ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים ועל נהרתם, על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקווה מימיהם ויהיו דם, והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים".
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היאורים ועל האגמים, והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים". מדוע אהרן, ולא משה? משיב רש"י: לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן.
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכינים בכל ארץ מצרים". גם כאן, מדוע אהרן? כך רש"י: לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה, לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול, ולקה על ידי אהרן.
ובפתיחת ספר מלכים: "והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסהו בבגדים ולא יחם לו" – כיצד זה ייתכן? מסביר רש"י: "אמרו רבותינו כל המבזה בגדים אינו נהנה מהם לסוף. לפי שקרע את כנף המעיל לשאול, 'ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלט'". ואומר רד"ק: וזה הדרש - רחוק.
לימדונו חכמים שיש להכיר טובה גם לדומם. ועל דברי רד"ק יש לומר, כי חכמים החשיבו רעיון זה עד כדי כך שהיו מוכנים להביעו אפילו ב"דרש רחוק". ומדוע?
בפרשת שמות קראנו: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". אומר שמות רבה: "וכי לא היה מכיר את יוסף? א"ר אבין, משל לאחד שרגם אוהבו של המלך, אמר המלך התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך. לכך כתב עליו המקרא, היום 'אשר לא ידע את יוסף', למחר הוא עתיד לומר 'לא ידעתי את ה''".
וכך מסביר ספר החינוך את "כבד את אביך ואת אמך": "משורשי מצווה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלוקים ואנשים... וכשיקבע זאת המידה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להיזהר בעבודתו ברוך הוא".
מצוות כיבוד אב ואם אמורה להביא לידי הכרת הטוב כלפי ה'. והחינוך לכך מתחיל גם מן הדומם, מן היאור, מן החול ומכל אדם!
ותודה לחברת החשמל
הכרת הטוב הזאת אמורה להתקיים כלפי כל מעשה ראוי של כל אדם, גם אם מעשיו מקולקלים, חלקם או רובם, בין גוי בין יהודי. הנה כך מצאנו: "ר' ביבי בשם ר' ראובן אמר, רות וערפה בנותיו של עגלון מלך מואב היו... ויאמר אהוד דבר אלוקים לי אליך ויקם מעל הכסא. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה עמדת מכסאך לכבודי, חייך הריני מעמיד ממך בן יושב על כסא ה', זכה ודוד המלך הוא מצאצאיו" (רות רבה פרשה ב).
על עמרי מלך ישראל נאמר: "ויעשה עמרי הרע בעיני ה' וירע מכל אשר לפניו. וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאותיו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל" (מלכים א, פרק טז). ועליו אמר רבי יוחנן, בכיר האמוראים: "מפני מה זכה עמרי למלכות - מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל. שנאמר: 'ויקן את ההר שומרון מאת שמר בכיכרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני ההר שומרון'".
אחאב מלך ישראל מתואר כאחד מן הגרועים שבמלכים, ועליו אמר רבי יוחנן: "מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתיים שנה - מפני שכיבד את התורה שניתנה בעשרים ושתיים אותיות".
הכרת הטוב הזאת חסרה מאוד בדורנו, הן בגלל תקשורת קלוקלת בין בני אדם והן בגלל מערכות התקשורת השונות. נוהגים בני אדם לומר: "הממשלה לא עושה כלום". באמת? כל מי שנוסע היום בכבישים רואה את השקר שבדבר! סוף השבוע הקודם היה סוער וגשום, אך רוב רובם של הבתים היו מוארים ומחוממים, ולא שמעתי שמדברים בשבח חברת החשמל. ומה בדבר הרכבות? ומדוע חדלו ההפצרות לחסוך במים, האם לא בגלל התפלת מי ים? וטיפולי השיניים לילדים חינם?
יש מה לשפר ויש מה לתקן ויש מה להוסיף, אך הדיבור השוללני המוחלט משחית את המידות.
החמור מכול הוא כפיית הטובה כלפי הקדוש ברוך הוא על הקמת מדינת ישראל והתקיימותה, וזאת עקב מעשים מקולקלים של בני אדם. אמרו פעם לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, "והלוא מגדלים חזירים במדינה". והוא השיב, כך אומרים: המדינה היא מן הקדוש ברוך הוא, והחזירים הם של בן גוריון!
אומר הנביא מיכה: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". הקב"ה מראה "מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'" (תהלים קז).
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
