ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
1 יפלא ממך דבר למשפט"
.
2 מרן הרב זצ"ל דן בכפילות הלשון : "ובאת אל הכהנים הלויים, ואל השופט אשר יהיה בימים ההם"
. ושואל : אם
3 החידוש בהדגשת הכתוב הוא רק ללמדנו שאין לך אלא שופט שבימיך - היינו 'יפתח בדורו כשמואל בדורו'
, מה לי
כהן ומה לי שופט ? הרי המדובר במי שהולך אצל מי שעומד בראש - בדורו ?! אלא - מבאר הרב זצ"ל : ישנם
דורות שהם בבחינת 'כהן', ויש שהם דורות בבחינת 'שופט'. כהן ושופט - הם דורשי התורה ומוריה בכל דור, אך
שונים הם זה מזה בדרכי דרישתה. וכך הוא כותב:
"זהו החילוק שבין הכהן והשופט: הכהן - הונח שיהיה איש אשר רוח אלוהים בו... הוא יוכל לבאר פרטי התורה על
פי עיקריה ורוחה הכללי, לא כן השופט אשר לא יבוא למידה זו אבל ידמה מילתא למילתא, ועל פי הפרטים
המפורסמים - יברר דינו גם בדברים הנעלמים ממנו בדת ודין.)ואנו-( הננו מצווים לשמוע אל שניהם כפי מעמד
4 הדור"
.
והרב ממשיך : "בהיות ישראל שוכן בטח בדד בארצו, יותר היה מוצא חפץ אם היו מתרבים אצלו- מורי התורה על
5 פי דרך הכהונה..." אך "...בהיות סכנת הגלות נשקפת לעין עמנו...התפשט ביותר דרך השופט..."
בדורות
הקדמונים- שזכו להנהגה בעלת השראת שכינה ורוח הקודש תדירה, פסיקת ההלכה הפרטנית שלהם נבעה
6 ישירות מרוח התורה בכללה, מסגולת טעמי המצוות בחכמה העליונה
.אך בדורות שכח המרכז הלאומי נחלש
בהם, והם ללא סנהדרין היושבת "במקום אשר יבחר ד'"...גם התורה מסתירה את כלליה בעומק הפרטים, ואין
דרך לדעת אז את כוונתה והוראתה אלא בדרישת הפרטים לכשעצמם. ואף על פי כן , נמצאו הדברים מכוונים
לעומק ורוחב הכללים, בהשגחת ד' וחסדו.
את הדרך המקורית- דרכו של הכהן מכנה הרב: בשם "ביאור". לעומתו, את החלק המיוחד לשופט: "פירוש".
ולעולם גדול יהיה כח הביאור מן הפירוש, כערכה של נביעה חיה לעומת בור מים שאובים. ומכל מקום, יד ד'
מובילה את הדורות לשלמותם בכל אופני הדרישה: כהן ושופט.
אמנם , הוסיף וחידש מרן הרב זצ"ל , כי בעולם של דרישת האגדה, האמונה, מחשבת הרוח הפנימית – שם
"נשאר בידינו עדיין גם כח הביאור, המצטרף לכח הפירוש... לחקור בפרטים על פי הערך של הרעיונות
7 הכלליים"
. נאים ביותר הדברים לדמותו של מרן הרב, שנעלה לצור מחצב נשמתו האדירה ביום ג' באלול -
בשבוע של פרשה זו, אשר היה לנו מאז ולתמיד - לנו ולדורות הבאים גם כהן וגם שופט, כפשוטו וכמדרשו.
1
דברים יז, ח
2
שם, שם ט
3
ראש השנה כה, ב
4
הקדמת עין איה, עמ' טז
5
שם , עמ' יז
6
סוף מאמרי הראי"ה, עמ' 543
7
הקדמת עין איה, עמ' יז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
