ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
"חנוכה ופורים אלין אינון תרי שוקין דמלכא דעלייהו שריא נס". כך נכתב בספר תיקוני זהר חדש (כמה שורות לפני "ספרא תנינא", [במהד' עם ביאור הגר"א עמ' 1] [במהד' מוסד הרב קוק, בעמ' הנדפס ללא מספר, והוא מול עמ' צד, ליד הערה י"ח]:
נרצה לברר היכן היא חנוכה, נצח או הוד? האריז"ל ב"שער הכונות" (דרוש חנוכה, עמ' שכו) החליט שהתיקון הוא בהוד. אבל בספר "פרי עץ חיים" (עמ' תסד, חנוכה פרק ד) אחרי שהביא "סוד שמונת ימי חנוכה איהי מקַבֶּלֶת אור ההוד בעצמו שלא ע"י ז"א" הוסיף פסקא: "מהחברים: היא נצח שהוא ענף החכמה, סוד שמן משחת קודש, ולכן היה הנס בשמן וע"י כהן" עכ"ל.
מי הם ה"חברים"?
ה' האיר את עיני ומצאתי ברמ"ק (ר' משה קורדוברו) על תיקוני זהר חדש, כאשר מבאר פסקא זו (סוף עמ' יב) כותב: "נוכל לומר שחנוכה הוא בנצח ומפני היותו מצד ימין נעשה הנס בכהנים ובשמן, כי השמן מצד ימין ומכמה נמשך עד למטה". הרי אפשר שאליו כיון "פרי עץ חיים". אמנם בסוף דבריו מעיר בקצרה שאפשר להסביר חנוכה גם בהוד "ונמשך עד נצח והוד".
ונ"ל דתרוייהו איתנהו. נס השמן היה בנצח (הנמשך מחכמה). ונס המלחמה בהוד. (הרי "פרי חדש" על או"ח תרע"א סבור שבהדלקת נר ראשון נצחון במלחמה הוא עיקר הנס. וכן סבור מהר"ל על אמירת הלל בכל שמונה ימים של חנוכה. ב"חידושי אגדות" (על מסכת שבת כא ע"ב, בנדפס דף ד ד"ה כנשנכנסו יוָנים להיכל). זו לשונו:
"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה ולא היה זה רק לעשות מצות הדלקה, היו קובעין חנוכה? וכל נס שחייב להודות ולהלל הוא בשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה, [וראיה כי ב'על הנסים' לא הזכירו הנס של הנרות כלל – (כך הגירסא שכתב מהר"ל, במהדורת פירושי מהר"ל מפראג, שהו"ל הרב משה שלמה כשר, ח"א עמ' ז]. וי"ל שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל מה שנצחו את היוָנים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון ע"י נס הש"י שעשה זה ולא מכוחם וגבורתם, ולפיכך נעשה הנס ע"י נרות המנורה [כדי] שיֵדעו שהכל היה בנס, המלחמה גם כן" [עכ"ל לעניננו].
וכן משמע מהנוסח ב"על הנסים" שלא הזכירו שם נס המנורה. ובמיוחד נוסח רמב"ם לפיוט זה (בסוף "ספר אהבה", מהד' הגר"י קאפח, עמ' תשי"ט) "על הנסים ועל הגבורות ועל המלחמות ועל התשועות ועל הפדות ועל הפורקן שעשית עמנו ועם אבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתתיהו וכו'. ולפי זה בשבח זה לא מוזכר נס המנורה כלל [רק אחרים הוסיפו "והדליקו נרות בחצרות קדשך" ואינו כן בנוסחאות העתיקות. וגם הדלקת המנורה לא היתה בחצר כי אם בהיכל!].
ובכן על נס נצחון המלחמה שעליו אנו אומרים ההלל, הוא ב"הוד" לשון הודאה כמו שאמרו חז"ל במסכת שבת כד ע"א "אמר רב ששת כתפילה [שמונה עשרה] מה תפילה בהודה [="מודים"] אף בברכת המזון בהודאה ["נודה לך"]. הרי כאן רמז לספירת "הוד".
ומדוע נאמר על נס המנורה הוא בנצח? כי אמרו חז"ל (שבת כב, ב) על המנורה שבמקדש:
"עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב, זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים" [עיין שם רש"י]. ובימי שמעון הצדיק, נר מערבי לא כבה לעולם (יומא לט, א).
כיצד יש לנו בזה נצח? על זה כתב רמב"ן (על במדבר, תחילת פרק ח):
"וראיתי עוד ב[מדרש] ילמדנו (תנחומא ישן, בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו, ה): 'אמר לו הקב"ה למשה, לֵךְ אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן. הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם, 'אל מול פני המנורה יאירו', וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם' [עד כאן המדרש]. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות! אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו, וכן ברכת כהנים". [עכ"ל רמב"ן]. הרי יש בזה "נצח" מבחינת נצחיות.
ולכן "תקוני זהר חדש" סָתַם דבריו שחנוכה גם בנצח וגם בהוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
