ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
שלאחריה – בפרשת בשלח. והנה, לקראת סיומה של פרשתנו מובא פסוק הטומן בתוכו הבטחה אלוקית
המתחדשת כאן שוב בלוויית אזכור שבועת ד' למתן/ מתנת הארץ לעמו. ככתוב:בפסוק : "והיה כי יביאך... אל
2 ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך"
)שמות, י"ג, י"א(. כמובן שביום חמישה עשר בחודש שבט
3 אנו מציינים קשר מעשי בין מצוות התורה התלויות בארץ ישראל
, שעה שעם ישראל הוא זה המקיים אותן דווקא
כאן בארצו, תורת ישראל, על ידי עם ישראל, בארץ ישראל.
מרן הרב קוק זצ"ל, מתייחס לכינויה של הארץ בפסוקים אלו כ'ארץ הכנעני' דווקא. וקושר זאת עם סגולת ארץ
ישראל ועם תפקידו של עם ישראל.
4 הארץ נקראת כנען. כשמו של "האיש המקולקל והמקולל, אוצר הכיעור והזוהמה והשפלות האנושית".
ביטויים
המופיעים אצל מרן הרב זצ"ל , והם אמנם מגבירים את התמיהה שלנו על מה ולמה בחרה התורה להעניק לארץ
המובטחת לעם ישראל, דווקא את השם הזה מכל האפשרויות האחרות הקיימות ,. ואפשר שאולי גם אנו נשוב
ונתמה, מאידך גיסא, מנין זכות זו לאדם, הנושא שם זה, שתיקרא 'ארץ הקודש' בשמו?
כתשובה לשאלות אלו מצביע מרן הרב זצ"ל שארץ ישראל היא בעלת הסגולות החיות העליונות. היא יסוד
הקדושה העליונה ביותר המתגלה בעולם ובכוחה אם כן להפוך את התוכן הרע והמקולקל ביותר - לטובה ולברכה
! ועל כן 'כנען' שהיא, כאמור לעיל , מקום השפלות האנושית. גנוז בה אוצר חיים נעלה מאוד. אוצר של אור
שטמון בחושך. ורק הכוח הנעלה- שמקורו ביסוד האורה העליונה, יסוד שבועת עולמים בדבר ד'- שמוטבע בסגולת
הארץ הפנימית, הוא זה שיכול להתגלות, אך ורק על ידי עמו של ריבון העולמים. עם הממשיך את יסוד הקדושה
מן העבר, מאבות העולם, ומביאה עד לעתיד - עד דור אחרון.
זה היסוד לבחירה הנפלאה של העם והארץ. יחדיו. והוא המקושר ביסוד של תולדות העם, ומופיע לאורך הדורות.
הן לארץ והן לדרים עליה. והוא הנובע מהברית והשבועה. ככתוב בפסוק: " והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני ...
5 כאשר נשבע לך ולאבותיך"
.
בתכונת סגולת הארץ יש תוכן יסודי שאינו משתנה. אותו קשר רוחני ואמיץ של האבות והבנים יחדיו. ולעם ישראל
ולכל אחד מבניו הכוח למזג את היחס של הכנעניות, של הארץ כולה, להפוך אותו ולהעלותו אל מרום הקודש. ועל
6 כן הוא המסוגל )מלשון סגולה וגם בעל יכולת מעשית( 'להוציא ממסגר - עני'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









