ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
בתחילת הפרשה מתגלה מידת החסד של אברהם אבינו במלוא עצמתה. אברהם אבינו אינו עושה חסד מפני שכך צווה, וגם לא משום שהוא מבין באופן שכלי שראוי וטוב לעשות חסד עם הבריות. אברהם אבינו הוא אוהב חסד, החסד אצלו הופך לטבע בריא, עד כדי כך שכאשר אין הוא עושה חסד הוא מרגיש שלא בנח, הוא מחפש היכן ניתן לעשות חסד, רודף חסד, ולכן, גם בהיותו כואב מחמת המילה, אין הוא נרתע מן השמש הקופחת בחוץ, ויוצא הוא לתור אחר אורחים אשר יזכוהו לעשות עימם חסד. על רקע זה, ברור מאליו כי לא יוכל אברהם אבינו להשלים עם גזירת החורבן של סדום, למרות שאנשיה רעים וחטאים. מידת אהבת החסד הטבועה בו דוחפת אותו למסור נפשו להגנת יושבי סדום, וללימוד זכות עליהם.
יצחק וישמעאל
"ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק " 1 . וברש"י שם מפרש - "לשון עבודה זרה... דבר אחר, לשון גילוי עריות... דבר אחר לשון רציחה". בכתוב, לא מבואר שורש העימות בין יצחק לישמעאל, לא ברור על מה נפל הויכוח ביניהם. אולם, מדברי שרה-"כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" 2 , יכולים אנו ללמוד כי הויכוח נפל על עניני ירושת אברהם אבינו. ישמעאל, כבכור, טוען לזכות יתר בנכסי אברהם, ובעיקר, בירושת הארץ. טענה זו גורמת לשרה לדרוש מאברהם במפגיע, באופן בלתי מתפשר - "גרש האמה הזאת ואת בנה" 3 . דרישה זו, גורמת צער רב לאברהם 4 , איש החסד, אוהב הבריות החפץ להיטיב לכל בניו באופן שוה, מבלי להפלות אף אחד מהם. אברהם אינו ממהר להיענות לדרישת שרה, אולם כאן באה ההכרעה האלוקית - "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" 5 . הגדרת התפקידים בין בני אברהם אבינו צריכה להיות ברורה: יצחק הוא ממשיך דרכו של אברהם, עליו מוטלת עבודת הקודש של המשך המגמה האלוקית בעולם. ישמעאל, בן האמה, נועד לסייע ליצחק למלא את תפקידו. כאשר יש בלבול בתפקידים וישמעאל דורש לעצמו זכויות שוות בירושת אברהם אין ברירה, כי אם: "גרש את האמה הזאת ואת בנה". מעשה אבות סימן לבנים, גם לנו, כבני אברהם אבינו, מכיון שירשנו ממנו את תכונת אהבת החסד הגדולה שניחן בה, קשה לעכל את הציווי - "גרש את האמה הזאת ואת בנה". ואף-על-פי כן, צריך שיהיה לנו ברור כי למן הרגע שבו יש נסיון של ישמעאל לחרוג מתפקידו המקורי, ולדרוש שויון זכויות בירושת זכותו של אברהם אבינו בארץ הקודש, חל עלינו הציווי האלוקי לשמוע בקול שרה אמנו - "גרש"!
נסיון העקידה
עלינו להבין מה היה הקושי הגדול שבניסיון העקידה. במהלך ההיסטוריה, עדים אנו למקרים רבים בהם מסרו אנשים נפשם, ואת כל היקר להם על-מנת לקדם רעיונות שבהם הם האמינו. אם-כן במה רב כוחה של עקידת יצחק מכל אותם מקרים? מדוע דווקא אברהם אבינו נתייחד ופורסם על עמידתו בניסיון העקידה?
התשובה לשאלות אלו נעוצה בשני הבדלים מרכזיים המבדילים בין כל הדוגמאות למסירות נפש לצורך העמדת רעיונות נשגבים שהיו במהלך ההיסטוריה, לבין עקידת יצחק:
א. משמעות העקידה - כאמור, במהלך ההיסטוריה מסרו אנשים נפשם לצורך קיום רעיונות בהם האמינו, אולם בעקידת יצחק נדרש אברהם למסירות נפש הפוכה לגמרי. העקידה מסמלת עבור אברהם בדיוק את ההפך מכל הרעיונות שדגל בהם ושהטיף להם במשך כל חייו. היא ביטוי להיפך הגמור מאהבת חסד, ואהבת הבריות שאפיינו כל-כך את אברהם אבינו. אברהם אבינו נדרש אם-כן להקריב את היקר לו מכל לא עבור קיום רעיון שבו הוא דוגל, אלא הוא נדרש להקריב את היקר לו מכל תוך רמיסת הערכים המקודשים לו ביותר 6 . דרישה זו הינה קשה ביותר עבור אברהם אבינו, ולכן צוין אברהם לשבח מיוחד על עמידתו בנסיון העקידה.
ב. משמעותו של יצחק עבור אברהם - עבור אברהם אבינו, יצחק הוא הרבה מעבר לבן, יצחק הינו ההבטחה היחידה שיש לאברהם להמשך וקיום מורשתו הרוחנית, דרך שעמל עליה מאה שנה עד הולדת יצחק, ועליה חינך את יצחק בנו, כממשיך דרכו. באין ממשיך, עומד כל מפעלו הרוחני של אברהם אבינו בסכנה. בעקידה אם-כן, נדרש אברהם לא רק למסור את בנו, אלא לסכן את המשך קיום מורשתו הרוחנית. שוב, בניגוד לכל מוסרי הנפש עבור קיום הרעיונות בהם דגלו, נדרש אברהם למסור את היקר לו מכל, ובכך לסכן את קיום דרכו הייחודית אותה סלל, ועליה חינך כל חייו.
על אף הקשיים העצומים הנזכרים, עומד אברהם אבינו בניסיון העקידה. לא רק שהוא מציית לצו האלוקי, אלא הוא מזרז עצמו לקיים את הצו בשמחה ובהידור - "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו... ויבקע עצי עולה" 7 . את ההכנות לקיום המצווה אין אברהם אבינו מטיל על אחרים, הוא משכים בבוקר לעשותן בעצמו , ואינו ממתין לביקוע העצים במקום המיועד לעקידה, מתוך תקוה שאולי ישתנה רוע הגזירה. ולעומתו, בנו, תלמידו הגדול יצחק אבינו, עולה תמימה שלא יצא מעולם מארץ ישראל, בן שלושים ושבע היה בעת העקידה 8 , ולמרות זאת, לא מנע עצמו מלמסור נפשו עבור קיום רצון בוראו, ומביא עצמו לידי לזהות מוחלטת בין הרצון האישי שלו לרצון האלוקי.
^ 1 בראשית כ"א, ט'.
^ 2 שם, שם, י'.
^ 3 שם.
^ 4 "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" - שם, שם, י"א.
^ 5 שם, שם, י"ב.
^ 6 ראה בדברי הגר"א בפירוש קול אליהו על התורה, סוף פרשת לך-לך, שכתב מעין רעיון זה על ניסיון ברית המילה, ומשליך רעיון זה גם על ניסיון העקידה.
^ 7 בראשית כ"ב, ג'. ראה גם: בראשית רבה נ"ה, י"א; עולת ראי"ה על פס' זה, עמ' פז.
^ 8 ע"פ בראשית רבה נ"ו, י"א.
^ 2 שם, שם, י'.
^ 3 שם.
^ 4 "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" - שם, שם, י"א.
^ 5 שם, שם, י"ב.
^ 6 ראה בדברי הגר"א בפירוש קול אליהו על התורה, סוף פרשת לך-לך, שכתב מעין רעיון זה על ניסיון ברית המילה, ומשליך רעיון זה גם על ניסיון העקידה.
^ 7 בראשית כ"ב, ג'. ראה גם: בראשית רבה נ"ה, י"א; עולת ראי"ה על פס' זה, עמ' פז.
^ 8 ע"פ בראשית רבה נ"ו, י"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.













