ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
הרבי מליובאוויטש אומר שבתורה יש כוח לסבול גם צד שני. אתה רואה כל כך הרבה מחלוקות, ובכל זאת כל החכמים חיים שם ביחד. למה זה דווקא בתורה? כי למידות אין כוח לסבול זו את זו. מי שהוא מידת חסד לא יכול לסבול את מי שהוא מידת גבורה, ולהיפך. אך התורה נלמדת בשכל, ובחסידות מבואר שהשכל מגיע מעולם התיקון. פירוש הדבר, שהאדם יכול לסבול את המציאות של עוד צד. לכן אמרתי ליהודי הזה שילמד תורה, והיא תביא לו גמישות. ואולי אם הוא יהיה גמיש, גם לאשתו תהיה יותר גמישות.
*****
יש כלל כזה בחסידות, ש"אין הדינים נמתקים אלא בשורשם". הכוונה היא שכשיש דינים, לא מספיק לטפל בהם באופן הגלוי. צריך לעלות עד למקום שממנו הם באים, ושם להמתיק אותם. כמו שאדם חולה רוצה לפתור את מקור המחלה, ולא רק את הסימפטומים שלה. בחיים, בדרך כלל ההתחלה בכל דבר היא טובה. לדוגמה, מגיע יום שישי ואישה מבקשת מבעלה שיקנה קצת אוכל טעים לכבוד שבת. היא נותנת הוראות מה להביא, סלט כזה ועוגה כזאת. הוא הלך ואולי קצת מתעצל, וכשהוא חוזר בידיים ריקות או עם הקניות שלא ביקשה, היא צועקת עליו ו"שוטפת" אותו מכל הכיוונים. הכל היה יכול להיות אחרת אם היה שם מישהו שיאמר לה:"תיכף בעלך יבוא, ואם הוא לא יביא שום דבר– אל תכעסי עליו". הרי למה ביקשת שהוא יביא אוכל טעים? כדי שתהיה לכם שכינה בבית, שתהיה אהבה. ובמקום להשאיר את זה באהבה, הפכת את זה למלחמה. תיזכרי בבקשה מה השורש של זה, רצית שיהיה טוב ונחמד בבית. השורש יכול להמתיק את הכעס. אבל המציאות היא שאדם גולש, שוכח מאיפה הוא התחיל, ומכאן הדברים מתחילים להסתבך.
*****
מה עיקר הבעיה בשלום בית? אגואיזם, כל אחד חושב על עצמו. לפני שאדם מתחתן הוא חושב רק על עצמו. ברגע שהוא מתחתן הוא מתחיל לחשוב על טובת אשתו, ואם לא - השם ירחם.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
195 - לֶךְ־לְךָ מאזור הנוחות!
196 - ...ואיך הזוגיות?
197 - ייאוש הוא סימן טוב
טען עוד
*****
יש בתורה שני ציוויים שנוגעים לאהבת ישראל: "ואהבת לרעך כמוך", ו"מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך". איזו מדרגה גבוהה יותר? כולם עונים ש"ואהבת לרעך כמוך" נעלה, עדיף לאהוב מאשר רק לא לעצבן. אך הרבי טוען שההפך הוא הנכון. לפעמים, דווקא משום שאתה קרוב לאדם מסוים ואוהב אותו, אתה מגיע לזלזל בו ואומר לו את כל האמת בפנים. מרוב קירבה, אתה לא מכבד אותו, אלא מרגיש בנוח ומדבר "דוגרי". אז הרבי מסביר שקודם כל צריך לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך", ורק לאחר מכן מגיעה המדרגה של "מה ששנוא עליך", היא מתייחסת לאנשים הכי קרובים והכי אהובים עליך!
זה תירץ לי קושיה ישנה, איך יש נשים שמתלוננות שהבעל בחוץ מתנהג נפלא וכולם נהנים ממנו, אבל בבית סובלים. היו לי כל מיני תירוצים, אך רק כשראיתי את דברי הרבי הבנתי את ההסבר. האדם הזה, דווקא בגלל שהוא מרגיש בבית, הוא אומר את האמת. אך מי אמר שצריך להגיד את האמת? נכון, צריך להיות אמיתי ולא לשקר, אבל לא לומר את האמת בפרצוף. אוי ואבוי אם אדם היה מספר בבית את כל מה שהוא חושב. זה נכון גם ביחס לילדים. הרבה פעמים לילדים יש טענה על אבא שלהם–כיון שהוא מרגיש בנוח איתם, הוא אומר להם את כל האמת וב"ניגון" לא טוב. והוא עוד טוען שזה בא מדאגה להם! אני חושב שזה בגלל שהוא לא מעריך את עצמו. אם הוא היה רואה את המעלות של עצמו, הוא גם היה מרגיש בנוח לספר את המעלות של אשתו ושל הילדים...
*****
יש מאמר של האדמו"ר הזקן, שמסביר שהקדוש ברוך הוא נתן חג מיוחד לנשים – ראש חודש, מפני שהם לא הסכימו לתת את הנזמים והתכשיטים לעגל הזהב. בדרך כלל יש התאמה בין המעשה לשכר, אך מה הקשר בין תכשיטים לראש חודש?
הרבי מסביר שכולם ידעו שיש בורא, אבל המצרים רצו לומר שאת השפע מקבלים דרך כוכבים ומזלות. כאילו שמי שמושל כאן זה הכוכבים, ו"עזב ה' את הארץ". כשפרעה אמר "לא ידעתי את ה'", הוא לא התכוון לכפור בה' אלא לומר "כשיש לי בעיה, אני לא הולך לראש הממשלה אלא לפקיד!". התפיסה הזאת חלחלה לבני ישראל, ולכן במכות מצרים הקדוש ברוך הוא שינה את כל הטבע –בשביל להראות שאין חוקי טבע, יש רק ה'.
לאחר יציאת מצרים, ניסו ה"ערב רב" לייצר שוב קואליציה שמסכימה שהמזלות שולטים, וזה היה השורש לחטא העגל. הם האמינו בכוכבים ואמרו שצריך לחכות שמזל שור יגבר על מזל טלה, ואז שוב יוכלו לשלוט, ולכן עשו את העגל – מזל שור. מידת המלכות מרגישה כל הזמן שאין לה מעצמה כלום אלא רק את הארת הקדוש ברוך הוא עליה, כמו הירח המאיר מכוח השמש בלבד. הנשים, שמידתן היא המלכות הדומה לירח, הן קרובות יותר לבריאה ולבורא ויש להן פחות טעויות,הן לא מנתקות את הבריאה מהקדוש ברוך הוא. לכן הן לא חטאו בעגל ולא מסרו את תכשיטיהן. מה שאין כן הגברים – הם רק יודעים שהקדוש ברוך הוא למעלה, ושוכחים שהוא גם למטה.
לכן כשמתחדש הירח יש חג לנשים –אתן חגגתן את הכוח של הירח, של מידת המלכות, לכן ניתן לכן את החג של הירח – ראש החודש.
*****
סיפרו שאצל ה'צמח צדק', היה שינוי גדול אחרי הסתלקותה של הרבנית. הוא הפסיק לענות לשאלות של הפונים אליו, ואמר שהוא איבד את השייכות לעולם הזה. האם זה בגלל שהצמח צדק לא היה מחובר ואשתו סיפרה לו מה קרה? לא, בדיוק ההיפך. הכוח של אישה זה להביא את הקדוש ברוך הוא לתוך העולם. כל אחד יכול להיות בעולם, זו לא חכמה. החכמה היא לחיות בתוך העולם ולהרגיש בתוכו את הקדוש ברוך הוא.
כשיהודי יוצא לעשות עסקים קשה לו להכיר בכך שמצד אחד הוא צריך להתנהל לפי כללי עולם העסקים, ומצד שני רק הקדוש ברוך הוא מפרנס אותו. מי שיודע להראות איך עוסקים בעולם הזה ובכל זאת עובדים את הקדוש ברוך הוא– זאת האישה. היא יודעת להשכין את הקדוש ברוך הוא גם בתוך חוקי העולם הזה.
וכמו שיש לירח כוח של עלייה וירידה, כך גם הכוח של הנשים. אני זוכר אחרי החתונה, כשעדיין לא היו לנו ילדים, כל כמה ימים היה גיוון בבית. חשבתי שאני יודע איפה כל חפץ נמצא, אבל הייתי מגיע וזה היה משתנה כל הזמן. אתם יודעים מה היא אמרה לי? ככה זה אישה. לאישה יש שינויים, זה בטבע שלה! "חכמת נשים בנתה ביתה". רק יותר מאוחר הבנתי כמה עמוק כוח ההתחדשות. גבר יכול ללכת בחליפה שנה שלמה, ונשים מחליפות בגדים כל הזמן. זה השורש שלה, שורש הלבנה. בגלל זה יש לאישה כוח לעודד. כשהאיש נופל, הוא חושב שצריך להישאר כל הזמן אותו דבר, הוא לא יודע להתרומם מזה. האישה שבאה מכוח של עלייה וירידה, היא זו שיכולה לתת עידוד אמיתי.
*****
כתוב בגמרא ש"אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו". צריך לכבד את האישה. חסידים יודעים שכבוד זה לא משהו חיצוני, הכוונה איננה לכתוב את השם שלה ראשון בשלט שעל הדלת... מדובר על כבוד אמיתי, פנימי. כבוד פירושו להרגיש את המעלות של הזולת. אצל אנשים גדולים באמת רואים כמה הם מכבדים את נשותיהם. ככל שהוא היה יותר גדול – הוא כיבד יותר את האישה, ואנשים פשוטים הם אלה שמזלזלים בנשים. אהבה קשה למדוד, אבל כבוד זה משהו שאפשר לראות. אצל הרבי ראו את זה במוחש. סיפר לי מישהו שלרבי היה נוהל יומי: בסוף היום הוא היה יוצא מהחדר, הרבנית היתה אוספת אותו עם המכונית בדרך הביתה. והרבי היה יושב לידה, לא מאחור כמו שהיה נוהג בדרך כלל. פעם אחת, בדיוק כשהרבי יצא, התרחשה שריפה בבית הסמוך. כולם היו בבהלה, וגם הרבי ניגש לראות מה קורה שם. אך בדיוק באותו זמן הוא ראה שהרבנית הגיעה, ואז הוא ניגש אליה ורק אחר כך ניגש לשריפה. הוא היה יכול לגשת מיד לשריפה, הרי הרבנית בעצמה הבינה שקורה משהו! אבל הרבי ניגש קודם אליה, כי היא קודמת להכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
