ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
אחרי הצבא שלומי יצא לטיול במזרח, ובמהלך הטיול הוא הגיע גם לתאילנד ונכנס לבית חב"ד.
מדי חודש אנחנו מוציאים מבית חב"ד בבנגקוק קבוצה של כעשרים מטיילים צעירים, לסדנא מיוחדת בכפר נופש שנמצא במרחק של שעתיים נסיעה מבנגקוק. במשך ארבעה ימים לומדים המשתתפים הרבה מאוד מיסודות היהדות ומתורת החסידות. הסדנא הזו עושה להמון אנשים סדר בראש בענייני האמונה.
כששלומי נכנס לבית חב"ד, פנה אליו אחד הבחורים והציע לו להצטרף לסדנא. כנראה האווירה הפתוחה של הטיול עוררה אותו לבחון שוב גם את הנקודה היהודית בחייו וגרמה לו לרצות להצטרף. הוא נרשם ויצא אתנו. במשך הסדנא הוא שאל המון שאלות וראו עליו שהדיון באמת נוגע בו. אחרי הסדנא הוא נשאר בבנגקוק עוד תקופה והמשיך ללמוד ולהתקדם, הוא התחיל להניח תפילין כל יום ואחר כך לשמור שבת, וברוך השם במשך הזמן הוא חזר לשמור מצוות.
כמה שבועות אחרי הסדנא, ישבנו בליל שבת אחד בעונג שבת, וסיפרתי סיפור ידוע על אישה מבוגרת שעברה ליד הרבי מליובאוויטש בחלוקת הדולרים. היא פנתה אל הרבי בשאלה: "איך לא קשה לך לעמוד כל כך הרבה שעות, אני עומדת שעתיים בתור וכבר כואבות לי הרגליים. אתה יותר מבוגר ממני וכבר שעות עומד על הרגליים, איך אתה לא מתעייף?". ענה לה הרבי: "כשסופרים יהלומים לא מתעייפים". כשסיימתי לספר את הסיפור, קם שלומי וביקש את רשות הדיבור.
הוא סיפר את סיפור חייו, איך עזב הכל וההורים שלו ניסו בכל דרך לקרב אותו, הפגישו אותו עם רבנים ואנשים ידועים אבל שום דבר לא עזר. "ברוך השם עכשיו חזרתי לגמרי לשמור מצוות, ובכל השבועות האחרונים אני שואל את עצמי מה קרה. למה כל הרבנים שדיברו איתי לא הצליחו לשכנע אותי ולקרב אותי, ודווקא כאן זה כל כך נגע בי והתקרבתי. אבל עכשיו, כשהרב סיפר את הסיפור על הרבי, הבנתי: כשמתייחסים אליך כמו אל יהלום, לא אכפת לך שילטשו אותך. כאן הרגשתי שאני באמת חשוב להם, שהם אוהבים אותי, ולכן הסכמתי שילטשו אותי".
הרבה פעמים אני נזכר במילים המיוחדות של שלומי, ולומד מהן עד כמה צריך לזכור שכל יהודי הוא יהלום ולהתייחס אליו בהתאם, באהבה אמתית ובכבוד הראוי. רק כך נוכל לזכות לקרב אותו.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
193 - מזיעים בדרך למעיין
194 - למה? מה קרה?
195 - לֶךְ־לְךָ מאזור הנוחות!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
