ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מפני מה נקרא ר' יהודה ראש המדברים בכל מקום? שישבו ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון וישב לידם יהודה בן גרים. פתח ר' יהודה ואמר, כמה נאים מעשיה של אומה זו (רומאיים) תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה ר' שמעון בן יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין - להושיב בהן זונות. מרחצאות - לעדן בהן עצמן. גשרים - ליטול מהן מכס. כשנשמעו הדברים למלכות, אמרו, יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג".
לפי הנראה, אותו המעשה היה כאשר ישבו שלשת החכמים ויהודה בן גרים עימהם לבדם ואין איש אחר ביניהם. ואם כן מדוע העלו הרומאיים את ר' יהודה? וכי בין כל נתיניה הוא לבדו היה משבח מעשיהם? ור' יוסי ששתק בחוג מצומצם כזה, יגלה או ר' שמעון ייהרג? ועוד, משום שהרומאיים החשיבו את ר' יהודה, לדורות הוא נשאר ראש המדברים ומוזכר תמיד בגמרא ראשון?
אלא נראים הדברים שמנהיגי הדור האלו הורו לתלמידיהם את השקפתם. ר' יהודה גרס התקרבות לרומאים ולראות את החיובי שבמעשיהם. כמובן שתפיסה כזאת מחייבת לא להלחם בהם, ואף לסייע בידם לשמור סדרי שלטון מתוקנים. ר' יוסי היה פושר ביחסו אליהם, מסתייג, לא עוזר ולא נלחם. רשב"י היה נלחם בהם עד כמה שידו משגת. בזה המשיך את דרך רבו ר' עקיבא ששלח את עשרים וארבעת אלף תלמידיו להלחם בשלטון הזר. וכפי שכתב הרמב"ם (פרק יא מהלכות מלכים הל"ג) שהוא עצמו היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך. שכידוע נלחם ברומאים. ואשר מסופר עליו שנדד ברחבי העולם לגייס את בחורי ישראל וממונם לעזרת בר כוכבא. אף מהגמרא במסכת ברכות (ס, ב) יש ללמוד שהיה נרדף על ידי הרומאיים, שכך נאמר שם:
ר"ע היה מהלך בדרך. הגיע לעיר אחת, ביקש מקום ללון ולא נתנו לו, הלך ולן בשדה. בלילה בא גייס ושבה את אנשי העיר, ואילו ר"ע שהיה בשדה לא נשבה.
ולכאורה המעשה תמוה מאד. ר"ע הגדול שבישראל מבקש מקום ללון ואין איש מאסף אותו לביתו? משמע שהיתה סכנה להכניסו לבית. וכמו שבאמת קרה שבאו ושבו את העיר. יתכן שהיו אלו חיילים רומאיים שערכו חיפושים אחריו ומשפחה שהיתה מחביאתו עלולה היתה למות על כך. ולכן לטובתו הוכרח ללון בשדה דוקא, על מנת למנוע סכנה מאנשי המקום.
ואכן, מצאנו לרוב תלמידי ר"ע שהיו נרדפים על ידי השלטון. ר' מאיר גדול תלמידיו (עירובין, יג) ברח מאימתם (עבודה זרה, יח) ומת בגולה (ירושלמי כלאים, פרק ט, הלכה ד). ר' אלעזר בן שמוע מהרוגי מלכות היה. רשב"י נרדף על ידם להורגו ור"י הוגלה. רק ר' יהודה הצליח לשמור על יחסים טובים עם הרומאים. התוצאה היתה שרבי יהודה היה יכול ללמד לאנשי דורו תורה יותר משאר חביריו. וכן מצאנו במסכת סנהדרין (כ, א):
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל זה דורו של ר' יהודה ב"ר אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה".
שהנה יש לעיין, מדוע תלו את כל כבוד התורה ומסירות נפשם של לומדיה בדור ההוא, בר' יהודה. וכי חבריו לא עסקו בתורה ולא העמידו תלמידים? אלא נראה, שכתוצאה מהחיכוכים עם השלטון לא יכלו שאר החכמים להפיץ את תורתם ברבים כפי שעשה זאת ר' יהודה שלא נרדף על ידי הרומאיים והיה יכול לשקוד על הרבצת תורה בישראל בצורה יוצאת מהכלל.
נראה, שלכך זכה ר' יהודה להיות ראש המדברים בכל מקום, כי לא היה זה תואר רומאי גרידא, אלא זכותו בהעמדת התורה והעברתה לדורות הבאים הם הם שעשו את ר' יהודה לראש המדברים בכל מקום.
יש מקום להוסיף שעל רקע זה אפשר להבין את כוונת ר' מאיר ור' נתן להוריד את רשב"ג מהנשיאות ולהמליך את ר' נתן במקומו ור' מאיר יהיה שני לו. כמסופר במסכת הוריות (יג, ב) שרבן שמעון בן גמליאל הנשיא התקין שכאשר הנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם לשבת. כשאב בית דין נכנס עושים לו שורה מכאן ושורה מכאן (שתי השורות שעובר ביניהן עומדות). וכשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. (רק זה שנמצא ליד החכם עומד עד שיעבור החכם הלאה). ומדוע התקין כן? מפני שעד אותה תקנה כאשר נכנס הנשיא היו עומדים כולם וכשהיו נכנסים ר' נתן ור' מאיר (שהראשון אב בית דין והשני חכם) היו עומדים כולם. אמר רשב"ג, וכי אין צורך שיהיה היכר ביני לבינם? ולכך תיקן תקנה זו. באותו היום לא היו ר"מ ור"נ שם, ולמחרת כאשר באו וראו שאין עומדים בפניהם כבעבר שאלו מה הענין, כשהשיבו להם שכך תיקן רשב"ג אמר ר"מ לר"נ בוא ונעשה לו כפי שרצה לעשות לנו נשאלהו במסכת שאינו יודע ונורידו מנשיאותו, ר"נ יהיה נשיא ור"מ אב בית דין, וכו'. ולכאורה אינו מובן. גדולי תורה אלה התעסקו בעניני כבוד בלבד? אלא, בית הנשיא היו קרובים למלכות. הם דאגו לשמור על קשר טוב עם הרומאים לטובת הציבור. כנאמר לעיל ר"מ היה מתנגד שיטה זו, מחשבתו היתה להוריד את רשב"ג ולשנות המדיניות. על מנת לתת יותר תוקף לשיטת בית הנשיא התקין רבן שמעון בן גמליאל שיש לעמוד לכבוד הנשיא יותר מאשר לפני חכמים אחרים, בכך הובלטה חשיבות דעתו של הנשיא על פני כל מתנגדיו. ולמעשה היה בזה כעין אישור שדרכו של ר' יהודה היא שתצלח, כל עוד עם ישראל היה נתון בגלות אותה ממלכה שהמליכוה מהשמים.
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
