ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
וגם כשאנחנו רוצים להשפיע על עצמנו, צריך לחשוב היטב עם איזה חלק שלנו עלינו לעבוד.
התורה משרטטת לנו שתי דרכים של השפעה עצמית: נדר ונזירות. התורה מגדירה שיש לאדם כוח לאסור על עצמו דברים בנדר, ואדם גם יכול לנדור נזירות. לכאורה, יכול אדם לנדור שלא ישתה יין, לא יסתפר ולא ייטמא וממילא הוא יהיה נזיר, ומדוע הנזירות היא מצווה נפרדת? העניין הוא שנדר לא משנה את מהותו של האדם אלא מציב גדר בינו ובין הנפילה שלו, ואילו נזירות איננה מתעסקת בפרט זה או אחר, אלא הופכת את האדם לקדוש ומרימה אותו לגבהים אחרים.
אדם יכול לנדור "עם האדם הזה אני לא מדבר! ברחוב הזה אני לא עובר!". הנדר עושה סייג ברור וחוצץ ביני ובין הדבר שמשפיע עלי לרעה, אבל אני נשאר עם אותו היצר הרע, אותו אגו ואותה רדיפת כבוד. על הנזיר נאמר, לעומת זאת, "קדוש יהיה לה'". הוא לא סתם אומר "לא אשתה יין, לא אטמא למתים". אלא: "אני נזיר, קדוש לה'!" הנזיר לא מדבר אל הנפש הבהמית אלא אל הנפש האלוקית שלו. הנזיר פונה לחלק העשיר והנקי שלו. כמו בן מלך, שרק מעצם המעמד שלו מדבר יפה ומתלבש בבגדים מכובדים.
כשאני נזיר, אני לא רק אדם עם יצרים ותאוות, אלא בן של הקדוש ברוך הוא! הנפש הבהמית כל הזמן מכניסה לי לראש שאני נמוך, שיש לי תאוות ויצרים שרוצים להשתלט עלי, אך כשאני נזיר, כל זה נשכח. כשאני רוצה להשפיע על עצמי – אני יכול לכסח את עצמי, כמו בנדרים, או כמו נזיר - להרים את עצמי לגובה.
יום אחד הגיע אלי אדם כבן שישים, שאינו שומר מצוות. פתאום באמצע החיים התברר לו שאבא שלו הוא לא אבא שלו. אימו התחתנה פעם שנייה ולא רצתה שירגיש נטע זר, אז היא סיפרה לו שהבעל השני הוא בעצם אבא שלו. פתאום התברר לו שהוא בן למשפחה אחרת, משפחה דתית ואפילו חסידית... הוא אמר לי: "אני מרגיש כאילו שישים שנה חייתי בשקר, שישים שנה הלכו לאיבוד". אמרתי לו: "זה לא נכון. ה' רצה זה שתעבור את כל מה שעברת. זה היה חלק מהמסע שלך. רק עכשיו הוא רצה שהאמת תיוודע לך ושתוכל לחזור לדרך שהקדוש ברוך הוא רוצה שתלך בה, ושתמלא את השליחות שלך".
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
77 - להפוך את החופש מהישיבה למשמעותי
78 - חבל מתחת לספסל
79 - עבודה שבלב ותפילה במניין
טען עוד
ר' מענדל פוטראס סיפר פעם על איכר שגר בכפר נידח, והיה צריך להגיע למוסקבה לאיזה עסק. הוא היה אדם כל כך פשוט עד שהתכוון לרכב על סוס עד מוסקבה. אמרו לו שזה ייקח חודשים, ובמקום זה עדיף שייסע ברכבת, אבל האיכר הזה מעולם לא ראה רכבת. הסבירו לו מהי המכונה הזאת ושיש בה קרונות מפוארים ופשוטים, והוא החליט להתפנק ולקנות כרטיס למחלקה הראשונה.
הוא עומד על הרציף ומחכה לרכבת, אבל לא יודע מה עושים ולמה לצפות. עומדים לידו שלושה אנשים והוא מחליט להתנהג כמותם, הוא רק לא יודע ששלושתם עולים ללא כרטיס...
הרכבת מגיעה והם עולים למחלקה השלישית. היה להם מין הסכם, שאחד עומד בפתח הקרון ומתריע כשמבקר הכרטיסים מגיע. עוברים כמה רגעים והשומר וחבריו מזנקים מתחת לספסלים, והאיכר אחריהם. ושם – לכלוך, אבק וקורי עכביש. הוא חשב שככה נוסעים ברכבת. הדבר חזר על עצמו בכל תחנה, עד שפעם אחת אחד מהם לא הסתתר טוב, הרגל שלו בלטה החוצה. המבקר תפס את כולם, ודרש לראות כרטיס. כשהמבקר הגיע לאיכר שלנו, הוא הוציא את הכרטיס מהכיס, כרטיס למחלקה הראשונה... המבקר ההמום שאל אותו:
"אם יש לך כרטיס למחלקה הראשונה, למה אתה נוסע במחלקה שלישית, ועוד מתחת לספסל?".
ר' מענדל סיים את הסיפור ואמר: "אנשים חיים את כל החיים במחלקה שלישית עם קורי העכביש, למרות שיש להם כרטיס למחלקה ראשונה".
בהזדמנות אחרת סיפר ר' מענדל, שכשהיה במחנה עבודה בסיביר היו שם הרבה אסירים לא יהודים ושבויים מצבאות זרים. פעם התעורר ר' מענדל באמצע הלילה, כולם עדיין ישנו, והוא רואה חייל שבוי עומד בחוץ ומדבר לעצמו תוך שהוא מזיז את הידיים לכל הכיוונים וכאילו מפקד על פלוגת חיילים: "תעמדו כאן, זוזו לשם!" ר' מענדל חשב שהאיש הזה השתגע. טוב, החיים בסיביר לא הופכים אותך לנורמלי יותר... אחרי כמה פעמים שהוא נתקל בתופעה, ניגש ר' מענדל אל האיש ושאל אותו: "תגיד לי, מה אתה עושה?", והחייל ענה: "שמע, בצבא הייתי גנרל חשוב, ועכשיו אני כלוא עם אסירים שיכורים, אנשים פשוטים. אני מרגיש שהם משפיעים עלי לרעה, ועם הזמן אני דומה להם יותר ויותר. החלטתי להתמודד. אני מדמיין לעצמי שאני גנרל, וזה מזכיר לי מי אני באמת ושומר עלי שלא אהיה ברברי". זוהי בעצם העבודה של הנזיר.
בפנימיות, שתי הדרכים האלה הן דרך קצרה שהיא ארוכה, ודרך ארוכה שהיא קצרה. נדר הוא הדרך הקצרה ביותר להגיע ליעד – פשוט מחליטים שזהו זה. אך כפי שכל אחד יודע, יש בדרך הזו הרבה נפילות ובסוף מתברר שהיא דרך ארוכה מאוד. להיות נזיר זו דרך ארוכה – אתה חוזר לשורש האמיתי שלך, וזה לוקח הרבה זמן של התבוננות ועבודה פנימית. אבל אחרי שהגעת למדרגה הזו, אתה מיד שייך אליה. מהבחינה הזו, זו דרך מיידית.
אסור לעבור עבירות ולפעמים אין ברירה וחייבים להשתמש בדרך הקצרה הדומה לנדר, אבל לטווח הארוך חייבים להתמקד בדרך של הנזיר, הדרך החיובית והמרוממת.
בחינוך עובדים הרבה פעמים בדרך הנדר: אומרים לילד "אל תלך לשכן הזה, אל תכניס את המכשירים האלה הביתה, אל תשחק במקום ההוא". זו דרך טובה וחשובה, אבל היא לא פועלת שינוי אצל הילד. הוא עדיין נמשך לשם, ואם הוא יהיה קצת חלש – הוא עלול ליפול. צריך להרים את הילד למצב שיעניינו אותו דברים רוחניים, ואז ממילא דברים נמוכים פחות ידברו אליו. קשה יותר להפוך ילד לקדוש לה', קשה אבל הכי שווה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
