ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
האם המצווה נוהגת כיום?
דבר מפורסם הוא שהרמב"ם בספר המצוות השמיט את מצוות יישוב ארץ ישראל. המגילת אסתר (על השגות הרמב"ן, שכחת העשין מצווה ד) הסביר שהרמב"ם השמיט את המצווה משום שאינה נוהגת כיום, לאחר חורבן הבית והיציאה לגלות.
זאת ועוד: הגמרא במסכת כתובות (קי ע"ב) מספרת שרבי זירא, תלמידו של רב יהודה, רצה לעלות לארץ ישראל, אולם רב יהודה התנגד לכך בעקבות נבואת ירמיהו:
דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר: "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' " (ירמיהו כ"ז, כב).
מכאן עולה שלא רק שמצוות יישוב ארץ ישראל אינה נוהגת כיום, אלא שיש גם איסור לעלות מחו"ל לארץ ישראל.
שיטת הרמב"ן והסבר הספרי
הרמב"ן (שם) אינו מקבל את האפשרות שמצוות יישוב הארץ בטלה בימינו, והוא סובר שמצווה זו קיימת בכל הזמנים. כראיה לשיטתו הוא מביא את הספרי (פרשת ראה, פ):
מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיה בן חרש ורבי חנניה… שהיו יוצאין חוצה לארץ, והגיעו לפלטיא, וזכרו את ארץ ישראל. זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו את המקרא הזה: "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים האלה". אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
מבכיים של התנאים ניתן ללמוד שהם מצטערים שאינם מקיימים את מצוות יישוב הארץ, ומכאן שמצווה זו שייכת גם בזמן הגלות. אולם המגילת אסתר טוען שאדרבה, ניתן להסביר ספרי זה דווקא לשיטתו: החכמים בכו מפני שלאחר החורבן אין מצוות יישוב ארץ ישראל, ולכן לא היה בידם לקיימה. לו הייתה נוהגת כיום מצוות יישוב ארץ ישראל, אזי במקום לבכות ולקרוע בגדיהם היו פשוט חוזרים לארץ ישראל.
אולם פאת השולחן (בית ישראל א, ס"ק יד) והאבני נזר (יו"ד תנד) הביאו ראיה ניצחת כנגד המגילת אסתר: בהמשך הספרי כתוב במפורש שבעקבות הבכי התנאים "חזרו ובאו להם לארץ ישראל" – הרי שמיד כשנזכרו החכמים במצוות יישוב הארץ, חזרו למקומם – לארץ ישראל.
שיטת הרמב"ם
מכמה הלכות שפוסק הרמב"ם עולה שגם לשיטתו מצוות יישוב הארץ נוהגת כיום. למשל, הרמב"ם פוסק (עבדים פ"ח ה"ט) שעבד שרוצה לעלות לארץ – כופים את אדונו לעלות איתו, "ודין זה בכל זמן אפילו בזמן הזה שהארץ ביד עכו"ם". הגר"א (יורה דעה רס"ז, ס"ק קסא) מדגיש שפסיקה זו מנוגדת לשיטת ר' חיים בתוספות (כתובות קי: ד"ה הוא), הסבור שכיום אין מצוות יישוב ארץ ישראל. הלכה נוספת ברמב"ם היא "לעולם ידור אדם בארץ ישראל… ואל ידור בחוץ לארץ… שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה" (מלכים פ"ה הי"ב). לאור זאת, דחו פאת השולחן והאבני נזר (שם) את דברי המגילת אסתר.
אם כנים דברינו, מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל? לדעת האבני נזר (שם), מצוות יישוב הארץ כלולה במצוות "החרם תחרימם", המחייבת לגרש את שבעת העממים מארץ ישראל. לדעת הרב קוק (הובא בשו"ת ציץ אליעזר ח"ז, מ"ח, יב) והרב טייכטל (אם הבנים שמחה, עמ' קסט), הסיבה לכך היא דברי הרמב"ם בשורש הרביעי, שבו הוא כותב שאינו מונה מצוות כלליות, ומצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה כללית (או משום שהיא מכילה בתוכה מצוות רבות – כל המצוות התלויות בארץ, או כדברי הרמב"ן (דברים ד', ה): "שעיקר המצוות כולן בארץ").
למעשה, החזון איש (אגרות א, קעה) כותב ש"מצוות יישוב ארץ ישראל הוכרעה ע"י הרמב"ם והרמב"ן ושאר פוסקים. וידוע עד כמה שאף החפץ חיים זצ"ל לעלות".
הסבר דעת רב יהודה
אם כן, כיצד נסביר את דברי רב יהודה בגמרא בכתובות? יש שהבינו שאכן אין הלכה כרב יהודה (פאת השולחן שם), מפני שאמוראים רבים עלו לארץ ישראל ובכך חלקו על רב יהודה. אולם נראה יותר הסברו של האבני נזר (שם), המסביר שאמנם הקב"ה אמר לישראל בנבואת ירמיהו: "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' ", אולם מהו "יום פקידה"? וכי רק התרחשות נסית היא "יום פקידה"? מסתבר שכאשר בדרך הטבע מתאפשר להקים מדינה, אין לך "יום פקידה" גדול מזה, וכדברי האבני נזר: "אם יותן רשות לכולם – יחשב פקודה".
סיום
מו"ר הרב ליכטנשטיין, הכ"מ, אהב את ארץ ישראל. פעם הוא הצר על כך שלעתים, אלו שנולדו בארץ אינם מרגישים את הקדושה והחיבה אליה כמו אלו שעלו מחו"ל. הוא ציין את דברי הגמרא במסכת כתובות (עה ע"א), שאמנם מי שנולד בציון גדול יותר ממי שנולד בחו"ל ("חד מינייהו עדיף כתרי מינן"), אולם מי שנולד בחו"ל ועלה לארץ, עדיף על שניהם ("וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו"). הרב ביאר שאדם שגדל בחו"ל ועלה לארץ, מבין וחש את הכיסופים אל הארץ, את הגעגוע ואת החלום.
בכל פעם שהרב היה חוזר מחו"ל לארץ, סמוך לנחיתה, ברבע השעה האחרונה של הטיסה, היה הרב אומר תהילים, כי בשעה זו עומדים להיכנס לקדושתה של ארץ ישראל (שמעתי מבנו הרב מאיר).
עלינו לשמוח בכל יום מחדש על היותנו בארץ ישראל, על זכותנו להתחבר לקדושה העצומה ועל זכותנו להיות בעיצומו של תהליך הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
