ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לכאורה אין כאן כל חידוש. כל אדם קם בבוקר מתוך רצון לעשות משהו, להזיז משהו בעולם שלנו, לא להפטיר כאשתקד, לקדם את עצמו לנקודה טובה יותר, להרוויח יותר, להכיר יותר אנשים, להספיק יותר. הרצון לשינוי הוא הבסיס והמובן מאליו של כולנו. אז מה התגלית הגדולה?
אז זהו, זה לא מובן מאליו. המציאות מראה את הדבר ההפוך. אמנם יש לכולנו רצון להתקדם אך מתברר שאנחנו לא כל־כך מסכימים לעשות את השינויים הדרושים כדי להתקדם. למעשה, עם כל הרצון – אנו סרבנים גדולים של שינוי. המין האנושי הוא למעשה חיה של הרגלים. את כל מה שמוכר לנו אנחנו עושים שוב ושוב, ואילו דבר חדש או שונה ממה שאנו מכירים אנו דוחים או מעבירים לשבוע הבא. מוכר לכם?
נשאלת השאלה - למה? מדוע עם כל הרצון הטוב אנו ממאנים לשנות הרגלים? מסתבר שיש בנו מנגנונים חזקים ועצומים שכל תפקידם הוא שימור הקיים. המנגנונים הללו פוחדים סוג של פחד קמאי שמא החדש יביא בכנפיו גם גורמים שיערערו את היסודות היציבים שמרכיבים את שגרת חיינו ואז לא נשרוד (יש הטוענים שזו ירושה מן האדם בתקופת בראשית, שנאלץ להתמודד תדיר עם גורמי הפתעה מסוכנים, כל בוקר וערב. לא נחמד להיות מופתע אם מדובר באורח חדש במערה כדוגמת דוב או ממוטה).
בסופו של דבר רובנו מבצעים בחיים מין ריקוד מוזר: רגל אחת מושכת צעד קדימה לעבר שינוי ומיד אותה הרגל מבצעת שני צעדים אחורה ומתבצרת מאחורי קו הביצורים, גם אם הוא הווה המלא בבטלה או במעשים שעושים לנו רע על הנשמה. בסופו של יום אנו שבים ומתבצרים באזור המוכר, החם והדביק הזה שמכונה "אזור הנוחות".
הפתרון מתחיל בהצבת המודעות: תפקידנו בחיים הוא פיתוח היכולת לשנות. כל מושג התשובה מיוסד על תנועה זו. אם לא נתקדם ונפתח משהו חדש לעולם, ורק נסמוך על מה שקבלנו ומוכר לנו – לשם מה נוצרנו? נשנן זאת ונבין שכל שינוי – הוא כבר גאולה בזעיר אנפין. יצאת קצת מאזור הנוחות? כבר בעובדה זו מלאת את צו החיים הבסיסי. הדבר הראשון שנצטווה אבינו אברהם הוא העניין הזה של יציאה מן המוכר. "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ". מעלת האדם היא היותו "מהלך", בלשון קדמונינו, בשל יכולותיו לשנות ולהתקדם.
לפני כל דבר אחר, תפקידו הראשון של מאמן הוא הטמעת הרצון והיכולת לשינוי אצל המתאמן. זהו המפתח לכל השאר. העיקר - איך אומר הרס"ר באפליקציית ה־?waze "קדימה צעד".
אז מה עושים תכל'ס?
תרגיל "חמש דקות ביום": בחרו הרגל שהייתם שמחים להיפטר ממנו. בחרו משהו קטן ממנו, שגם חמש דקות ביום יזיזו בו משהו. החליטו ובצעו את הדבר הקטן הזה.
דוגמה מתחום התזונה: לפני שתיית קולה, התחל לשתות באופן קבוע שתי כוסות מים. ביצעת? רמת הסוכר שלך תפחת בהדרגה, ואתה יצאת מתוק וצדיק.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
194 - למה? מה קרה?
195 - לֶךְ־לְךָ מאזור הנוחות!
196 - ...ואיך הזוגיות?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
