ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
הקב"ה עצמו נראה כמעט מרוחק ופאסיבי, כביכול, בכל מה שנוגע למשימת הריגול הזאת. רש"י אומר בפירושו לפרשת השבוע שהקב"ה השאיר ההחלטה אם לצאת למשימה הזאת או לא בידיו של משה. משה יכול היה להחליט שדי לבני ישראל בהבטחות של הקב"ה ואין שום צורך לאמת את המידע במשימת ריגול ולצאת לחפש הוכחות בשטח.
משה רבנו, המנהיג הדגול, הנביא ואיש החזון של העם היהודי, היה בטוח שהמרגלים יאשרו את השקפת העולם החיובית שלו על ארץ כנען, ובכך יפוגגו את הספקות וההיסוסים שעוד היו לבני ישראל בעניין מולדתם החדשה-ישנה. משה היה בטוח שכאשר ישובו המרגלים עם דיווח מלהיב מהשטח, הוא לא ישמע עוד את הפזמון שאומר "הבה נשוב מצרימה".
לכן משה חש בגידה אישית ואכזבה עמוקה כאשר עשרת המרגלים לא מציגים דיווח חיובי על הארץ אלא אף מרחיקים לכת ואומרים לבני ישראל שההבטחה של הקב"ה לתת להם ארץ ובית לאומי היא בגדר הבלתי אפשרי. עשרת המרגלים משמיעים אמירה של כפירה אפילו כשהם טוענים שאפילו הקב"ה עצמו איננו יכול להתגבר על הקשיים הכרוכים בכיבוש ארץ כנען על ידי בני ישראל.
נראה שמשה לא העריך נכונה את מידת הפחד וההיסוס של בני ישראל בעניין ארץ ישראל. הפחד וההיסוס האלה היו ברורים לכל אורך הנדודים של בני ישראל במדבר סיני, והם מוצאים הד גם במאות שנות היסטוריה יהודית מאוחרת יותר, ואפילו בימינו ובמצבנו.
באופן מוזר ולא רציונאלי כמעט העדיף העם היהודי להיות תחת שלטון זר ותחת "הגנה" של עם אחר במקום לשאוף לעצמאות לאומית ולהישען על כישוריו שלו ועל ידו המגוננת של האל, כביכול. במצרים החיים של בני ישראל לא היו פיקניק, אך במצרים הם לא נאלצו לקבל החלטות קשות והם לא היו צריכים להיות עצמאיים ולספק את צורכיהם בכוחות עצמם.
אפילו המסע במדבר סיני קל להם יותר מפני שבמדבר הם היו משוחררים ממטלות היומיום מהאתגרים שכרוכים בעמל ובעיבוד האדמה, בבניית קהילה ובהגנה מפני אויבים שתמיד יכתרו אותם. במידה רבה אפשר לומר שהפחד העז הזה מפני עצמאות וכל מה שנלווה אליה הוא מה שדחף את בני ישראל לקבל את הדוח השלילי של עשרת המרגלים ולהעדיף שלטון זר על פני עצמאות אישית ולאומית.
רוב האמביוולנטיות שקיימת היום בעולם היהודי בעניין מדינת ישראל נובע מהפחד מפני עצמאות ומן הערגה לשלטון זר שיפתור לנו איכשהו את הבעיות ויהפוך אותנו למיוחדים פחות. אפשר למצוא הד למאבק הפסיכולוגי הפנימי הזה באלפי שנות היסטוריה יהודית. אך כמו שקורה לא פעם בעולמנו, דווקא חוות הדעת של המיעוט, כלב ויהושע, הוכחה כנכונה ומועילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
