקנו בתורתנו הקדושה, ולעניין זה אנו מתכוונים בתפילה.
לעילוי נשמת מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
