ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
אסור לאכול בשר אלא אם כן נמלח והודח כדין. ומליחת הבשר היא כדי להפליט את כל הדם שנמצא בתוכו. יש מי שאומר שאין להשתמש שנית במלח שכבר מלחו בו פעם אחת, שכיון שהדם נשאב לתוך המלח בראשונה, תש כחו ולא יוכל להפליט שוב דם.
כמו כן, אין צורך למלוח את הבשר בכמות של מלח שתראה כמו בנין, כלומר ששופך שתי שכבות ויותר של מלח על פני הבשר, אלא די שימלח שכבה אחת באופן שלא יישאר בבשר מקום גלוי ללא מלח. ובדיעבד, אם מלח היטב ומצא מקום אחד ללא מלח, הוכשר הבשר, כיון שבכח המלח לשאוב את הדם שעל כל חתיכת הבשר, גם במקום שלא היה שם מלח כלל.
דין חליטה לרמב"ם
לדעת הרמב"ם אין כח במלח לחדור לתוך הבשר ולהפליט מתוכו את כל דמו, אלא רק מהקליפה החיצונית, ולכן צריך אחרי המליחה לחלוט את הבשר, וחליטה היא על ידי שמכניס את הבשר לתוך מים רותחים או חומץ חריף, ובאופן זה הדם שנמצא בפנים נצמת בתוכו ולא יפרוש החוצה.
פעם אמרתי שהנוהגים כדעת הרמב"ם (חלק מהתימנים) ועושים חליטה, אינם יכולים לאכול קציצות שהרי הבשר מפריש את דמו הנשאר בו לדעת הרמב"ם, על ידי טחינתו.
בשר שנטחן ללא מליחה נאסר אף בדיעבד
לכל הדעות, בשר שלא הוכשר אין לטוחנו. ואם עשה כן – אין לו תקנה גם לא בצליה.
הגר"ב טולידאנו מצא היתר בשעת הדחק באופן שצולה בשר טחון לפני הכשרתו, אבל אנו אוסרים אף בדיעבד. ולא רק הבשר נאסר, אלא גם הכלי שבו טוחן את הבשר נאסר, שכן בשעה שטוחן את הבשר הסכינים מתחממים ובולעים מהדם של הבשר, ולכן אם בשר שלא הוכשר נטחן במטחנת בשר – המטחנה צריכה הכשרה ע"י הגעלה משום דוחקא דסכינא.
ביטול איסור לכתחילה
אם לקח ק"ג בשר לא מוכשר והניחו בתוך סיר שבו ששים ליטר מים, ובישלו – האם הדם התבטל במים ? עיין פרי מגדים בפתיחה להלכות מליחה שרצה לומר שיש הבדל בין סברת ב"י לסברת רמ"א, עי"ש.
טוב שכל אמא תלמד את בתה הלכות מליחה, ולמרות שכיום רוב האנשים קונים רק בשר מוכשר, אעפ"כ טוב לדעת הלכות אלו, כי לא תמיד אפשר להשיג בשר בהמה או עוף מוכשרים.
ללמד את בנו אומנות
חז"ל אומרים שחייב אדם ללמד את בנו אומנות, והגמרא אומרת (קידושין דף פ"ב): דרש בר קפרא לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.
ועל כך הביא בעל הבא"ח, מעשה במלך אחד שביקש מאחד האורגים שילמד את בנו את מלאכת האריגה. אמר לו אותו אורג לשם מה ? הרי הוא יכול ללכת ולקנות סוודר מוכן. אמר לו המלך אעפ"כ אני רוצה שהוא ירכוש מקצוע לעצמו. לאחר זמן מה באו שודדים וחטפו את בן המלך, וכשרצו להורגו אמר להם, לשם מה תהרגו אותי, הרי אני יודע לארוג שטיחים ושאר דברים, ואתם יכולים למכור זאת ולהרוויח, השודדים השתכנעו ובן המלך החל לארוג כמה שטיחים. על שטיח אחד הוא ארג אות א' גדולה, על שטיח שני אות ב', ועל שלישי אות ג'. והשודדים לקחו שטיחים אלו למוכרם בשוק. והנה עבר המלך וראה שטיחים אלו והתפעל מהם וקנה אותם, והוא פנה אל המוכרים ושאל מי זה שאורג שטיחים נפלאים אלו ? והם אמרו לו אם אתה כ"כ מתפעל מהשטיחים אנו נביא לך עוד שטיחים כאלו בשבוע הבא. כשחזרו השודדים הם אמרו לבן המלך שהקונה עבר והתפעל מהשטיחים וקנה אותם והם מבקשים שיארוג עוד כמה שטיחים. מה עשה בן המלך ארג בכמה שטיחים את המילים 'אבא אני נמצא במקום פלוני', וכך ידע המלך היכן בנו נמצא ותפס את השודדים. ואעפ"כ אומר רבי מאיר איני מלמד את בני אלא מקצוע של לימוד תורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
