ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
את חלומה ללמוד גמרא הגשימה במת"ן ירושלים, ואת חלומה ליצור ניסתה להגשים בקורס לכתיבה יוצרת של האוניברסיטה הפתוחה בתל אביב.
לימוד הגמרא היה מרתק כפי שחשבה, ובאשר לכתיבה יוצרת - כאן ציפתה לה הפתעה.
רחל מצאה את עצמה כותבת אודות אמה שנפטרה לפני עשר שנים, ודווקא על ימיה הראשונים ולא האחרונים. מיד הבינה כי הצורך לכתוב את סיפור חיי אמה כמעט בלתי נשלט, למרות שהמידע שבידיה היה דל מאוד. בכאב לב חשבה כי כשהיה לה ממי לבקש לספר, לא עניין אותה הנושא. ועכשיו, כשהנושא בוער בעצמותיה, לא נותרו עוד מבני דורה של אמה כדי לענות על שאלותיה...
בצר לה פנתה לקרובי המשפחה הצעירים יותר וניסתה לשאוב מהם מידע שקיבלו מהוריהם. להפתעתה נוכחה כי בנוסף לסיפורים המעטים בעל פה, יש גם "תורה שבכתב" - אבותיה ואמותיה הרבו לכתוב זה לזו וזו לזה וגם כתבו יומנים. חלק נכבד מהמכתבים וחלק קטן מהיומנים נשמרו, והקריאה בהם הייתה מרתקת ומסעירה. נפרש לפניה עולם שלפני למעלה ממאה שנה היה חי ותוסס, ואילו עתה נעלם ואיננו.
מצוידת באוצרות אלו החלה רחל לכתוב בקדחתנות. חייה היומיומיים הפכו לשוליים ואילו מציאת התיעוד ההיסטורי והכתיבה הפכו לעיקר, לדבר שנפלא לקום בשבילו בבוקר!
יותר מכול ריתקה אותה דמות סבה, אבי אמה, שאודותיו שמעה מעט מאוד מפי אמה, מכיוון שאפילו היא כמעט לא הכירה את אביה. שמו היה צבי-הירש בן צבי-הירש. כאשר נולד, אביו כבר לא היה בין החיים. גם הוא לא האריך ימים. בהיותו בן 25, והוא אב לילדה בת שלוש ולתינוק כבן שנה, הלך לטפל בסבתו שחלתה בטיפוס. סבתו הבריאה בזכות טיפולו המסור, אך הוא עצמו נדבק, הדביק את בנו התינוק ושניהם נפטרו ביום אחד.
לרחל לא הייתה תמונה של סבה, אבל היו לה פרקים מיומנו שנכתב ביידיש ומכתבים שכתב לאביו, לאמו ולאשתו האהובה. מכל אלו הצטיירה דמות של אדם חם, אוהב, רגיש, מוכשר מאוד ובעל כושר ביטוי יוצא דופן. ככל שהכירה אותו יותר כך הצטערה על מותו הטראגי, על שמעולם לא שאלה את אחיו ואחותו אודותיו, ועל שאין לה מזכרת ממנו. היא שיתפה את קרובי משפחתה בצערה.
אחד מהם, הרב יהושע לוין, סיפר לה כי סבתו ע"ה, שהייתה אחותו הצעירה של הסבא צבי-הירש, שמרה כל השנים במזנון בביתה שבירושלים את תיק התפילין שלו, אבל לאחר פטירתה נמסר כנראה התיק לגניזה. רחל הצטערה מאוד על כך, אך לא אמרה דבר כי את הנעשה אין להשיב.
היא המשיכה בכתיבת סיפורה של אמה ומשפחתה. פרק ועוד פרק יצרו סיפור ארוך. כל מי שקרא את הסיפור אמר לרחל כי מדובר בסיפור מרגש במיוחד שעליה לפרסמו, אך היא הסתפקה: האם יעניין אנשים שאינם בני משפחה? האם הוא כתוב יפה? ובעיקר, האם היא רשאית לחשוף את חיי אמה בפני אחרים? למרות שהספקות לא הותרו שלחה רחל את כתב היד לספריית בית אל. להפתעתה, כעבור מספר ימים התקשרה אליה העורכת הראשית, מרים הופמן, ובישרה לה כי הם אהבו את כתב היד.
באותו היום קיבלה הודעה טלפונית נוספת, מרגשת לא פחות ואולי יותר.
הרב יהושע לוין סיפר לה כי מצא בבית הוריו את תיק התפילין של סבה, וכי אביו ישמח לתת לה אותו, למרות שבשבילו זו מזכרת יקרה מאוד מאמו ע"ה. הוא זוכר אותה מנשקת את התיק ובוכה, כשהיא מספרת אודות אחיה האהוב שנפטר בדמי ימיו.
זה היה שיאו של מסע החיפושים והתגליות. התיק, העשוי קטיפה שחורה, רקום ברקמת עבודת יד משני צדדיו, נשמר במצב מדהים בהתחשב בעובדה שמלאו לו מאה ושמונה שנים. על שני צדיו נשמרה רקמת פרחים צבעונית. בצד אחד נרקם "צבי נ"י" ומתחת "ירושלם עהת"ו". בצד השני נרקם "תרסח" - שנת בר המצווה של צבי-הירש.
נרגשת, הראתה רחל את תיק התפילין לבני משפחתה וסיפרה להם על רצונה למסגר את התיק בין שני לוחות זכוכית, כדי שאפשר יהיה לשמרו מפני פגעי הזמן, אך גם לראותו משני צדדיו. בנה הציע: "אמא, שניים מנכדייך יגיעו בשנה הבאה לגיל מצוות. אולי תיתני למישהו לעשות להם תיקים לתפילין בדוגמת התיק של הסבא צבי-הירש. ואם לא אכפת לך גם אני אשמח לקבל תיק תפילין כזה".
הרעיון להכין לנין ולבני הנינים תיקי תפילין כדוגמת זה שהיה לסבא רבא, מצא חן בעיניה. האם יש משהו שמסמל יותר את המשכיות הדורות? אבל מי יוכל לקחת על עצמו את מלאכת השחזור?
חברה יעצה לה לפנות למפעל 'אותיות' המתמחה ברקמה ממוחשבת על פרוכות. כאשר הראתה רחל לבעל המפעל את תיק התפילין וסיפרה לו את סיפור, התלהב והבטיח להשתדל מאוד. ואמנם הם הוציאו מתחת ידם מלאכת מחשבת של שילוב הדגם העתיק של התיק עם שיטת העבודה הממוחשבת.
העבודה על התיק ארכה כמה חודשים, במקביל התקדמה הוצאתו לאור של הספר שכתבה רחל. לבסוף הספר שנקרא 'שלכם, אסתר' יצא לאור במקביל להשלמת תיקי התפילין.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
