ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים ועל נהרתם, על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקווה מימיהם ויהיו דם, והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים".
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היאורים ועל האגמים, והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים". מדוע אהרן, ולא משה? משיב רש"י: לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן.
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכינים בכל ארץ מצרים". גם כאן, מדוע אהרן? כך רש"י: לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה, לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול, ולקה על ידי אהרן.
ובפתיחת ספר מלכים: "והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסהו בבגדים ולא יחם לו" – כיצד זה ייתכן? מסביר רש"י: "אמרו רבותינו כל המבזה בגדים אינו נהנה מהם לסוף. לפי שקרע את כנף המעיל לשאול, 'ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלט'". ואומר רד"ק: וזה הדרש - רחוק.
לימדונו חכמים שיש להכיר טובה גם לדומם. ועל דברי רד"ק יש לומר, כי חכמים החשיבו רעיון זה עד כדי כך שהיו מוכנים להביעו אפילו ב"דרש רחוק". ומדוע?
בפרשת שמות קראנו: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". אומר שמות רבה: "וכי לא היה מכיר את יוסף? א"ר אבין, משל לאחד שרגם אוהבו של המלך, אמר המלך התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך. לכך כתב עליו המקרא, היום 'אשר לא ידע את יוסף', למחר הוא עתיד לומר 'לא ידעתי את ה''".
וכך מסביר ספר החינוך את "כבד את אביך ואת אמך": "משורשי מצווה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלוקים ואנשים... וכשיקבע זאת המידה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להיזהר בעבודתו ברוך הוא".
מצוות כיבוד אב ואם אמורה להביא לידי הכרת הטוב כלפי ה'. והחינוך לכך מתחיל גם מן הדומם, מן היאור, מן החול ומכל אדם!
ותודה לחברת החשמל
הכרת הטוב הזאת אמורה להתקיים כלפי כל מעשה ראוי של כל אדם, גם אם מעשיו מקולקלים, חלקם או רובם, בין גוי בין יהודי. הנה כך מצאנו: "ר' ביבי בשם ר' ראובן אמר, רות וערפה בנותיו של עגלון מלך מואב היו... ויאמר אהוד דבר אלוקים לי אליך ויקם מעל הכסא. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה עמדת מכסאך לכבודי, חייך הריני מעמיד ממך בן יושב על כסא ה', זכה ודוד המלך הוא מצאצאיו" (רות רבה פרשה ב).
על עמרי מלך ישראל נאמר: "ויעשה עמרי הרע בעיני ה' וירע מכל אשר לפניו. וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאותיו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל" (מלכים א, פרק טז). ועליו אמר רבי יוחנן, בכיר האמוראים: "מפני מה זכה עמרי למלכות - מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל. שנאמר: 'ויקן את ההר שומרון מאת שמר בכיכרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני ההר שומרון'".
אחאב מלך ישראל מתואר כאחד מן הגרועים שבמלכים, ועליו אמר רבי יוחנן: "מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתיים שנה - מפני שכיבד את התורה שניתנה בעשרים ושתיים אותיות".
הכרת הטוב הזאת חסרה מאוד בדורנו, הן בגלל תקשורת קלוקלת בין בני אדם והן בגלל מערכות התקשורת השונות. נוהגים בני אדם לומר: "הממשלה לא עושה כלום". באמת? כל מי שנוסע היום בכבישים רואה את השקר שבדבר! סוף השבוע הקודם היה סוער וגשום, אך רוב רובם של הבתים היו מוארים ומחוממים, ולא שמעתי שמדברים בשבח חברת החשמל. ומה בדבר הרכבות? ומדוע חדלו ההפצרות לחסוך במים, האם לא בגלל התפלת מי ים? וטיפולי השיניים לילדים חינם?
יש מה לשפר ויש מה לתקן ויש מה להוסיף, אך הדיבור השוללני המוחלט משחית את המידות.
החמור מכול הוא כפיית הטובה כלפי הקדוש ברוך הוא על הקמת מדינת ישראל והתקיימותה, וזאת עקב מעשים מקולקלים של בני אדם. אמרו פעם לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, "והלוא מגדלים חזירים במדינה". והוא השיב, כך אומרים: המדינה היא מן הקדוש ברוך הוא, והחזירים הם של בן גוריון!
אומר הנביא מיכה: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". הקב"ה מראה "מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'" (תהלים קז).
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








