ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הכרתי זוג שהיו להם שני ילדים, בן בכור ובת קטנה. כמעט אף ילד לא אוהב שנולד לו אח, לא כשהם בגילאים סמוכים. אני בהחלט מבין את הילדים האלה, נולד אח שהוא בסך הכל עושה רק צרות והוא גונב את כל תשומת הלב, ובכל זאת המשפחה הזאת הייתה מקרה מאוד בולט, מפני שהילד מאוד קינא ומאוד לא אהב. הוא ניסה ממש להיפטר מהאחות, אם הוא היה יכול הוא היה זורק אותה מהחלון. הוא כנראה לא רק חשב אלא גם ניסה, קיצורם של דברים, הילד הזה היה פשוט מסוכן והיו שומרים כל הזמן שהוא לא יהיה לבד עם אחותו. אחרי זמן, איכשהו הוא קצת נרגע והיחסים נעשו קצת טובים יותר, אבל ההורים עדיין השגיחו כל הזמן. יום אחד בא הילד הזה להוריו ואמר: "אני רוצה שנישן ביחד באותו חדר, אני ואחותי". מצד אחד ההורים שמחו, כי זו הייתה התקדמות גדולה מצדו, אך מצד שני זה לא סיפור פשוט, הם פחדו. הם הכינו להם את המיטות והשכיבו אותם לישון, אבל ההורים לא עצמו עין, עמדו בשקט וצפו בחדר. באמצע הלילה הילד קם. ההורים נדרכו, בדיוק מכך הם חששו. הוא ניגש למיטה של אחותו, ואמר לה: "את עדיין זוכרת איך מדברים עם הקדוש ברוך הוא? בגלל שאני כבר שכחתי...". יכול להיות שבגיל שנתיים־שלוש יודעים טוב יותר להאמין. כשאדם גדל והוא בן עשרים ושלושים אז הוא שוכח את כל העניין וזה קשה לו הרבה יותר.
בכל הדברים שבעולם, הנושאים שאנשים מדברים עליהם הם גם במידה רבה הנושאים שהם חושבים עליהם, וכשאדם לא מדבר על משהו אז הדבר יוצא, נעלם וגולש לשוליים. יש דבר מפתיע ומוזר: נוסעים כל מיני אנשים להודו, ולפעמים הם חוזרים מהודו יותר יראי שמיים מכפי שיצאו לשם. מה שקרה זה ששם אנשים מדברים על הנושא הזה, לא רק נזירים וכמרים והדומים להם, אלא סתם אנשים ברחוב, ומכיוון שמדברים על כך אז מתחילים להיות מודעים לדברים.
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
95 - אין יותר ירידות
96 - "את עדיין זוכרת?"
97 - שוטרים בדלת
טען עוד
השורש של המילה "אמת" ושל המילה "אמונה" הוא אותו שורש – א.מ.ן. זה אומר שאמונה היא לא דבר תלוש מהאמת. להאמין בדבר פירושו שיתאמת העניין בדעתו, שהדבר הזה נעשה בהיר. בשביל להגיע לאמונה אמיתית ובהירה צריך לעבוד ולהתייגע, זה לא הולך ככה. המילה "אמונה" והמילה "אימון" הן גם מגיעות מאותו שורש. בשביל לחזק שרירים צריך להתאמן, אם אני רוצה ידיים או רגליים חזקות, אני צריך לעבוד איתן. אימון הוא פעולה שאני חוזר עליה פעמים רבות. העוויות ו"נדמה לי" לא מחזקים שום דבר, אבל מאמץ אמיתי פועל ומשפיע. גם בעניין האמונה צריך עבודה, מפני שאם אני לא מפעיל אותה, אז השרירים של האמונה במוח לא עובדים. לאחדים מכם יש אולי זיכרונות קודרים מימי בית הספר... החלק במוח שמוקדש למתמטיקה אף פעם לא זכה להפעלה יתירה, והוא באמת לא עובד טוב ולא הופך לטוב יותר עם הזמן. כך גם לגבי אמונה. צריך שיפעילו את החלק הזה, וכשמפעילים ומחזקים אותו אז הוא באמת מקבל תוקף.
קל יותר לשוחח על האמונה מאשר לחשוב עליה. בשביל התבוננות רצינית צריך ריכוז, וכמה זמן בן אדם יכול לשבת ולהתרכז במחשבה? זה לא פשוט מפני שנדרשת כאן יותר משמעת מאשר לשבת ולהחזיק משקולת. לפעמים מתחילים לחשוב על דבר אחד, גם בתפילות זה קורה, ולפתע אדם מוצא את עצמו במקום אחר. אחד היתרונות בשיחה בין אנשים זה שהם שומרים אחד על השני להישאר באותו נושא. גם זה לא תמיד מובטח, כמו שאנשים אומרים – כמה זמן לוקח ללמוד דף גמרא עם רש"י? כך וכך. וכמה זמן עם תוספות? שעה נוספת. וכמה זמן עם דברים בטלים? אלו מהדברים שאין להם שיעור, זה יכול לקחת שלושים שעות ועדיין לא להסתיים... אבל בכל זאת בשיחה בין שניים יש עדיין איזושהי בקרה ושמירה על הנושא, וכדאי לשוחח עם חברים ולדבר על אמונה.
שיחה כזאת זה דבר שצריך לפתח. הדברים האלה הם הרי דברים דקים. לא תמיד נוח לי להיחשף לפני הזולת, אפילו כשמדובר על חבר טוב, לא כל אחד יכול. אז אם אין לך עם מי לדבר, שב ותכתוב. לא בשביל לפרסם מאמרים, תוכל אחר כך לקחת את מבחר כתביך ולשרוף אותם אחד אחד בלי לחכות עד ל"ג בעומר או עד זמן שרפת חמץ – הכתיבה היא ממך ואליך. כשאדם יושב וכותב את מה שהוא חושב, זה עוזר לו להבהיר לעצמו דברים.
האימונים האלה, בין בהתבוננות, בין בכתיבה או בשיחה, דורשים משמעת. וכשלאדם יש משמעת, זה עובד. בחורים מגלים בצבא שהם מסוגלים לעשות דברים שחשבו שאינם מסוגלים, למה? מפני שמול כל דבר שאנחנו רוצים יש עצלות, עייפות ועולם של תירוצים, אבל כשמופיע בחור עם פס וחצי על השרוול והוא צועק עלי אז אני לומד ללכת, לרוץ ולעשות הרבה דברים שאינני רוצה. זה בפירוש עובד, לכן כשאני מדבר פה לכאורה על טכניקה, אז אני מדבר על טכניקה שהפירוש שלה הוא: "זה נושא חשוב". ואם הוא חשוב – אז צריך וגם אפשר לעבוד עליו.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
