ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
"חנוכה ופורים אלין אינון תרי שוקין דמלכא דעלייהו שריא נס". כך נכתב בספר תיקוני זהר חדש (כמה שורות לפני "ספרא תנינא", [במהד' עם ביאור הגר"א עמ' 1] [במהד' מוסד הרב קוק, בעמ' הנדפס ללא מספר, והוא מול עמ' צד, ליד הערה י"ח]:
נרצה לברר היכן היא חנוכה, נצח או הוד? האריז"ל ב"שער הכונות" (דרוש חנוכה, עמ' שכו) החליט שהתיקון הוא בהוד. אבל בספר "פרי עץ חיים" (עמ' תסד, חנוכה פרק ד) אחרי שהביא "סוד שמונת ימי חנוכה איהי מקַבֶּלֶת אור ההוד בעצמו שלא ע"י ז"א" הוסיף פסקא: "מהחברים: היא נצח שהוא ענף החכמה, סוד שמן משחת קודש, ולכן היה הנס בשמן וע"י כהן" עכ"ל.
מי הם ה"חברים"?
ה' האיר את עיני ומצאתי ברמ"ק (ר' משה קורדוברו) על תיקוני זהר חדש, כאשר מבאר פסקא זו (סוף עמ' יב) כותב: "נוכל לומר שחנוכה הוא בנצח ומפני היותו מצד ימין נעשה הנס בכהנים ובשמן, כי השמן מצד ימין ומכמה נמשך עד למטה". הרי אפשר שאליו כיון "פרי עץ חיים". אמנם בסוף דבריו מעיר בקצרה שאפשר להסביר חנוכה גם בהוד "ונמשך עד נצח והוד".
ונ"ל דתרוייהו איתנהו. נס השמן היה בנצח (הנמשך מחכמה). ונס המלחמה בהוד. (הרי "פרי חדש" על או"ח תרע"א סבור שבהדלקת נר ראשון נצחון במלחמה הוא עיקר הנס. וכן סבור מהר"ל על אמירת הלל בכל שמונה ימים של חנוכה. ב"חידושי אגדות" (על מסכת שבת כא ע"ב, בנדפס דף ד ד"ה כנשנכנסו יוָנים להיכל). זו לשונו:
"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה ולא היה זה רק לעשות מצות הדלקה, היו קובעין חנוכה? וכל נס שחייב להודות ולהלל הוא בשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה, [וראיה כי ב'על הנסים' לא הזכירו הנס של הנרות כלל – (כך הגירסא שכתב מהר"ל, במהדורת פירושי מהר"ל מפראג, שהו"ל הרב משה שלמה כשר, ח"א עמ' ז]. וי"ל שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל מה שנצחו את היוָנים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון ע"י נס הש"י שעשה זה ולא מכוחם וגבורתם, ולפיכך נעשה הנס ע"י נרות המנורה [כדי] שיֵדעו שהכל היה בנס, המלחמה גם כן" [עכ"ל לעניננו].
וכן משמע מהנוסח ב"על הנסים" שלא הזכירו שם נס המנורה. ובמיוחד נוסח רמב"ם לפיוט זה (בסוף "ספר אהבה", מהד' הגר"י קאפח, עמ' תשי"ט) "על הנסים ועל הגבורות ועל המלחמות ועל התשועות ועל הפדות ועל הפורקן שעשית עמנו ועם אבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתתיהו וכו'. ולפי זה בשבח זה לא מוזכר נס המנורה כלל [רק אחרים הוסיפו "והדליקו נרות בחצרות קדשך" ואינו כן בנוסחאות העתיקות. וגם הדלקת המנורה לא היתה בחצר כי אם בהיכל!].
ובכן על נס נצחון המלחמה שעליו אנו אומרים ההלל, הוא ב"הוד" לשון הודאה כמו שאמרו חז"ל במסכת שבת כד ע"א "אמר רב ששת כתפילה [שמונה עשרה] מה תפילה בהודה [="מודים"] אף בברכת המזון בהודאה ["נודה לך"]. הרי כאן רמז לספירת "הוד".
ומדוע נאמר על נס המנורה הוא בנצח? כי אמרו חז"ל (שבת כב, ב) על המנורה שבמקדש:
"עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב, זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים" [עיין שם רש"י]. ובימי שמעון הצדיק, נר מערבי לא כבה לעולם (יומא לט, א).
כיצד יש לנו בזה נצח? על זה כתב רמב"ן (על במדבר, תחילת פרק ח):
"וראיתי עוד ב[מדרש] ילמדנו (תנחומא ישן, בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו, ה): 'אמר לו הקב"ה למשה, לֵךְ אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן. הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם, 'אל מול פני המנורה יאירו', וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם' [עד כאן המדרש]. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות! אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו, וכן ברכת כהנים". [עכ"ל רמב"ן]. הרי יש בזה "נצח" מבחינת נצחיות.
ולכן "תקוני זהר חדש" סָתַם דבריו שחנוכה גם בנצח וגם בהוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
