ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
משמע, שבבל- שהיא בקעה- הייתה חסרת חומרי בניין קשים המאפשרים בנייה חזקה ויציבה. כזו שתעמוד בפני פגעי הטבע לזמן מרובה, וכזו שתהיה בסיס איתן חזק דיו לשאת עליו קומות נוספות ורבות.
כלומר, דווקא "בנוסעם מקדם" 3 ,היינו דוווקא יציאתם ממשכנותיהם הקבועים לחיפוש אתרי התיישבות במקומות בלתי ידועים, הביאתם לחידוש ביצירת חומרי בניה חדשים, שחוזקם משתווה לאלו המצויים בטבע. אפשר, ולכאורה ניתן היה לחשוב כי בני האדם יכולים היו להגיע לכוח היוצר של בורא העולם ח"ו .
מרן הרב זצ"ל מצטט ומסביר את דברי חכמים בגמרא 4 האומרים- בעניין אחר- "לבני, לבני בני". כוונת הדברים היא שהלבנים הם לדור שני ושלישי. כלומר, הם חומרים חזקים לטווח ארוך. ועל כך הוא מבסס את דבריו בפרשתנו, על אתר 5 .
וכך הוא כותב : שתי תכונות של אהבת החיים יש באדם. האחת, היא אהבת החיים שלו. אפשר שזו כאהבה עצמית, שביחס אליה כל היתר – טפל ואפילו צאצאיו שלו - טפלים לגבי העיקר שהוא עצמו.
השנייה - היא אהבת הדורות הבאים. ובעניין זה הוא עצמו הטפל לעומת העיקר, שהוא ההמשכיות שלו, חיותו , הנמשכת אצל בניו ובני בניהם.
הרב מציין, שיחד עם העלייה האישית שלו יכולה להיות התכנסות פנימית של האדם, תוך שכחה הולכת וגוברת של הדורות הבאים והדאגה להם. ככל שהוא מתעלה בתוכו ,הרי כל היתר מתגמדים. אך יחד עם זאת, בהיותו איש המעלה, הרי שהמוסר האישי- שהוא בהכרח טוב- כולל ברשימת חובותיו גם את ביסוס הדורות הבאים. בבחינת "והניחו יתרם לעולליהם" 6 .
אולם, כאשר האדם נופל ומשוקע כולו בנטיותיו הבהמיות, הרי שבתחום הצר הזה כליל ישכח לדאוג לדורות הבאים. אין לו יותר 'לבנים' שהם חומרי בניה חזקים לעתיד ולבניין איתן בעל קומות רבות.
וכאן, באה החוכמה האלוקית ודואגת להגדיל את תכונת עצם הדאגה לעתיד המוטבעת באדם. הטבע האנושי נבנה כך שהוא דואג לעתיד ילדיו.
הרב זצ"ל מדגיש שהשימוש באבנים קשות, כפי שהיה מקובל בהרים, אין בו הבלטה של ייחודיות הדאגה לדור הרחוק. שהרי האבנים הגיעו כבר מוכנות, והגם שבאופן טבעי הן מתקיימות לדורות, חסרה בהן ההשקעה האנושית. אשר זו - באה בהכנת הלבנים לבניין במקום שאין בו אבנים, במקום שחסרים בו חומרי בנייה חזקים. במצב זה - עצם המאמץ מניב תכונת עומק אצל המתאמץ. ההשקעה - מבססת את התכונה.
במקביל לכך - עצם אי הסתפקותו של האדם במה שמצוי לפניו במאמץ קל, מצביעה בעליל על הימצאות הדאגה לדורות הבאים בלבו. זו - קיימת ושולטת אף שהוא איננו מודע לה, וממילא אין הוא מסתפק במה שרכש לנפשו בהווה, בקנייניו הרוחניים, והוא דואג להמשכיות באמצעות ביסוס הכלים לדורות הבאים.
הלבנים,- אבני הבניין שהן פרי יצירת האדם, מסמלות את נכונותו לעשות למען צאצאיו ולמען עתיד האנושות כולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









