ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עפרה מרמלשטין
בפועל ממש, לא תמיד אנחנו מתחילים מן ההתחלה של הדברים. גם בעניינים אחרים כמו מדע וגם בעניינים של חכמה, לא תמיד בונים את הבניין בצורה רציונלית. הספר המסודר ביותר בספרי ישראל זה הי"ד החזקה של הרמב"ם. הרמב"ם באמת עושה דברים לפי השכל. הוא פותח ב"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון", אחר־כך הרמב"ם עוסק גם בהלכות תפילה, גם בהלכות ציצית וגם בהלכות פרה אדומה, אבל הדבר הראשון הוא שצריך לדעת. הסדר הנכון הוא שיש יסוד היסודות ועמוד החכמות: לידע ולהאמין. באיזה נוסח לידע ולהאמין? זה באמת לא משנה.
זהו היסוד לא רק באופן תיאורטי אלא באופן ממשי מאוד – זה פשוט שאם הקדוש ברוך הוא לא נמצא, חלילה, אז אין משמעות לכל השטויות. יש אנשים שאני יודע שהם חיים רק בעולם של שטויות, מפני שהקדוש ברוך הוא בקושי קיים בשבילם, אם בכלל. החידושי הרי"מ אמר פעם על כך: "אחרי שהשטן גונב מהאדם את הנקודה הפנימית שלו, הוא מוכן להשאיר לו את כל השטויות: הוא רוצה ללכת עם גארטל – שילך. רוצה להתפלל 'הודו' לפני 'ברוך שאמר' כנוסח החסידים – שיתפלל". למה? מפני שזה לא מעלה ולא מוריד, הפנימיות כבר הלכה למשהו אחר. כשלאדם אין שום קשר באמת, אז הוא יכול אחר־כך לעשות את כל השטויות, ויש באמת רשימה של שטויות, שאדם משחק בכל מיני משחקים.
יש יהודים דתיים רבים, עם כיפה סרוגה או עם כיפה אחרת, שהדבר הכי דומה להם זה מכונית מהודרת: יש לה גלגלים פנטסטיים, הגה כוח, המכונית הזו הפלא ופלא, להסתכל עליה זה ללקק את השפתיים, לראות את כל המחוגים שיש בה, אחד יותר יפה מהשני – והבעיה היא שאין למכונית הזו מנוע. בתור צעצוע לשחק בו – זה פנטסטי, אבל בתור דבר שאפשר להשתמש בו – זה בכלל לא חי ולא קיים. יש בני אדם שיש להם את כל האביזרים החיצוניים, כל השעונים קיימים – כיוון, מרחק, צפון ודרום, שעה, מהירות, גז, דלק, שמן, חשמל, הכל נמצא, חוץ מזה שאין שם מנוע. הבעיה היא: איך בן אדם מתפלל? איך הוא עושה דברים? מה המנוע שמניע אותו? מהי נקודת היסוד?
יסוד היסודות ועמוד החכמות זה "לידע", ובשביל לדעת צריך להקדיש זמן למחשבה. צריך להקדיש לזה מחשבה לא בשביל להגיד את המילים באופן כזה או באופן אחר, אלא כדי שהדברים הללו יהיו באמת בעלי משמעות לאדם. זה לא רק לצייר מפה סמלית ובמפה הזו להעמיד את הקדוש ברוך הוא, זה צריך להיות דבר שאני יושב ומתעסק איתו.
שואלים איך אני יכול לעסוק בדבר שאני לא יכול למשש אותו? חלק מהעניין הזה של הקושי להתפלל, עומד בדיוק על זה - אני עומד מול הקיר. כשאני עומד מול הקיר אז התפילה שלי אל הקיר. בשביל לצאת מהבעיה הזו אני צריך לעסוק בדברים הללו. העניין הזה של לידע שיש מצוי עליון שמכוח אמיתותו נבראו כל הנמצאים, זה דבר שבן־אדם צריך לא רק להגיד אותו, אלא צריך לנסות לחשוב עליו, להפנים אותו, עד שזה הופך לפשוט וברור.
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
110 - דמותו של הרב יורם אברג'ל זצ"ל
111 - "איפה המנוע?"
112 - תהילים 91
טען עוד
בשיחה הקודמת, דיברתי על מה אפשר לדבר עם ילדים קטנים. יכול להיות שילד קטן לא מבין מה זה אין־סוף, אבל קודם כל, גם מבוגר לא מבין מה זה אין־סוף, מבחינה זו אין הבדל גדול. העניין הוא, שכשהילד הקטן מתחיל לחשוב על אין־סוף - אני לא יודע עד כמה רחוק הוא מגיע, אבל הוא מגיע לחוויה הרבה יותר גדולה מאשר אחיו המבוגר שיושב ומפטפט על העניין הזה.
יש אנשים שהגיעו לכך מכוח הכרתם, מכוח אמונתם. זה משמעותי וחשוב להרהר בזה ולחשוב על זה, ואחר־כך גם לדבר איך בעצם לעשות שהדברים האלה יהיו דברים חיים וקיימים. דבר חי וקיים זה כמו שדוד אומר בתהילים: "באשמורות אהגה בך". אם אתם רוצים לדעת מה זה מישהו שהוא באמת יהודי טוב, ואני מסכים שזו דרגה גבוהה: כשיהודי טוב, נניח, הולך לישון בסתם לילה, הוא מוריד גרב אחת וכשהוא בדרך להוריד את הגרב השנייה הוא פתאום נזכר בקדוש ברוך הוא, זה נקרא יהודי טוב. "באשמורות אהגה בך" - זה בזמן הלילה, אני ישן ובאמצע הלילה מאיזושהי סיבה יוצא שאני מתעורר ואני נזכר בקדוש ברוך הוא, זה נקרא יהודי טוב. על זה אנחנו מדברים, איך מגיעים למדרגה כזו, מפני שאם זה נמצא אצל מישהו אז לא רק שזה לא נותן לו לישון, אלא שכפי שאמרתי, זה מכניס מנוע לתוך המכונית, וכשמכניסים מנוע זה עובד באופן אחר לגמרי. במקרה הטוב, אנשים נמצאים במצב של קרונות רכבת – כשמושכים אותם הם זזים. צריכים להכניס גם מנוע שאדם יוכל לנסוע לבד, שיהיה משהו שיניע אותו, ואז דברים ייראו לגמרי אחרת.
כדי להשיג את המנוע הזה – צריכים לעשות. כמו שכתוב בפסוק במשלי: "אם תחפשנה ככסף וכמטמונים תבקשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא". יש כלל אחד שאני לא יודע באיזה תחום הוא לא קיים; הוא קיים בפיזיקה, בכימיה, בכלכלה, במחשבים, קיים ביחסי אנוש וקיים ביחסים בין הקדוש ברוך הוא לבני אדם. הכלל הוא: אי אפשר לקבל משהו בלי להשקיע. בפיזיקה זה נקרא "החוק השני של התרמו־דינמיקה", בכלכלה מכנים את זה "אין ארוחות חינם", במחשבים קוראים לזה "garbage in garbage out", ותאמינו לי שגם אצל הקדוש ברוך הוא זה ככה. אם תחפשנה ככסף – תעבוד על זה אז תמצא משהו, אתה רוצה למצוא בלי לעבוד? קדחת!
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
