ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
בתיאורן של העבודות אשר במשכן.
לכאורה , בהבנה המילולית הרגילה מציינת מילה זו שיעור 'זמן-ללא-זמן' ללא תיחום של מועדים , שעות וזמנים
במעשה העבודות .
2 בראשית פרשתנו מוזכרת המצוה 'להיות אש יוקדת על המזבח החיצון תמיד'
. ופירושה המעשי של מצוה זו הוא
חיוב הבערת אש אשר תהיה יוקדת תמיד על המזבח החיצון .
3 ולא זו בלבד, אלא אף יתירה מזו : הכתוב מדגיש בעניין אש התמיד הזו , כי ישנו איסור , )והוא בשני לאווין !
)
לכבות את האש הזו
על כן מן הדין הוא כי יש צורך להבין דגש זה המתייחס למשמעות ולסמליות של המושג.
במושכל ראשון , נראה כי יש ב'תמידיות' הזו כדי להצביע על החיוניות ועל החשיבות של העבודה. שהרי, לדוגמא,
'נר התמיד' המסמל את ההודעה לכל באי עולם כי השכינה שורה בישראל
4
וכמובן שהרציפות התמידית הזו היא
המרכיב המודגש ב'תמידיות'..
מרן הרב זצ"ל , מעמיק כדרכו וברוחו הגדולה את המשמעות הזו ומוליכה לגבהים מיוחדים.
הרב קובע כי כח 'האש היוקדת' מתעלה ומתקדש במה שאנו יודעים הוא 'הכח המעכל ומעדן את היסוד הבשרי
החומרי של מזגי כל גוויה ונפש בישראל , בגוי כולו, וממנו השפעתה הולכת על כל האדם וכל החי...'. אך הוא
מוסיף עוד למעלה מכך : '...זה הכח אינו כח חילוני אשר רק התוצאות המעשיות ביסודי חיי החברה הן מגמתו...'
אלא : כי אש המזבח , אש הקודש, העולה למעלה , ואהבת ד' בוערה בה בתכונה של שלהבתיה חיה ופועלת
, תוקד בו... כח קדוש זה הוא המעלה ומעדן את הכל ומשלים בלהבי קדשו ...'
5
לאמור: כי מעבר ומלבד העבודה המעשית הקשורה ומתייחסת לעולם החומרי )שהיא רק לכאורה רק כח חילוני...(
ואף היכולת להעלות את החומר לערכים רוחניים, ישנה עוד מדרגה גבוהה יותר והיא המצב הנפלא של הבעירה
הנפשית , החיוניות , והתשוקה לערכים העליונים והנשגבים ביותר. על כן כוחה של אש התמיד הזו הוא במפורש
כח קדוש הקשור ומחובר, מעלה ומקדש ,אל הכל ואת הכל ! כי 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות
6 לא ישטפוה'
1
לחם הפנים- שמות כה,ל , נר התמיד במנורה- שמות כז,כ ,לבישת החושן- כח,ל שימת הציץ-שמות כח,לח, קרבנות התמיד שמות כט ,לח מעשה הקטורת-שמות ל,ח
2
לשון הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב, הלכה א ויש ממוני המצוות שלא מנו אותה בפני עצמה אלא רק כ'הכשר מצוה' לשאר עבודות המזבח.
3
זו דעת רש"י , בספר ויקרא פרק ו, פסוק ו , וכנראה משום הכפל בחזרה בשני הפסוקים ה,ו
4
כפי ששואלים חז"ל במסכת מנחות דף פו,ב : וכי לאורה הוא צריך ?! אלא עדות היא לכל באי עולם -שהשכינה שורה בישראל ווכו'
5
עולת ראיה חלק א, עמ' קכא –קכה
6
שם בדבריו בענייני תרומת הדשן , ובסיום על פי הפסוק בשיר השירים פרק ח , ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
