ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
1 עם אתגרי הדרך לארץ ישראל. וכדברי הכתוב: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל...לגולגלותם"
2 ואין סומכים על הנס !
3 אך חז"ל במדרש רבה
4 והרמב"ן
מלמדים אותנו גישה שונה לחלוטין, "...אמר לו הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל
אחד ואחד,לא תהי אומר לראש המשפחה 'כמה במשפחתך?'..אלא כול הון והון עוברים לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה
5 אותם.כדכתיב במספר שמות"
. היינו המנייה הייתה של כל אחד לפי המיוחד שבו , שאינו עוד מספר סתמי בהמון, אלא
'דבר שבמנין' שאינו בטל
6
, וכמובן שבכך מובלטת החשיבות המיוחדת של כל יחיד.כשם שמסביר המלבי"ם את מניין הלויים-
"יש לפרש שפקודה זו מעין מינוי,שמה שמינה כל אחד לעבודה מיוחדת...ופקודיו - רצונו לומר התמנות של כל אחד ציווה ד'
7 באופן שיהיה אסור לכל אחד לנגוע בהתמנות חברו".
וכן הוא כותב לגבי המפקד בישראל:"אמנם בפרטותם כל איש ואיש יש
8 לו תכונה מיוחדת וסגולה פרטית שעל פיה בשמות נקראו".
.
9 כך מלמדנו גם אבי האומה יעקב,בברכתו לבניו בה הוא מבליט את התפקיד הייחודי שבכל שבט . כדברי מדרש תנחומא
"'ברך אותו' - אין כתיב כאן אלא 'ברך אותם' )בתחילה, ברכתו המיוחדת לו - ואחר כך ברכה כוללת לכל השבטים ( למה ?
לפי שנתן ליהודה גבורתו של ארי וליוסף גבורתו של שור ולנפתלי קלות איל,לדן נשיכתו של נחש,תאמר שזה גדול מזה,הרי
ולכן מחדש בעל "העמק דבר"- גם על תת חלוקה "כל בית אב היה דגל בפני 10 כוללן כולן באחרונה-איש כברכתו ברך אותם"
עצמו קטן באותה צורה של הדגל הגדול מכל שבט, אך היה כל בית אב רשום אליו,א',ב',ג'..-באותות לבית אבותם כל בית
11 אב אות שלו.."
היחיד - מבליט ביתר שאת את המיוחד שבו ואת משמעותו לכלל. זו היא סודה של ברכת 'הרואה אוכלוסי ישראל ברוך חכם
הרזים' לפי שאין דעתם דומה זו לזו ואין פרצופיהם דומים זה לזה. וכך מדגיש הרב : "כל שיסתכל יותר האדם בתוכן
הנפשות הפרטיות של בני אדם יותר ישתומם על ההבדל הגדול שיש בין תכונה לתכונה..מ"מ דווקא על ידי השינויים הם
מתאחדים כולם למטרה אחת , לבניין העולם בתעודתו הראויה לו...עד שעל פי צירוף כל הדעות והפרצופים השונים יצא
12 בניין הרמוני מתאים מאוד.."
זהו הרז האלוקי אשר רק הוא קובע טבעם של נשמות המתגלות בעולם. כדברי חז"ל על "אדם הטובע כמה מטבעות בחותם
אחד וכולם דומים זה לזה. ומלך מלכי המלכים הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה
כל אחד נועד לשליחות ולתיקון מיוחד ומבלעדיו לא 13 לחברו,לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם..."
יושלם...
1
ספר במדבר פרק א,ב
2
מסכת פסחים דף סד,ב
3
במדבר רבה פרשה א,ט
4
ספר במדבר פרק א, יח
5
שם
6
מסכת ביצה דף ג,א
7
פירוש המלבי"ם - התורה והמצוה - לספר במדבר פרק ד, מו –מז
8
שם
9
פרשת ויחי, טז
מדרש תנחומא לפרשת ויחי, פרשה טז 10
פירוש העמק דבר לספר במדבר פרק ב,ב ד"ה באותות לבית אבותם 11
עולת ראיה, חלק א עמ' שפח 12
מסכת סנהדרין, פרק ד, משנה ה 13
בדרך זו מסביר מרן הרב זצ"ל כי תינוקות של בית רבן הושוו לכוכבים "כי איתא בזוהר לכל כוכב הוא עולם שלם ומלא אף על
14 פי שלנו הוא נראה רק כנקודה אורה ,כמו כן נפש כל תינוק בישראל הוא עולם שלם ומלא.."
וכשם שמדריך אותנו הרב זצ"ל "כל אדם צריך לדעת שקרוי הוא לעבוד על פי אופן ההכרה וההרגשה המיוחד שלו , על פי
שורש נשמתו...אל יבלבלוהו תכנים שוטפים אל תוכו מעולמות זרים, שאינו קולטם כהוגן שאינו מוכשר לאגדם יפה בצרור
החיים שלו... חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם. גדולה ענותנית זו מאשרת היא את האדם ומביאתו לשלמות עליונה
15 העומדת ומחכה לו..:.
ובמקום אחר : "לכן יש ללמוד שכל מי שיש בו איזה כח מיוחד צריך להוציאו לשלימות כפי האפשר לו...לפיכך ישב האדם
16 לחפש בעצמו איזה כוחות מיוחדים מוטבעים בו.."
אתגר גדול מוצב לפנינו ולפני המחנכים לעזור להגשים יעוד זה,בדרך שמעיד רבנו הגרי"מ חרל"פ זצ"ל "לא נקל להכיר את
האני האמיתי לא להחליפו במה שהוא זר אליו , הרבה צריך האדם לעמול כדי להפגיש את האני האמיתי שלו,-ואם אין אני לי
17 מי לי- אם אני איני מתקרב אל האני הזה,מה לי,במה יועילו כל ההתעוררויות הזכות שמעוררות בי.."
מאמרי הראיה בהספדו של הרב על הרב ד"ר אביגדור שנפלד עמ' 389 14
אורות הקודש , מוסר הקודש חלק ג עמ' רכא 15
מוסר אביך פרק ד' , פסקה ד 16
מי מרום לפרקי אבות פרק ראשון משנה יד עמ' פז 17
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
