ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
1 יפלא ממך דבר למשפט"
.
2 מרן הרב זצ"ל דן בכפילות הלשון : "ובאת אל הכהנים הלויים, ואל השופט אשר יהיה בימים ההם"
. ושואל : אם
3 החידוש בהדגשת הכתוב הוא רק ללמדנו שאין לך אלא שופט שבימיך - היינו 'יפתח בדורו כשמואל בדורו'
, מה לי
כהן ומה לי שופט ? הרי המדובר במי שהולך אצל מי שעומד בראש - בדורו ?! אלא - מבאר הרב זצ"ל : ישנם
דורות שהם בבחינת 'כהן', ויש שהם דורות בבחינת 'שופט'. כהן ושופט - הם דורשי התורה ומוריה בכל דור, אך
שונים הם זה מזה בדרכי דרישתה. וכך הוא כותב:
"זהו החילוק שבין הכהן והשופט: הכהן - הונח שיהיה איש אשר רוח אלוהים בו... הוא יוכל לבאר פרטי התורה על
פי עיקריה ורוחה הכללי, לא כן השופט אשר לא יבוא למידה זו אבל ידמה מילתא למילתא, ועל פי הפרטים
המפורסמים - יברר דינו גם בדברים הנעלמים ממנו בדת ודין.)ואנו-( הננו מצווים לשמוע אל שניהם כפי מעמד
4 הדור"
.
והרב ממשיך : "בהיות ישראל שוכן בטח בדד בארצו, יותר היה מוצא חפץ אם היו מתרבים אצלו- מורי התורה על
5 פי דרך הכהונה..." אך "...בהיות סכנת הגלות נשקפת לעין עמנו...התפשט ביותר דרך השופט..."
בדורות
הקדמונים- שזכו להנהגה בעלת השראת שכינה ורוח הקודש תדירה, פסיקת ההלכה הפרטנית שלהם נבעה
6 ישירות מרוח התורה בכללה, מסגולת טעמי המצוות בחכמה העליונה
.אך בדורות שכח המרכז הלאומי נחלש
בהם, והם ללא סנהדרין היושבת "במקום אשר יבחר ד'"...גם התורה מסתירה את כלליה בעומק הפרטים, ואין
דרך לדעת אז את כוונתה והוראתה אלא בדרישת הפרטים לכשעצמם. ואף על פי כן , נמצאו הדברים מכוונים
לעומק ורוחב הכללים, בהשגחת ד' וחסדו.
את הדרך המקורית- דרכו של הכהן מכנה הרב: בשם "ביאור". לעומתו, את החלק המיוחד לשופט: "פירוש".
ולעולם גדול יהיה כח הביאור מן הפירוש, כערכה של נביעה חיה לעומת בור מים שאובים. ומכל מקום, יד ד'
מובילה את הדורות לשלמותם בכל אופני הדרישה: כהן ושופט.
אמנם , הוסיף וחידש מרן הרב זצ"ל , כי בעולם של דרישת האגדה, האמונה, מחשבת הרוח הפנימית – שם
"נשאר בידינו עדיין גם כח הביאור, המצטרף לכח הפירוש... לחקור בפרטים על פי הערך של הרעיונות
7 הכלליים"
. נאים ביותר הדברים לדמותו של מרן הרב, שנעלה לצור מחצב נשמתו האדירה ביום ג' באלול -
בשבוע של פרשה זו, אשר היה לנו מאז ולתמיד - לנו ולדורות הבאים גם כהן וגם שופט, כפשוטו וכמדרשו.
1
דברים יז, ח
2
שם, שם ט
3
ראש השנה כה, ב
4
הקדמת עין איה, עמ' טז
5
שם , עמ' יז
6
סוף מאמרי הראי"ה, עמ' 543
7
הקדמת עין איה, עמ' יז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
