ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
פרטים. חלוקה זו והדיוק הזה זוכים להערכה עצומה גם מגדול אויביו של ישראל : בלעם הרשע: ודבריו היו "וירא
1 את ישראל שוכן לשבטיו... מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל!".
וחז"ל במדרש מרחיבים וקובעים כי
"מכאן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל"
2
. חלוקה זו שימשה עד גלות וחורבן בית ראשון, אך התמוססה
לחלוטין בגלות בית שני.
לביטול החלוקה הזו לשבטים ישנן השלכות הלכתיות עצומות במיוחד לעניין שמיטין ויובלות, ועוד.
אם כן, עובדה זו הלוא היא הפסד גדול ועצוב לנו, ולכאורה ללא תקנה.
והנה מצאנו בדברי הרב זצ"ל נחמה ואורות מאופל, והם לפנינו בשתי פנים :
3 במאמרו החשוב "מסע המחנות"
קובל הרב על השימוש הנרחב בחלוקה המגזרית: 'דתיים וחילונים'. הציבור הוא
אחד, אמנם בעל מגוון רמות ואיכויות, אך מחובר. ואילו הפלגנות - הינה לדעתו, תופעה מלאכותית, הקורעת את
אחדות העם, ומאפשרת 'לברוח' מאחריות לתיקון ותשובה עצמית. שהרי קל כך לתלות כל אשם ב"הם",
שמתנגד ל"אנחנו". ולכן הוא מסיק בתוקף כי - "אין לנו עצה אחרת,כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל
מחנותינו... והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוסלטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה... נתוודע איש אל אחיו
בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי".
נמצא ששם ישראל הכללי מאפשר להביט על הטוב שבכל ענפיוהפרטיים. אך הלוא עדיין קשה, שכל זה מאד
בדיעבד , ומדוע נגזר עלינו לאבד את הטוב שבשבטיות?
4 ועוד : בספר ה'אורות' מעמיק הרב להסביר: "שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה"
הכיצד? משום שאילו המשיכה החלוקה גם לתוך הגלות, היינו מתפרדים חלילה ללא תקנה. אמנם, כאמור, יש
בטשטוש הפסדים גדולים לחלק ממעלותינו כעם - "אמנם כל זה מסבב רק צרה ויגון ארעיים, אבל בפנימיות
החיים חיה היא הנשמה הכללית,שנתעוררה הרבה ע"י מחיית הקוים הפרטיים... ומתוך האחדות הבלולה,
המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תוכן חיים מתוקן ומסודר, שיגלה ויראה בהופעת אור חיים של גאולה
5 וישועה, וישראל ישוב על מכונו,וכח שבטיו ישוב אליובאחדות הרמונית".
הנשמה הכללית שלנו התעוררה
בפנימיותה דווקא בזכות העמעום החיצוני, וכך תוכל בבוא העת לשוב ולהנביע מתוכה גם את כל מעלות החלוקה
לשבטים, ללא הנזקים שבה, במהרה בימינו.
1
ספר במדבר פרק כד ב-ה
2
במדבר רבה , פרשה ב , ד
3
מאמרי הראי"העמוד 76
4
אורות, ישראל ותחייתו, פרק כז
5
שם
הערה : לאחרונה פורסם ספרו של ה' עוז בולמן הי"ו 'שבטים' וראוי לעיין בו ובתכניו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
