ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
בתרבות המערבית, אשר מעמידה במרכז את הפרט וצרכיו, המסגרת המשפחתית תופסת מקום זניח, והזלזול בדור הקודם הופך לדבר מובן מאליו.
הכיוון שעולה מדבריהם של חכמי ישראל הוא שונה לחלוטין. הקשר להורים הוא הפתח לקשר עם אלוקים.
בפרשתנו, בעשרת הדיברות נאמר הציווי: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נתן לך" (שמות כ, יב). מתברר שהציווי על כיבוד הורים תופס ביהדות מקום נכבד יותר מאשר כל ציווי אחר. למשל, רבי משה בן נחמן (הרמב"ן), אחד מגדולי המפרשים של התורה, מסביר כי הדיבר העוסק בכיבוד הורים גונז בתוכו בתמצית דיברות נוספים, אף אלה המתייחסים לאלוקים. מי שמפקפק בהוריו, לדוגמה, עובר על פי הרמב"ן על הדיבר "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי" וכן הלאה.
הרעיון העקרוני העומד מאחורי דבריו מוזכר גם אצל חכמים: "שלושה שותפים הן באדם: הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני" (קידושין ל, ב). במילים אחרות, בספרות חז"ל יש השוואה בין ההורים לבין אלוקים, לא פחות. היחס שאמור להתעצב בנפשו של האדם כלפי הוריו, הוא מעין היחס שאמור להתעצב בנפשו כלפי אלוקיו. כדוגמת הכבוד שאמור להיות בכל תנאי בנוגע לאלוקים, גם אם נדמה לנו שהוא אינו הוגן כלפינו, כך אדם אמור לכבד את הוריו, בלי קשר לאופן שבו מתנהגים הם כלפיו.
אין זה אומר שהוא חייב להחליט החלטות הנוגעות אליו על פי דבריהם, אולם כבוד חייב להיות (בעומק הדברים זוהי הגדרת המושג כבוד אצל חז"ל. בניגוד לתפיסה המקובלת היום שכבוד הוא יחס מותנה שיש לרכוש אותו תמורת יחס ראוי, חז"ל מדריכים אותנו להיות חייבים בכבודו של כל אדם בלא התחשבות בצורה שבה הוא מתנהג כלפינו. אנו כמובן יכולים לא להסכים עמו ואף להילחם נגדו, אולם כל זאת לא סותר ש"אין לך אדם שאין לו שעה ומקום").
הכרת הטוב למקור
יתרה מזאת, היחס להורים גם בונה באדם את המידה האישיותית הבסיסית מכול: הכרת טובה. הרב קוק כותב: "הכרת טובה היא העמוד המוסרי היותר גדול ונשגב, שכשיתפתח כל צרכו בלבות בני אדם יהיה עוזר מאד אל התיקון הכללי... כיבוד הורים, ובייחוד כבוד זיכרונם אחרי מותם חזק מאד בלבות בני אדם, והרבה פעמים פועל הוא לרכך לבבות קשים מאד... אמנם לכשתתגדל האנושיות... יופיע כח ההכרה הזאת באור גדול, עד שתשפיע רב כחה על כל עלילות האנושיות הכוללות והפרטיות" (פירוש עין איה למסכת שבת, א, 9). לדבריו, הכרת הטובה להורים היא הפתח לכל ההתפתחות המוסרית. כוח הכרת הטובה המופיע בנוגע להורים יפתח באדם אישיות מכילה ולא אגואיסטית. כאשר אדם מסוגל להכיר טובה למקור שמשם הגיעו חייו (הורים), יוכל הוא לפתח הכרת טובה וענווה כלפי המקור בה"א הידיעה של החיים – הלא הוא אלוקים.
מכיוון שכך, בהתאם ליחסו של האדם אל הוריו יושפעו מעגלים נוספים באישיותו. אדם המצוי בכשל מהותי במערכת היחסים עם הוריו, עלול למצוא עם הזמן כי הדבר משפיע באופן תת-הכרתי גם על מערכות יחסים נוספות בחייו, כדוגמת מערכת היחסים הזוגית או החברתית ולהפך.
בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ישנו מערך ציוויים מסועף המעצב את היחס הנכון כלפי ההורים. לא ניכנס במסגרת זו לכל הפרטים ההלכתיים, אולם נוכל לומר בכללות כי ישנה חלוקה בין היחס העקרוני כלפי ההורים האמור להיות של כבוד ואהבה (כאמור, בלי התניה באופן שהם מתנהגים כלפינו), לבין הציווי למלא את רצונם, התקף רק בבקשות הנוגעות לחייהם שלהם ולא בבקשות הנוגעות לחייהם הבוגרים (!) של הבן או הבת.
בין כה וכה, ההורים הם הצינור שדרכו ירדה נשמתנו לעולם. ומכיוון שכך היחס אליהם הוא היחס כלפי מקור החיים. כיבוד הורים הוא ביטוי לכך שאדם מבין כי הוא אינו יחיד, אלא חלק משרשרת גדולה. אם נרצה, נוכל להתבטא כי הקשר שלנו להורינו הוא הקשר שלנו עם הנצח.
"אין כמו אמא" הוא לא רק משפט שכותבים חיילים מיואשים על קירות מגדלי שמירה. הוא משקף נקודה מהותית מאוד בנפש האנושית. ההורים הם הבסיס, הם המקור. המעגל הראשוני של התא המשפחתי מעניק לנו חוסן ושמחה לכל החיים. כדאי לטפח אותו.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









