תפסיק להיות קרפיון | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

536

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

התוועדות עם הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
הגמרא אומרת ששלושה דברים מאריכים ימיו של אדם: מי שמאריך בשולחנו, מי שמאריך בבית הכיסא ומי שמאריך בתפילה. מישהו שאל על כך: אם כן, למה להאריך בתפילה, הרי ניתן להאריך בדברים אחרים גם כן?! התשובה היא שסוג אריכות הימים שהוא מקבל תלוי לפי הדברים שהוא האריך בהם: מי שהאריך בתפילה מקבל אריכות ימים שהיא מן התפילה, וזה שמאריך בבית הכיסא מקבל אריכות ימים גם כן, אבל מבית הכיסא...
אומרים ש"אריכות ימים" ו"אריכות שנים" אינן אותו הדבר. כשבן־אדם עסוק אז "ימיו מתקצרים", מפני שאדם עסוק קם בבוקר ופתאום הוא רואה שכבר עבר חצות הלילה. הימים עוברים מהר מאוד, אבל יש לאדם כזה שנים ארוכות. מדוע? מפני שכשיום נעשה בהרבה אינטנסיביות, אז אדם לא יושב בכל פעם לספור ולמדוד מה הוא עשה בגלל שהוא עסוק, אבל כשהוא מסכם שנה שלמה, מתברר שהצטברו בה המון דברים. בן־אדם חושב "זו הייתה רק שנה? זה נראה כמו כמה שנים", מפני שהיה המון מה לעשות. ולהיפך, אנשים שיש להם ימים ארוכים, היום הולך ונמשך ונמשך ונמשך כי אין לי מה לעשות, ובסוף כשאני מנסה לעשות סיכום מה היה בתוך הימים הארוכים האלה, מתברר שלא קרה בהם כמעט שום דבר. זוהי אריכות ימים שהולכת יחד עם קיצור שנים.
יש כמה מידות שהן סמוכות אחת לשנייה, הן "נוזלות" זו לתוך זו: כבדות, עצלות, דכדוך ועצבות אינן מידות זהות אבל יש צד שווה בכולן. אני רוצה לדבר על בן־אדם שלא מתחשק לו לעשות שום דבר. בספר משלי כתוב "הדלת תיסוב על צירה ועצל על מיטתו". זה תיאור יפה. הדלת מסתובבת, נסגרת ונפתחת, והעצל עושה את אותה התנועה, סיבובים במיטה, בטן־גב בטן־גב.
יש עצלים קטנים ויש עצלים גדולים, ויש גם דבר אחר שאיננו עצלות אלא כבדות - לא שאדם לא עושה אלא שכל דבר הולך ככה לאט ובקושי. מעבר מעיסוק לעיסוק, עד שזזים ועד שמתחילים ועד שעושים... הכל באיטיות ובכבדות.
זה לא רק עניין של קצב אלא גם עניין של תוכן. אדם שנמרח מאבד גם טעם ותוכן מהחיים. כל זה בא מאותו הדבר בעצמו, שאדם מתרגל שיותר טוב ללכת מאשר לרוץ, ויותר טוב לעמוד מאשר ללכת, לשבת מאשר לעמוד ולשכב מאשר לשבת.

קרוב אליך (663)

רבנים שונים

41 - נמאס לי לעבוד! האם את ה' רק עובדים? אפשר לפתח איתו גם סוג אחר של קשר?

42 - תפסיק להיות קרפיון

43 - הגיון ליבי - להתנתק, להתחבר, לצאת

טען עוד

אני מוצא יצורים כאלה שהם בסך הכל יצורים חיים, אבל הם חיים פחות בכמות ופחות באיכות, והפחות הזה הוא בעיה. כשמישהו מתחיל לעשות דברים יותר בחיוניות זה משנה את הכל אצלו.
כשמאלצים מישהו לרוץ, כשהוא ממש חי במשך תקופה, אני לא יודע אם הוא קונה את מידת הזריזות לעולם אבל הוא לא יוכל שוב לשבת ככה סתם ולהתמרח. כשבן־אדם עסוק צריך לכתוב חמישה מכתבים, כמה זמן זה לוקח לו? אולי עשר דקות. וכמה זמן זה לוקח לזקנה? חצי יום. למה? מפני שכל דבר הולך ככה, עד שמוצאים נייר, אחר כך צריכים לסדר אותו, ואז למצוא את העט, ואז לחשוב מה לכתוב, והאם לנסח את זה כך או אחרת, ואז לתהות ולהתייעץ עם מישהו אם זה כתוב טוב או שכדאי לשנות... האם כשמשתהים התוצאה היא טובה יותר? ממש לא, זה רק לקח פי עשר זמן.
יש ספר שנחשב לאחד החשובים של דוסטויבסקי, "האחים קרמזוב" שמו, זה ספר של שלושה כרכים. הסיפור שמאחורי הספר הוא שהיה לו חוזה שהוא צריך לכתוב והוא לא כתב, והייתה לו אישה וזה גם היה בעיה של ממון והוא התעצל. בסוף היא ראתה שכלו כל הקיצים והוא עדיין לא כתב, אז היא כלאה אותו בתוך החדר שלו, פשוט סגרה עליו את הדלת ואז לא הייתה לו ברירה והוא כתב את הספר הזה בתוך בערך שלושה שבועות. זה כמעט לא יאומן. הוא כתב הרבה ספרים, אך זה אחד הספרים הארוכים והחשובים שלו. מתברר שאם בן־אדם מוכרח, מכריחים אותו ולוחצים אותו, אז זה לא יוצא פחות טוב.
כדי שלא תחשבו שאני מדבר רק על מישהו שכתב רומן, אלא גם על דברים חשובים שערכם הוא לדורות, אספר לכם - להבדיל - על הרשב"א. הוא היה רב עיר וגם ראש ישיבה, יש כמה וכמה ספרים של תלמידיו שרשמו את השיעורים שלו. בנוסף לזה נשארו ממנו לפחות חמש עשרה שיטות, כלומר פירושים שלמים לגמרות שלמות. והוא גם היה "משיב" גדול, שלחו אליו שאלות הלכתיות מספרד ומחוץ לספרד, ויש אלפי תשובות הלכתיות שלו. לא ברור אם יש בידינו הכל, מן הסתם לא. בנוסף לכל אלה הוא היה צריך להתפרנס, כי בעבר רבנים לא היו מקבלים משכורת אז הוא היה צריך לחיות ממשהו. הוא היה רופא ומזה הוא חי, וגם משפחה הייתה לו. אחרי כל זה סיפרו שבכל היום היה לו טיול קבוע של חצי שעה. איך נוצר דבר כזה? הוא לא חי במשך מאות שנים, אבל כל דבר נעשה באופן מאוד מרוכז ומאוד חיוני וגם נעשה בהכרח מהר.
אז מתברר שאפשר לעשות את זה. אם בן־אדם לא מספיק שום דבר אז זה בדרך כלל לא מפני שאין לו זמן אלא מפני שהזמן נרצח, לא בשלמות אבל בחתיכות.
יש מקומות שלא נותנים לי להימרח, המקום בעצמו מחייב אותי לרוץ ולהתרוצץ ואז, למרות שמטבעי אני כבד, אני מוכרח להתחיל לזוז. ככל שתנאי המקום פחות מחייבים, זה נותר עניין של אופי. יש בן־אדם שהוא נולד עם אופי ועם טבע של רץ כצבי ויש מישהו שהוא רץ כצב.
אמרתי פעם למישהו שלהתגרד זה סעיף של "לא תרצח". זה לא בדיוק אותו הדבר אבל כמעט, מפני שבן־אדם רוצח את הזמן שלו. אתה יכול להגיע למקווה, לטבול ולצאת ולראות שם מישהו שהתגרד שם שעתיים לפני שהגעת, והוא עדיין לא זז. למה? כי אין לו לאן למהר.
חמורים הם יצורים כאלה שבדרך כלל לוקחים את הזמן. היו בירושלים פרחחים שרצו לזרז חמור שהלך לו בשובה ונחת, אז הם הרימו לו את הזנב והכניסו שם פלפל חריף, והחמור התחיל ללכת באופן אחר לגמרי. יש הרבה אנשים שאמנם אין להם זנב, אבל פלפל חריף בהחלט מגיע להם. אני יכול לראות בחור שיושב עם ספרים, ואני מרגיש שהוא יושב ומתגרד עם הספר, על־ידי הספר ומעל הספר. מעבר למה שהיה אפשר להספיק באותו הזמן, גם לדברים שכן נעשים יש טעם וריח של פגר או חצי פגר. האם אנשים שקוראים לאט מבינים יותר? העניין נבדק ונוסה והתברר שממש לא. תוצאות הקריאה המהירה היו של הבנה טובה יותר, מפני שכנראה גם המוח עובד לאט יותר כשקוראים לאט ועובד מהר כשקוראים מהר.
מישהו כתב דבר שאיננו נכון, אך יכול להתאים לענייננו. הוא כתב שבעלי־החיים האיטיים חיים יותר. לעומת הסנאים והעכברים המתרוצצים, הפיל הכבד חי שבעים שנה, והצב חי מעל מאה שנים. דגים טורפים חייבים להתרוצץ בשביל לאכול, אבל קרפיון שאוכל צמחים וזבל, לא צריך לרוץ אף פעם ויש לו חיים ארוכים. יושב לו קרפיון זקן בתוך הבוץ ממשיך להשמין ולגדול, וכשנופלת לו איזו חתיכת לחם הוא אוכל אותה לאט לאט...
מישהו כתב סיפור בדיוני על אדם שחשב שאם יאכל קרביים של קרפיון, זה יגרום לו לאריכות ימים. הוא אכל קרפיונים כל הזמן והוא לא שם לב שהוא בעצמו הופך לאט לאט להיות קרפיון. על זה אני מדבר, על הקרפיונים הזקנים. איזה סוג של חיים יש לבן־אדם שהוא בן עשרים אבל חי כמו קרפיון בן מאה־וחמישים?

קרוב אליך

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל

מבאר התלמוד בבלי, תנ"ך, משנה, רמב"ם ועוד עשרות ספרי עיון והגות. נשיא מוסדות שפ"ע, ונשיא ישיבת ההסדר תקוע, ישיבת מקו"ח, ישיבת שפע ועוד.

אדר
הרמב"ם היומי – תשוקה לשלמות
גליון מס' 32
אדר תשע"ב
קרוב אליך
חג בגלל שאכפת
גליון מס 155
כסלו תשע"ז
קרוב אליך
פה גדול
גליון מס 160
שבט תשע"ז
שמחת החג
זמן שמחתנו
תשס"ה

קרוב אליך

קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – פנחס
עלון מספר 608
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – ויגש
עלון מספר 584
רבנים שונים | טבת תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – ניצבים וילך
עלון מספר 617
רבנים שונים | אלול תשפ"ו

קרוב אליך

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
הלכות הצומות הקלים
ארבע תעניות ציבור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ
ספר שופטים
סוד השערות
פרק ט"ז
הרב אלחנן בן נון | סיוון תשס"ט

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב אליעזר מלמד
הרב יהושע שפירא
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב בני אלון
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג חיים שטיינר
הרב שמעון קליין
הרה"ג יעקב אריאל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז