ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
1 יפלא ממך דבר למשפט"
.
2 מרן הרב זצ"ל דן בכפילות הלשון : "ובאת אל הכהנים הלויים, ואל השופט אשר יהיה בימים ההם"
. ושואל : אם
3 החידוש בהדגשת הכתוב הוא רק ללמדנו שאין לך אלא שופט שבימיך - היינו 'יפתח בדורו כשמואל בדורו'
, מה לי
כהן ומה לי שופט ? הרי המדובר במי שהולך אצל מי שעומד בראש - בדורו ?! אלא - מבאר הרב זצ"ל : ישנם
דורות שהם בבחינת 'כהן', ויש שהם דורות בבחינת 'שופט'. כהן ושופט - הם דורשי התורה ומוריה בכל דור, אך
שונים הם זה מזה בדרכי דרישתה. וכך הוא כותב:
"זהו החילוק שבין הכהן והשופט: הכהן - הונח שיהיה איש אשר רוח אלוהים בו... הוא יוכל לבאר פרטי התורה על
פי עיקריה ורוחה הכללי, לא כן השופט אשר לא יבוא למידה זו אבל ידמה מילתא למילתא, ועל פי הפרטים
המפורסמים - יברר דינו גם בדברים הנעלמים ממנו בדת ודין.)ואנו-( הננו מצווים לשמוע אל שניהם כפי מעמד
4 הדור"
.
והרב ממשיך : "בהיות ישראל שוכן בטח בדד בארצו, יותר היה מוצא חפץ אם היו מתרבים אצלו- מורי התורה על
5 פי דרך הכהונה..." אך "...בהיות סכנת הגלות נשקפת לעין עמנו...התפשט ביותר דרך השופט..."
בדורות
הקדמונים- שזכו להנהגה בעלת השראת שכינה ורוח הקודש תדירה, פסיקת ההלכה הפרטנית שלהם נבעה
6 ישירות מרוח התורה בכללה, מסגולת טעמי המצוות בחכמה העליונה
.אך בדורות שכח המרכז הלאומי נחלש
בהם, והם ללא סנהדרין היושבת "במקום אשר יבחר ד'"...גם התורה מסתירה את כלליה בעומק הפרטים, ואין
דרך לדעת אז את כוונתה והוראתה אלא בדרישת הפרטים לכשעצמם. ואף על פי כן , נמצאו הדברים מכוונים
לעומק ורוחב הכללים, בהשגחת ד' וחסדו.
את הדרך המקורית- דרכו של הכהן מכנה הרב: בשם "ביאור". לעומתו, את החלק המיוחד לשופט: "פירוש".
ולעולם גדול יהיה כח הביאור מן הפירוש, כערכה של נביעה חיה לעומת בור מים שאובים. ומכל מקום, יד ד'
מובילה את הדורות לשלמותם בכל אופני הדרישה: כהן ושופט.
אמנם , הוסיף וחידש מרן הרב זצ"ל , כי בעולם של דרישת האגדה, האמונה, מחשבת הרוח הפנימית – שם
"נשאר בידינו עדיין גם כח הביאור, המצטרף לכח הפירוש... לחקור בפרטים על פי הערך של הרעיונות
7 הכלליים"
. נאים ביותר הדברים לדמותו של מרן הרב, שנעלה לצור מחצב נשמתו האדירה ביום ג' באלול -
בשבוע של פרשה זו, אשר היה לנו מאז ולתמיד - לנו ולדורות הבאים גם כהן וגם שופט, כפשוטו וכמדרשו.
1
דברים יז, ח
2
שם, שם ט
3
ראש השנה כה, ב
4
הקדמת עין איה, עמ' טז
5
שם , עמ' יז
6
סוף מאמרי הראי"ה, עמ' 543
7
הקדמת עין איה, עמ' יז
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









