ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
1 עם אתגרי הדרך לארץ ישראל. וכדברי הכתוב: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל...לגולגלותם"
2 ואין סומכים על הנס !
3 אך חז"ל במדרש רבה
4 והרמב"ן
מלמדים אותנו גישה שונה לחלוטין, "...אמר לו הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל
אחד ואחד,לא תהי אומר לראש המשפחה 'כמה במשפחתך?'..אלא כול הון והון עוברים לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה
5 אותם.כדכתיב במספר שמות"
. היינו המנייה הייתה של כל אחד לפי המיוחד שבו , שאינו עוד מספר סתמי בהמון, אלא
'דבר שבמנין' שאינו בטל
6
, וכמובן שבכך מובלטת החשיבות המיוחדת של כל יחיד.כשם שמסביר המלבי"ם את מניין הלויים-
"יש לפרש שפקודה זו מעין מינוי,שמה שמינה כל אחד לעבודה מיוחדת...ופקודיו - רצונו לומר התמנות של כל אחד ציווה ד'
7 באופן שיהיה אסור לכל אחד לנגוע בהתמנות חברו".
וכן הוא כותב לגבי המפקד בישראל:"אמנם בפרטותם כל איש ואיש יש
8 לו תכונה מיוחדת וסגולה פרטית שעל פיה בשמות נקראו".
.
9 כך מלמדנו גם אבי האומה יעקב,בברכתו לבניו בה הוא מבליט את התפקיד הייחודי שבכל שבט . כדברי מדרש תנחומא
"'ברך אותו' - אין כתיב כאן אלא 'ברך אותם' )בתחילה, ברכתו המיוחדת לו - ואחר כך ברכה כוללת לכל השבטים ( למה ?
לפי שנתן ליהודה גבורתו של ארי וליוסף גבורתו של שור ולנפתלי קלות איל,לדן נשיכתו של נחש,תאמר שזה גדול מזה,הרי
ולכן מחדש בעל "העמק דבר"- גם על תת חלוקה "כל בית אב היה דגל בפני 10 כוללן כולן באחרונה-איש כברכתו ברך אותם"
עצמו קטן באותה צורה של הדגל הגדול מכל שבט, אך היה כל בית אב רשום אליו,א',ב',ג'..-באותות לבית אבותם כל בית
11 אב אות שלו.."
היחיד - מבליט ביתר שאת את המיוחד שבו ואת משמעותו לכלל. זו היא סודה של ברכת 'הרואה אוכלוסי ישראל ברוך חכם
הרזים' לפי שאין דעתם דומה זו לזו ואין פרצופיהם דומים זה לזה. וכך מדגיש הרב : "כל שיסתכל יותר האדם בתוכן
הנפשות הפרטיות של בני אדם יותר ישתומם על ההבדל הגדול שיש בין תכונה לתכונה..מ"מ דווקא על ידי השינויים הם
מתאחדים כולם למטרה אחת , לבניין העולם בתעודתו הראויה לו...עד שעל פי צירוף כל הדעות והפרצופים השונים יצא
12 בניין הרמוני מתאים מאוד.."
זהו הרז האלוקי אשר רק הוא קובע טבעם של נשמות המתגלות בעולם. כדברי חז"ל על "אדם הטובע כמה מטבעות בחותם
אחד וכולם דומים זה לזה. ומלך מלכי המלכים הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה
כל אחד נועד לשליחות ולתיקון מיוחד ומבלעדיו לא 13 לחברו,לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם..."
יושלם...
1
ספר במדבר פרק א,ב
2
מסכת פסחים דף סד,ב
3
במדבר רבה פרשה א,ט
4
ספר במדבר פרק א, יח
5
שם
6
מסכת ביצה דף ג,א
7
פירוש המלבי"ם - התורה והמצוה - לספר במדבר פרק ד, מו –מז
8
שם
9
פרשת ויחי, טז
מדרש תנחומא לפרשת ויחי, פרשה טז 10
פירוש העמק דבר לספר במדבר פרק ב,ב ד"ה באותות לבית אבותם 11
עולת ראיה, חלק א עמ' שפח 12
מסכת סנהדרין, פרק ד, משנה ה 13
בדרך זו מסביר מרן הרב זצ"ל כי תינוקות של בית רבן הושוו לכוכבים "כי איתא בזוהר לכל כוכב הוא עולם שלם ומלא אף על
14 פי שלנו הוא נראה רק כנקודה אורה ,כמו כן נפש כל תינוק בישראל הוא עולם שלם ומלא.."
וכשם שמדריך אותנו הרב זצ"ל "כל אדם צריך לדעת שקרוי הוא לעבוד על פי אופן ההכרה וההרגשה המיוחד שלו , על פי
שורש נשמתו...אל יבלבלוהו תכנים שוטפים אל תוכו מעולמות זרים, שאינו קולטם כהוגן שאינו מוכשר לאגדם יפה בצרור
החיים שלו... חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם. גדולה ענותנית זו מאשרת היא את האדם ומביאתו לשלמות עליונה
15 העומדת ומחכה לו..:.
ובמקום אחר : "לכן יש ללמוד שכל מי שיש בו איזה כח מיוחד צריך להוציאו לשלימות כפי האפשר לו...לפיכך ישב האדם
16 לחפש בעצמו איזה כוחות מיוחדים מוטבעים בו.."
אתגר גדול מוצב לפנינו ולפני המחנכים לעזור להגשים יעוד זה,בדרך שמעיד רבנו הגרי"מ חרל"פ זצ"ל "לא נקל להכיר את
האני האמיתי לא להחליפו במה שהוא זר אליו , הרבה צריך האדם לעמול כדי להפגיש את האני האמיתי שלו,-ואם אין אני לי
17 מי לי- אם אני איני מתקרב אל האני הזה,מה לי,במה יועילו כל ההתעוררויות הזכות שמעוררות בי.."
מאמרי הראיה בהספדו של הרב על הרב ד"ר אביגדור שנפלד עמ' 389 14
אורות הקודש , מוסר הקודש חלק ג עמ' רכא 15
מוסר אביך פרק ד' , פסקה ד 16
מי מרום לפרקי אבות פרק ראשון משנה יד עמ' פז 17
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
