ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
טלית ותפילין ביום ט' באב
מנהג ארץ ישראל שאבֵלים מניחים טלית ותפילין (גם של ר"ת), וביום ראשון של האבלות עד שיאיר הנץ החמה אחרי זה מניחין תפילין "ואחריתה כיום מר" (עמוס ח, י).
אמירת פרשת "קדש לי כל בכור" לאחר הנחת התפילין בט"ב - אם נוהג תמיד לאומרה, מותר כי זה חלק מהתפילה.
ישנם כמה מנהגים בענין תפלת שחרית בתשעה באב:
מנהג חו"ל - ללבוש טלית ותפילין בבית לפני התפילה ולברך עליהם, לומר קריאת שמע ולחולצם, ואחר כך הולכים להתפלל בבית הכנסת ללא טלית ותפילין, ובמנחה היו מניחין טלית ותפילין בברכות.
מנהג ירושלים - להתפלל בציבור את כל התפילה כרגיל בטלית ותפילין, וכן נוהגים בבית כנסת שלנו (והנהגנו בביכ"נ שלנו שמי רוצה להניח טלית ותפילין במנחה, רשאי ואין בזה משום "לא תתגודדו").
ולאחר חזרת הש"צ לא אומרים וידוי, ופותחין ההיכל ואומר הש"ץ קינה "על היכלי". ואני אומר לחזן שיזיז את התפילין של ראש הצידה, וישים את החולצה תחת התפילין של יד, ויאמר קינה זו לבדו, והקהל שותק.
לאחר הקינה, מוציאין ס"ת וקורין בו שלשה גברי בפרשת ואתחנן וכו' ומפטיר אסוף אסיפם וגומרין התפילה ע"ס עלינו לשבח, ואח"כ פושטין טלית ותפילין ויושבין לארץ ומניחין אפר על מצחם ומתחילין האזינו וקינות (חוקת עולם חלק חמישי דף קנ"א ע"ב).
יש נוהגים להניח תפילין של יד ולא תפילין של ראש שעליו נאמר "פארך חבוש עליך", וכדעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות תעניות הלכה י"א) וכלשונו "ומקצת חכמים נוהגים שלא להניח תפילין בו בראש".
נשיאת כפיים
מנהג ארץ ישראל שכהן ל"ע אבֵל עולה לדוכן. ביום תשעה באב מברכים "ברכת כהנים" כרגיל.
אמונה בביאת המשיח
אומרים על הרב חיד"א שראה ביום תשעה באב אחר הצהרים אנשים ששוטפים את הרצפה ומסיידים את ביתם, וא"ל הכיצד אתם עושים כן והרי אחר חצות היום התירו רק לשבת על כסא, אבל כל דיני ט"ב עדיין אסורים? יום אחד הוא הלך ברחוב וראה שתי נשים מצביעות עליו, הדבר סיקרן אותו והוא התקרב אליהם והנה הוא שומע אשה אחת אומרת לחברתה "המשיח לא יבא, כי הרב החיד"א אמר שלא נסייד ולא ננקה את הבית כי המשיח לא יבא". מששמע החיד"א את דבריהם אמר להן, אם זה ההכנה שלכם לקבלת המשיח תמשיכו במנהגכם.
אמירת "נחם"
אנו נוהגים לומר "נחם" רק במנחה בתפלת לחש ובחזרה.
ויש שואלים, והרי רובו של היכל נשרף אחר הצהרים ביום תשעה באב, ומה לנו לומר "נחם" ? אלא אומר הרב בית יוסף "משום דלעת ערב הציתו בו אש, הלכך באותה שעה מזכירין שפלות ירושלים ואבליה ומתפללים על תנחומיה" (ב"י סי' תקנ"ז).
ערבית של מוצאי תשעה באב
ברכת הלבנה
לאחר תפילת ערבית מברכים ברכת הלבנה. וטוב לטעום משהוא לפני ברכת הלבנה או לרחוץ פניו או פיו כדי לברך אותה בלב שמח, וכ"כ בבא"ח (דברים אות כ"ח) וז"ל: "וצריך להזהר לברך במוצאי ט"ב ברכת הלבנה בשמחה ויאמר בקול נעים בחדוותא דלבא דוד מלך ישראל חי וקיים".
נטילת ידיים
יש נוהגים ליטול ידיים קודם ברכת הלבנה כיון שבבקר נטלו ידים רק עד סוף קשרי האצבעות (בא"ח שם). ואין לברך על נטילה זו.
ברכת שעשה לי כל צרכי
יש מי שאומר (ויש חולקים עליו), כשנועל נעלי עור במוצאי תשעה באב יברך "שעשה לי כל צרכי". אנו לא נוהגים כן, מכיון שברכה זו נתקנה לאומרה ביום ולא בלילה.
ההבדלה למי שאוכל בת"ב
מי שצריך לאכול בתשעה באב, כגון חולה או מעוברת וכדו', חייב להבדיל על הכוס לפני שאוכל. וכיון שגם איש זה צריך להזהר מלשתות יין, שהרי כבר מר"ח אב לא שותים יין, לכן הטוב ביותר שיסחט ענבים ויברך על זה "בורא פרי הגפן", ואם אין לו - יבדיל על מיץ ענבים, ואם אין לו אלא יין - יבדיל על יין.
הלכות ת"ב ישתנו לטובה ולברכה
כתב בספר "נהר מצרים": לאחר הקינות טוב לברך את חברו שיזכה לראות בנחמת ציון בקרוב, וכך נכון וראוי לעשות. על כן אנחנו מתפללים ומייחלים שהלכות תשעה באב יהיו להלכה ולא למעשה, ויתהפכו לטובה ולברכה ויהיו אלו הלכות יום טוב ומועד.
לבעל הבא"ח יש פירוש על ספר איכה, ושם הוא כותב בסגנון שהכל לטובה, וכגון: איכה ישבה בדד - העיר רבתי עם. היתה כאלמנה - עכשיו רבתי בגויים שרתי במדינות.
וכשיבא המשיח לא נגנוז את הלכות תשעה באב שבבא"ח בפרשת דברים, אלא נאמר לבא"ח שיאמר לנו כיצד להפוך גם את כל ההלכות לטובה. ויהי רצון שיום זה יהפך ליו"ט ולששון ולשמחה, בב"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
