ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
אשר מופיע בפרשתנו, בהקשר להלכות שביעית, זוכה לביאור יסודי כדרכו
של מרן הרב זצ"ל , ומדהים להיווכח באקטואליות של דבריו בימינו אלה, בהם מככב המונח 'כיבוש' במחוזותינו.
מרן הרב קוק זצ"ל מדגיש כי השיבה לארצנו היא בבחינת 'כיבוש בדרכי שלום'. יתירה מכך, אף על פי שמעולם לא
פקעה זכותנו על האדמה הקדושה, בחרנו לשלם על כל שעל בה במיטב כספנו.
2 לעניין זה הוא מביא את דברי רב נחשון גאון
הקובע כי לכל יהודי יש חלק בארצנו ואין בכוחן של אומות העולם
להפקיעו מזכות זו, גם כשהיא גזולה בידיהם. )כמובן שיש לכך גם השלכה מעשית. משום שכבעל קרקע, יכול כל
יהודי לקנות קניין אגב הקרקע שיש לו. (
אולם, מוסיף הרב כי היות והקרקע נכבשת , ויפה הוא כוחו של כיבוש להפקיע את זכות הבעלות הקודמת. אך
3 הכיבוש אינו קניין בפני עצמו ! ועוד דרוש לו קניין בכסף
. והכיבוש בחרב בא במקום קניין בכסף, כשאי אפשר
להשתמש בו.
לדעתו של מרן הרב זצ"ל בארץ ישראל אין קניין כסף תופס , . ואף אין בכוח הכיבוש לבוא במקום הכסף משום
שאין כוח בעולם היכול להפקיע את הקניין של ארץ ישראל. לא זה של היחיד מישראל, ובוודאי לא זה של כנסת
4 ישראל כולה. קניין עם ישראל בנחלת ה', הוא אחד מארבעת הקניינים הנצחיים שהקב"ה טבע בעולמו.
עם זאת, ממשיך הרב, כ'גוי צדיק'- הכיבוש שלנו הוא בדרכי שלום. היינו בקניין כסף – ככל שזה אפשרי- משום
רצוננו לקיים את "ואהבת לרעך כמוך", במישור היחיד ובד בבד גם במישור האומות, ועל ידי כך נזכה שתוסר 'כל
טענה' כלפינו.
5 במדרש בראשית רבה
, קובעים חז"ל כי "בג' )בשלושה( מקומות אין לאומות העולם טענה לומר שגזולים הם
6 בידינו" שהרי שילמנו את מחירם: במערת המכפלה,בשכם, ובבית המקדש
.
לסיום, מדגיש הרב, שאנו זוכים בארצנו בשני הקניינים העצמיים. זה הנצחי של ישראל בארץ מכורתו. וגם בקניין
כסף. וכדברי הירושלמי שבשני דברים זכו ישראל בארצם. "בשבועתם של אבות, ובכיבושם של בנים". כיבוש
כפול - של קנין ושל בנין.
1
ספר ויקרא פרק כה , כג
2
שו"ת מהר"מ מרוטנבורג סימן תקלו .
3
עפ"י הרמב"ם, בהלכות תרומות, פרק א, י, קנין קרקע בארץ ישראל, נקרא כיבוש יחיד.
4
מסכת פסחים , דף פז ,ב
5
בראשית רבה , פרשה עט , א
6
ראו מאמרי הראיה ,עמ' 252( שם מוזכר דווקא 'גורן ארונה'( מעניין ששם מובא דווקא לשון 'שני' מקומות - ללא אזכור שכם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









