ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
נסו לבדוק בכל יום מיהו המן הרשע ומי אחשוורוש. ואיפה הצדיק הנסתר שברח מהפוליטיקה ועדיין דואג לנו. העולם התחפש לפני כמה מאות שנים ומאז הוא מוכיח, כנראה, שכל יום פורים. אחרת איך אפשר להסביר את מצבנו, שלמרות הכל מיטיב עימנו. ה' יתברך מביא לנו ישועה בכל פעם ממקום אחר, מעבר למחשבות שלנו, מעבר לתושייה שלנו. ככה, כמו בחוק טבע בינינו לבין השמים, אנחנו שורדים את זה. לא בגלל מעשינו אלא בגלל תפילותינו.
לנצל את ההזדמנות
ואם כל השנה פורים, אז מה עושים בפורים? קודם כל ממשיכים את השמחה אל שאר ימות השנה. למרות שהשתייה בפורים נשמעת דבר שהוא כיף וקל, האמת היא שלא מדובר בעניין פשוט. איננו משתכרים סתם, כמו יושב קרנות באיזה פינה בעולם, העניין הוא להגיע ליכולת לא להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי ועם זאת להישאר בדעת. מי אני? מה עושים כשמגיעים לנקודה המבוקשת? אז כבר מלאכת השתייה נראית עניין רוחני נעלה ולא סתם ירידה מראש לרש. זהו החלון שנפתח כדי לברוח לכמה שעות ממי שאני. לאן? לנקודת תצפית ייחודית על עצמי. גבוהה כמו פורים. כזו שלא מתאפשרת ביום יום.
פעם כשהתחפשתי לפלסטיני ושוטטתי בשטחים, במסגדים ובפרברי המהגרים באירופה, פתאום חשתי כמו בפורים: אף אחד לא יודע מי אתה, ואפשר להיות עסוק בלהתבונן. אתה לא תלוי ברצונות של אחרים ממך, הרי אף אחד לא מכיר אותך. התחפושת היא ההזדמנות לראות איך אני נראה בעיני עצמי דווקא! עד כמה אני אמיתי? איך נראים השקרים שלי? איך זה לדבר רק עם עצמי ועם ה' יתברך ולא לנסות למצוא חן בעיני אף אדם. כשאתה חוצה לצד של המן, כאילו אין הבדל בינך לבינו, אז יש הזדמנות להשליך את הזהות שלך, להגיד זה לא אני, יש כאן הזדמנות לתקן. העלו אותי לנקודה מאוד מיוחדת בעזרת יין, מגילה ומשלוח מנות. ואני אנצל את זה. לברוח מעצמי. להסתערב כדי לחזור עם החלטות: מה זורקים, ממה נפרדים ומחברים באופן קדוש יותר, איפה התקדמתי?
לפעמים צריך להיות קצת שיכור כדי לראות את הדברים הטובים שבתוכי, כמה אני טוב ורוצה טוב. ממרומי קומת ה'בסומי' אני מחליט לזכור שיש אבא ששומר עלינו כל יום. שכל יום פורים, ועכשיו, עם בוא היום הקדוש, אני נכנס להיכל מיוחד שממנו העולם נראה אחרת, כדי להזכיר לי שהכל טוב. אולי גם זו הסיבה שכווולם אוהבים את פורים.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
183 - ארבע מצוות חג הפורים - בפנימיות!
184 - כל יום פורים
185 - נפשי בשאלתי
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
